רוצים לשמור על אחריות יצרן? הקפידו על טיפולים

וזה מה שקרה לח', שרכש באוגוסט 2012 מכונית סיטרואן פיקסו משנת 2010, שבעברה הייתה שייכת לשני בעלים שונים. מד הקילומטרים שלה הראה 52,300 ק"מ, ולכן הייתה עדיין תחת אחריות היבואן. הבעלים הקודם הבהיר לח' כי העביר את הרכב טיפול "30 אלף" כשמד הקילומטרים הראה 26,000 ק"מ, ולכן היה ח' משוכנע כי עד הטיפול הגדול הבא - "60 אלף" - יש לו כ-8,000 ק"מ, ולכן לא מיהר.

לרוע מזלו, בדיוק שמד הקילומטרים הגיע ל-60 אלף (בינואר 2013) ועוד לפני שהרכב הוכנס לטיפול נוסף, נתקע ח' במהלך נסיעה בכביש תל אביב-נתניה בגלל רצועת תזמון (טיימינג) שנקרעה, ונגרר למוסך מורשה (מוסך ביטרן) של חברת לובינסקי בראשון לציון. הרכב נבדק והתקלה התגלתה, ולח' נאמר כי התיקון יבוצע במסגרת האחריות. אלא שלמחרת הודיעו לו כי היבואן מסרב להכיר באחריות, שכן לא ביצע את הטיפולים ברכב לפי הוראות כתב האחריות.

הטענה היתה כי היה עליו להכניס את הרכב לטיפול "60 אלף" כשמד המרחק הראה 56 אלף ק"מ - בדיוק 30 אלף ק"מ לאחר הטיפול הקודם, שנעשה כזכור ב-26 אלף ק"מ. מאחר ועברו 4,000 ק"מ ממועד הטיפול הנדרש, האחריות אינה תקפה. בכל זאת, לאחר דין ודברים שנמשך כחודש מול חברת לובינסקי, הסכימה החברה ליטול על עצמה את האחריות לתיקון.

אלא ששמחתו לא ארכה זמן רב. יום אחד בלבד לאחר שהוציא את הרכב מהמוסך, ולאחר שהמכונית גמאה בקושי 100 ק"מ שוב נתקע הרכב ונגרר לאחר כבוד למוסך. הפעם נמסר לו ש"המנוע הלך" משום שהתחמם. שוב החל משא ומתן בין המוסך לבין חברת לובינסקי, סביב השאלה מי צריך לשאת בנזק. הבדיקה העלתה שהיתה רשלנות בטיפול של המוסך ברכב: הוא שכח להדק את אחד מצינורות המים של מערכת הקירור.

הרכב תוקן, אבל הפעם סרב ח' לקחת אותו מהמוסך. "אני חושב שמגיע לי פיצוי הולם על הנזקים ועוגמת הנפש הרבה שנגרמה לי", טען. "אני מבקש שיחליפו לי את הרכב לרכב ברלינגו 2011 שהוא כמעט שווה ערך לרכב שלי". הוא אף שיגר מכתב מעו"ד לחברה, בדרישה לבצע את החלפת הרכב.

בחברת דוד לובינסקי דחו את דרישתו, והסבירו לנו כי "הרכב הגיע למרכז שירות מורשה של החברה בעקבות תקלה שנגרמה מאי-טיפול ברכב, אי החלפת שמנים בזמן ותוך התעלמות מביצוע טיפולים שוטפים במועדם וסדרם. האיחור הרב בהחלפת שמן המנוע גרם ככל הנראה לשיבוש בפעולת המערכות השונות ולנזק מקיף. אף על פי שהופרו תנאי האחריות, החליטה החברה לערוך טיפול מקיף ויקר ללא כל חיוב של הלקוח, שלאחריו, חתם הפונה מרצונו החופשי על טופס המודיע כי אין לו טענות או דרישות מהחברה.

"למרות החתימה, דורש הפונה כפיצוי להחליף את רכבו לרכב יקר יותר, על אף שמדובר ברכב יד שלישית בבעלות חברה. לאור זאת, עולה חשש כי הפונה פועל בחוסר תום לב ובניסיון לכאורה, לכפות פיצוי לא סביר בנסיבות המקרה. אנו מזמינים את הלקוח לקבל הצעת טרייד-אין המתאימה לצרכיו ולשביעות רצונו. החברה מקפידה לטפל באופן מקצועי, ענייני ולשביעות רצון הלקוחות וכך תמשיך ותעשה, גם במקרה הזה".

והנה מה שאנו אומרים בנושא: ראשית, החברה אינה מתייחסת לכך שבטיפול 60 אלף - וגם ב-30 אלף - לא מחליפים שרשרת תזמון. בתגובה לא רשמית לטיעוני הלקוח, אמרה החברה כי מה שגרם לכשל היתה משאבת תת-לחץ שנתפסה עקב חוסר שימון, אבל ללקוח נמסר בזמנו שהבעיה היתה בשרשרת הטיימינג שנקרעה. מלבד זאת, לא המוסך ולא היבואן שלחו דגימות שמן מנוע למעבדה, כדי לבסס את הטיעון שהבעיה נגרמה בגלל אי-החלפת שמן.

החברה אמנם נטלה על עצמה את האחריות לתיקון, אבל ברור הוא כי באותו תיקון נגרם למנוע נזק נוסף, כנראה בגלל רשלנות של עובד במוסך המורשה של היבואן, ומכך מתעלמת החברה בתגובתה. אזכור הוויתור על תביעות נוספות מתייחס אך ורק לנזק הראשון, ולא השני.

אם להתייחס לדרישתו של הלקוח להחלפת רכבו ברכב יקר יותר (ב-20 אלף שקל), גם אנחנו סבורים שאין בכך צדק. מצד שני, לא ממש הוכח הקשר בין דחיית הטיפול השני ב-4,000 ק"מ, לבין הנזק הראשוני שארע ברכב. ומהנזק השני שנגרם לו עקב הטיפול הלקוי במוסך, בוודאי שלא ניתן להתעלם. לכן, לדעתנו יש מקום לנסות ולהגיע עם בעל הרכב להסדר כלשהו, שיאפשר לו להחליף את הרכב בו אינו רוצה.

ובכל מקרה, יש לנו עצה חשובה עבורכם: הקפידו על תדירות הטיפולים ברכב, לפחות כל עוד הוא באחריות היצרן-יבואן.