מש' הפנים חויב לרשום אם לילד פונדקאות מחו"ל
החוק הישראלי לא מדביק את הפער, ביהמ"ש נאלץ להתערב: משרד הפנים חויב לרשום אישה כאם לילד שנולד בהליך פונדקאות בחו"ל - לאחר עינוי בירוקרטי ממושך
בני זוג ביצעו הליך פונדקאות בארמניה, באמצעות השתלת עובר שנוצר בהפריית זרעו של הבעל עם הביצית של האישה. לשניים נולד ילד, והם נרשמו כהוריו בתעודת הלידה בארמניה ובטפסים הרשמיים של נציג הקונסוליה הישראלית שם. בהתאם, ביקשו בני הזוג להירשם כהוריו במרשם האוכלוסין הישראלי.
כזוגות רבים שנתקלו בבעיות מול משרד הפנים בעניין זה, מאחר שהליך פונדקאות חו"ל עוד לא הוסדר בחקיקה. וכך גם בני הזוג עמדו בפני סירובו לרשום אותם באופן אוטומטי כהורי הקטין, רק על סמך תעודות הלידה.
בני הזוג הגישו לפיכך תביעה להכרתם כהורי הקטין, לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרתה בשלב הראשון משרד הפנים והיועץ המשפטי הסכימו שהאב יערוך בדיקת רקמות. הבדיקה הוכיחה כי האב הוא אביו הגנטי של הילד, ומשרד הפנים נאות לרשום אותו כאביו במרשם האוכלוסין.
אולם בקשר לאם, נדרש הזוג כי יתקיים הליך משפטי של אימוץ או של צו הורות. מדובר בהליך סבוך וארוך במסגרתו נבחנות ראיות, ניתנים תסקירי מומחים וחוות דעת שונות. זאת לטענתם, בהיעדר חוק ספציפי ולאור "דין יולדת" שבחוק תרומת ביציות, על פיו מי שנחשבת לאמו של הקטין היא האישה שילדה אותו. במקרה זה - הפונדקאית הארמנית.
יצאו לעוד מלחמה
משכך, בני הזוג הגישו בקשה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון. במסגרת ההליך החדש עברה גם האם בדיקת רקמות, שהוכיחה כי היא אמו הגנטית של הילד. למרות זאת, עמדו משרד הפנים והיועץ המשפטי על סירובם.
הפעם הם הוסיפו כי יש להסתמך על המלצות שניתנו לאחרונה על-ידי הוועדה הציבורית להסדרת נושא הפיריון וההולדה. אלו קובעות כי כאשר הליך הפונדקאות מתבצע בחו"ל, האם הגנטית תצטרך לקבל צו הורות בהליך משפטי מיוחד, שרק לאחריו תוכל להירשם כאמו הרשמית. זאת במטרה להגן על זכויות הפונדקאית, אשר בהיותה מתגוררת בחו"ל, לא ניתן להוכיח כי ויתרה על הילד ועברה את ההליך מרצונה החופשי.
ההורים סירבו לקיים הליכים משפטיים נוספים, והדגישו כי הם מגדלים את הילד בן השנתיים מיום שנולד. לטענתם, בתי המשפט כבר הכירו בעבר באמהות בהסתמך על בדיקה גנטית בלבד, ומבלי לדרוש מהאם לנהל הליך משפטי נוסף.
אין להפלות בין האם לאב
השופטת חני שירה הזכירה כי במקרים דומים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, אושרה לא פעם אימהות האם הגנטית בהסתמך על בדיקת רקמות, תוך דחיית "דין יולדת" שקובע חוק תרומת ביציות. במקרים אלו נתנו בתי המשפט עדיפות לנסיבות המקרה שעמד בפניהם, וכך יש לנהוג גם בהליך זה.
"אני רואה חשיבות בלהשוות את מעמדה ההורי והמשפטי של המבקשת - האם, לזה של המבקש - האב", כתבה השופטת, "שניהם עברו אותו מסלול, היו שותפים לאותן פעולות הפרייה, שניהם הוכחו כהוריו הגנטיים של א'. שניהם מגדלים את א' כהוריו בתא משפחתי מזה כשנתיים. המבקש הוצהר כאביו. אינני רואה (סיבה) להפלות את המבקשת ולהעניק לה מעמד אחר או בדרך אחרת".
לפיכך, השופטת קיבלה את הבקשה וחייבה את משרד הפנים לרשום את האם הגנטית כאם הקטין. נוכח הסוגייה המשפטית המורכבת, לא נפסקו הוצאות.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
