אוסקר ירוק לסביבה, אוסקר שחור לשר התחבורה

מחר (22.4), יום כדור הארץ הבינלאומי, יוענקו אותות "הגלובוס הירוק" למצטיינים בפעילות למען הסביבה. אותות הגלובוס הירוק, "פרס האוסקר הסביבתי" של ישראל, מוענקים על-ידי ארגוני הסביבה על מצוינות בפעילות למען הסביבה בממשל, במגזר העסקי ובחברה האזרחית. במהלך הטקס יוענק גם האוסקר השחור לשר התחבורה על פרויקט הרכבת לאילת.

טקס הענקת אותות הגלובוס הירוק מתקיים זו השנה העשירית ברציפות, בהובלת חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בו חברים כ-130 ארגונים מכל רחבי הארץ.

• רוצים לקרוא את כל החדשות במקום אחד? היכנסו לפייסבוק של ynet  
  

טקס הגלובוס הירוק השנה מתקיים על רקע המתיחות הגוברת בין הציבור הרחב לבין בעלי הון בנושא ניצול משאבי הטבע של ישראל. אם בעבר העברת משאבי

הטבע שלנו לידי מספר מקורבים הייתה נחשבת לדבר שבשגרה, היום החלטות כאלה מעוררות סערה ציבורית ותחושה קשה של ניצול. כבר לא מובן מאליו שגורם פרטי יכרה, ישאב ויקדח את תנובת הארץ או יקנה את תוצריה במכירת חיסול מבלי להעביר לציבור את חלקו הראוי ולתת לו דין וחשבון מלא.

בחזית המאבק האזרחי נמצאים ארגוני סביבה ופעילים חברתיים המתגייסים, פועלים ונאבקים על מנת לייצר נורמות מוסריות ואמות מידה ראויות יותר. ברחבי הארץ קמים אזרחים ומקימים קבוצות פעילות במגוון נושאים העוסקים בזכויות ואופן השימוש במרחב הציבור ומשאבי הציבור.

• לעמוד המיוחד של שעת כדור הארץ
  

הכדור בידיים של כולנו(צילום: shutterstock)

נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה אמר היום, כי "יום כדור הארץ הוא יום הוקרה לנחישות ואומץ הלב של פעילי הסביבה. הפעילים מרגישים, פעמים רבות, שהם 'שמים את האצבע בסכר', כאשר בכל רגע צץ איום סביבתי חדש. לרוב עומד מאחורי איומים אלה אינטרס כלכלי גדול, ולעתים אף קשרי הון-שלטון מסועפים, ההופכים את הפעילות הסביבתית לסיזיפית ולעתים אף מסוכנת. חגיגת העשור לגלובוס הירוק היא הזדמנות מצוינת להודות לארגוני ופעילי הסביבה, להוקיר את פעילותם ולציין את הישגיהם. צריך להביט אחורה כדי לראות איזו דרך ארוכה עשינו. לצד האתגרים שעוד נותרו, ניתן לומר בסיפוק - המאמץ נושא פירות".

ירושלמי הוסיף כי ביום כדור הארץ יש לציבור ולארגוני הסביבה הזדמנות לדרוש ממקבלי ההחלטות להציב את נושא הסביבה, בריאות הציבור וזכויות הדורות הבאים במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלהם, במיוחד לקראת דיוני התקציב. "דווקא בימים בהם מונפת חרב הקיצוצים ונטל המיסים על הציבור הולך ונעשה כבד יותר, מן הראוי שמי שגורם נזק סביבתי גבוה יישא גם הוא בנטל וכך, על ידי מיסוי ירוק, ניתן להתחיל לייצר צדק סביבתי ותיקון לעוולות היסטוריות".

לצד הביקורת, ירושלמי ציין, כי: "מול קבוצה של בעלי הון שהתעשרו מביזת משאבי הטבע של הציבור, מתחיל להסתמן כיוון

עסקי שונה, מרענן וחדשני. יותר ויותר חברות עסקיות מבינות שניתן להרוויח ולשגשג מפעילות שהיא דווקא למען הסביבה ולא נגדה. דוגמה לכך מהוות חברות כ'תרמוקיר', 'סולל', 'אורמת' ועוד, אשר זכו בעבר בגלובוס הירוק. הפעם בחרנו להעניק את אות ההוקרה בקטגורית העסק הירוק לחברת שיכון ובינוי על אימוץ עקרונות הקיימות ויישום הבניה הירוקה בכל הבניה למגורים. אני תקווה כי חברות עסקיות נוספות ילכו בעקבותיה".

אותות הגלובוס הירוק יוענקו ביום שני 22.4, בטקס חגיגי שיתקיים בפארק אריאל שרון ("חיריה"), בהנחייתו של דני רופ ובמעמד השר החדש להגנת הסביבה עמיר פרץ, ראשי השדולה הסביבתית בכנסת ומאות פעילים מארגוני הסביבה. הזוכים ב"גלובוס הירוק" הם אנשים שהובילו תהליכים של שינוי למען הסביבה בפעילות ציבורית, עסקית או התנדבותית. בטקס יוכרז גם אות "הגלובוס השחור" – ציון גנאי לגורם שפגע באופן מיוחד בסביבה.

הזוכים ב"גלובוס הירוק" לשנת 2013

1. הפרס המרכזי ניתן למטה לתכנון אחראי: קבוצה של כ-30 ארגונים חברתיים וסביבתיים הנאבקים יחד ברפורמה במערכת התכנון המכונה "רפורמת הולילנד", או לפי ראש הממשלה נתניהו "רפורמת המרפסות".

התכנית, שקידומה החל ב-2009, נבלמה במרץ 2012 בכנסת אחרי פעילות נמרצת של הארגונים בשיתוף עם חברי כנסת מהאופוזיציה, ובסופו של דבר הממשלה נאלצה להקפיא את הצעת החוק. מבקר המדינה החל לחקור טענות לגבי פגמים בהליך גיבוש הרפורמה, בעקבות טענות על ניגוד עניינים של המעורבים בניסוחה, ובשל העדר שקיפות בהליך.

הפרס ניתן למטה לתכנון אחראי על התהליך הייחודי, שהתבסס על שיתוף פעולה של ארגוני סביבה וחברה ושילוב של מהלכים בזירה המשפטית, תקשורתית, ציבורית ולוביסטית, שהביא להישגי ביניים משמעותיים של עיכוב הרפורמה ועצירת המתכונת המקורית שלה. יש לזכור, כי עדיין אין כאן הישג סופי, והרפורמה עוד לא נגנזה כליל. עם כינונה של הכנסת הנוכחית חודשו המהלכים לקדם את הרפורמה. הגרסה המסורבלת שלה בת 600 הסעיפים אומנם נדחתה, אבל גרסה מקוצרת יותר נוסחה במינהל התכנון של משרד הפנים. המטה לתכנון אחראי התריע לאחרונה מפני ניסיון להחביא גרסה של הרפורמה בתוך חוק ההסדרים ולייצר למעשה מחטף פוליטי.

גם לציבור מותר להתנגד לפגיעה בסביבה(צילום: החברה להגנת הטבע)

המשמעויות של אימוץ הרפורמה הן מגוונות: צמצום שיתוף הציבור והאפשרות להגשת התנגדויות (אשר בלעדיהן ניצחונות סביבתיים היו נמנעים כגון: חוף פלמחים, ביטול התכנית לתחנה פחמית באשקלון, ביטול הבניה לפי תכנית ספדי); פתח לשחיתות בשל הסרת איזונים ובלמים שקיימים היום (פרשת הולילנד כדוגמא); התעלמות מהאפשרות לאישור דיור בר השגה; יצירת פערים חברתיים בין רשויות חזקות לחלשות; והטלת נטל כספי כבד שהרשויות החלשות לא יעמדו בו.

רשימת הארגונים החברים במטה: החברה להגנת הטבע ן אדם טבע ודין | אזרחים למען הסביבה בגליל | במקום | גרינפיס ישראל | האגודה לזכויות האזרח | האגודה לצדק חלוקתי | הקשת הדמוקרטית המזרחית | התנועה לאיכות השלטון | התנועה לחיים בכבוד | החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים ר"ג | חיים וסביבה | ידיד | ידידי כדור הארץ המזה"ת | ירושלים בת קיימא| ישראל בשביל אופניים | מגמה ירוקה | המועצה לשימור אתרים | מטה הגולשים ישראל | מכון דש"א | מרכז השל לקיימות | עמ"י |האגודה לצדק סביבתי בישראל | שקיפות בינ"ל-ישראל (שבי"ל) | שתי"ל | תחבורה היום ומחר

ועדת איכות הסביבה במרכז השלטון המקומי פועלת מזה 9 שנים. הועדה מובילה, מפתחת ומתווה את המדיניות הסביבתית של השלטון המקומי. יו"ר הועדה, ראש מועצת שהם מר גיל ליבנה, מוביל מהלכים משמעותיים לקידום ההגנה על הסביבה והחיסכון במשאבים ברשויות המקומיות בישראל, יד-ביד עם המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה.

אחד המהלכים המרכזיים שהובילה הועדה הינו גיבוש שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות למשרד להגנת הסביבה בנושא הפרדת הפסולת בבתי תושבים, והפניית דמי היטל ההטמנה לפרויקטים בתחום הפסולת והחינוך הסביבתי ברשויות המקומיות. פרויקט משמעותי נוסף הוא ייזום והובלת תכנית "תג הסביבה" להתייעלות בצריכת משאבי המים, האנרגיה והפסולת ברשויות המקומיות, בה משתתפות כבר כ-70 רשויות ברחבי הארץ, מכל המגזרים. בנוסף הובילה הועדה מדיניות במגוון תחומים נוספים: אכיפה סביבתית בשלטון המקומי, מניעת מפגעים, שיתוף הציבור בקביעת מדיניות הועדה, קידום התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבני ציבור ועוד.

מתייעלים למען הסביבה(צילום: מילכה כרמל)

בוקר אחד קמו תושבי קרית שמונה וגילו שהנחל הייחודי שחצה את העיר התייבש בשל שאיבה מוגברת של מימיו על-ידי רשות המים וחברת מקורות, ושבמקום הפארק הירוק מתכנן מינהל מקרקעי ישראל לבנות 70 יחידות דיור. חברי העמותה לשימור קסמי טבע ונוף, תושבי קרית שמונה והסביבה, החליטו לצאת למאבק ציבורי כדי לשמור על הריאה הירוקה בעיר ולהשיב את המים לנחל. הם שיתפו פעולה עם ארגוני סביבה ארציים, ארגונים חברתיים ועם המכללה האקדמית תל-חי. כעבור מספר שנים, המאבק נשא פרי. חברת מקורות מצאה קידוח מים במקום חלופי, שאיבות המים ממעין עין זהב הופסקו והנחל חזר לחיים. העמותה גם הצליחה להביא לביטול הבנייה בשטח הפארק ומובילה במקומה כיום תכנית לפיתוח שדרה ירוקה לאורך הנחל.

נחל עין זהב(צילום: יוהנה נזרי)

הפעיל הסביבתי הוותיק דני מורגנשטרן זוכה השנה בגלובוס הירוק על פועלו רב השנים לקידום חוק הפיקדון למחזור בקבוקי שתיה. אפשר לומר שחוק הפיקדון ויישומו הפכו כבר למפעל חייו. דני היה מיוזמי החוק כבר בשנת 1992 ומאז, במשך 10 שנים, פעל בדבקות ובלהט לחקיקתו, ולאחר מכן ליישומו, וזאת על אף כל הקשיים שהוערמו בדרכו, בין היתר מצד חברות המשקאות שניסו לטרפדו ולאחר מכן לצמצמו מתוך חשש שיפגע ברווחיהן.

מורגנשטרן, 70, שהתבטא בחריפות נגד תאגיד המחזור לא פעם ולא פעמיים במסגרת מאבקו, נתבע על ידי התאגיד בתביעות לשון הרע בסכומי עתק, ורק לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו ופסק לטובתו. פסיקה זו מהווה ניצחון ציבורי והישג חשוב לזכות הציבור למחאה ולחופש הביטוי של האזרח הבודד מול תאגיד. מורגנשטרן לא נרתע מהלובי של חברות המשקאות, או מהלובי הפוליטי שניסה אף הוא לצמצם את תכולת החוק ככל שהדבר נוגע לבקבוקי משקה גדולים. כאמור, גם תביעות לשון הרע האישיות נגדו לא הצליחו להשתיקו. בנוסף לפעילות זו, מורגנשטרן פעיל במשך עשרות שנים בארגוני סביבה שונים ובהם החברה להגנת הטבע, חיים וסביבה, מלר"ז וישראל בשביל אופניים.

גם כיום, כשחומרת המשברים הסביבתיים ברורה וכשהדחיפות לשינוי דפוסי ההתנהלות העסקית הולכת וגוברת, נדיר למצוא מיזם עסקי המכיר במציאות ופועל נחרצות, לא רק לשיפור התנהלותו הרגילה, אלא להטמעת שינויים מהותיים בליבת הפעילות העסקית שלו. קבוצת שיכון ובינוי אימצה את תפיסת הקיימות כמרכיב מוביל בחזונה וכתפישה ניהולית המתחשבת בהיבטים סביבתיים וחברתיים לצד הכלכליים.

כארגון גדול מסקטור התשתיות, לקבוצת שיכון ובינוי פוטנציאל השפעה משמעותי הן בתחומי הפעילות שלה והן כמודל לחיקוי במשק. בין פעולותיה הרבות חשוב להזכיר את אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה בכל מיזמי המגורים שלה; השקעה במו"פ של פתרונות ייחודיים לאנרגיה וטיוב ומיחזור משאבים; פעילויות במגוון פורומים להעלאת המודעות בקרב הציבור וקידום תקינה וחקיקה מול מקבלי החלטות. העובדה, כי נושא הקיימות מנוהל בחברה בדרג סמנכ"לית שלצידה למעלה מעשרה אנשי צוות ייעודיים, וכי כל עובד, בשטח ובמטה, עובר הכשרה בנושא, מעידים אף הם על מחויבותה של החברה לנושא.

עבור אנשים המחפשים ידע אקדמי מבוסס בתחום הסביבה שהוא גם קריא ונגיש, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה' הוא פתרון אידיאלי. כתב העת פועל להנגשת ידע מדעי בנושאי סביבה ולהעשרת השיח הסביבתי בישראל, ומשמש כפלטפורמה רב-תחומית לדיונים וידיעות, מאמרים ומחקרים במגוון תחומים סביבתיים. כתב העת הוקם כדי לענות על החוסר בפלטפורמה מקצועית אך נגישה, הפונה לציבור הרחב בישראל בנושאי מדעי הסביבה, מדיניות ציבורית ואקולוגיה.

נושאים כדוגמת זיהום מי תהום כתוצאה מדישון חקלאי, קציר המלח בים המלח, אחריות תאגידית ותכנון עירוני הם מקצת מהנושאים בהם עוסק כתב העת. כתב העת מספק מרחב לדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, ארגוני סביבה וקובעי מדיניות בכל המגזרים, בסוגיות עכשוויות של סביבה וקיימות בישראל, החל מזיהום אוויר, דרך עסקים וסביבה וכלה בפילוסופיה סביבתית.

אקולוגיה וסביבה - למען כדור הארץ(צילום: ז'אן פול גנם)

כתב העת שם לו למטרה לקרב קהלים שונים למחקר האקדמי ולדיון המדעי בתחומי הסביבה, וליצור מרחב לדיון בין-מגזרי שיתמוך בגיבוש מדיניות סביבתית. הרבעון 'אקולוגיה וסביבה' מיסודה של האגודה הישראלית לאקולוגיה מתפרסם מאז שנת 2010, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, הקק"ל והחברה להגנת הטבע. כתב העת זמין גם בגרסה מקוונת.

עבור דליק ווליניץ הנושא הסביבתי הוא נושא אישי. בעקבות התקף לב שבו לקה בגיל צעיר, דליק נאלץ לשנות את אורח חייו ולעבור לאכילת מזון אורגני ולא מתועש. מאז הפך לנושא הדגל של המזון האורגני בארץ וניצל כל במה תקשורתית בה הוא משדר על מנת להסביר לאיזה שינוי עצום הביא המזון האורגני בחייו ולמה הוא ממליץ עליו לכולם. דליק לא מסתפק רק בכלי התקשורת המסורתיים, ומפיץ את הבשורה באופן עצמאי בסרטוני יוטיוב ובהרצאות בפני ציבור רחב מחקלאים ועד תלמידים. לפני כ-15 שנים אף הקים עמותה לקידום הצרכנות האורגנית בישראל.

דליק ווליניץ נבחר לקבל את אות הגלובוס הירוק על גישתו ומחויבותו להכנסת נושאי סביבה ללב השיח הציבורי באמצעות שלל עיסוקיו כשחקן, במאי תיאטרון, מנחה ומגיש מגוון תוכניות ברדיו ובטלוויזיה מזה שני עשורים. במשך שש שנים ייחד מידי יום בתוכנית הבוקר שלו בגלי צה"ל "יוצאים לאור" זמן לנושאים סביבתיים, תוך מאבק במנהלי הרדיו שטענו ״זו אג׳נדה שיש לה תוכנית ולא תוכנית עם אג׳נדה...״. התכנית ירדה מהאוויר בשנה שעברה, אך היא חוזרת השבוע לשידור בתחנות הרדיו האזוריות.

מאבקו חסר הפשרות של ווליניץ בשימוש לא מפוקח בחמרי ההדברה בחקלאות יצר מודעות והתחלה של שינוי גם בתוצרת הקונבנציונלית. רגישותו לנושאי בעלי חיים, ילדים, בעלי מוגבלויות ועוד משלימות את התמונה לכדי עשייה חברתית סביבתית ראויה לשבח.

הגלובוס השחור: שר התחבורה על פרויקט הרכבת לאילת

לפני כשנה החליטה הממשלה על הקמת קו רכבת מבאר שבע לאילת, באורך של 262 ק"מ, מתוכם 173 ק"מ של מסילה חדשה, שישמשו הן לנוסעים והן להובלת משאות. ארגוני הסביבה, לצד משרדי ממשלה וגורמים מקצועיים רבים סבורים, כי מדובר בהחלטה מזיקה מבחינות רבות - כלכלית, תחבורתית וסביבתית. ניתן להשיג את אותה המטרה - הגברת הנגישות לדרום הארץ, באמצעים שונים - מהירים, יעילים יותר וזולים יותר.

על פי הערכות ראשוניות, הקמת המסילה תעלה לאזרחי ישראל כ-30 מיליארד שקל. אלה יבואו על חשבון קידומם של פרויקטים אחרים של תחבורה ציבורית שלהם דחיפות הרבה יותר גבוהה, כגון הרכבת התחתית בגוש דן, ותגבור מערך האוטובוסים והקמת מסלולים ייעודיים לאוטובוסים מהירים במטרופולינים.

ההחלטה על תוואי המסילה התקבלה ללא בחינה מסודרת של חלופות אסטרטגיות - גיאוגרפיות או תחבורתיות, וטרם הגשת המלצותיו של צוות מיוחד בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הבוחן את החלופות למימון הפרויקט.

תוואי הרכבת לאילת(צילום: החברה להגנת הטבע)

פרויקט הרכבת כולל הנחה של תשתיות רבות באזורים רגישים במיוחד מבחינה נופית וסביבתית - סוללות, גשרים, פורטלים, גידור לאורך כל התוואי, תחנות ומסופים, קווי הולכה לתחנות השנאה, קווי חשמל לאורך כל המסילה, דרכי שירות, מחנות עבודה, דרכי גישה, אזורי אחסון, מפעלים ומערומי עפר. עד כה לא נבחנו המשמעויות הסביבתיות של הפרויקט, וזאת על אף הערכות, כי הפרויקט עלול לגרום לנזקים קשים ובלתי-הפיכים לשטחים הפתוחים ולמגוון הביולוגי באיזור הנגב והערבה, ומהווה סיכון ממשי לפגיעה קשה גם במפרץ אילת.

לבסוף, הפרויקט קודם ללא שקיפות ציבורית וללא כל שיתוף של הציבור בהערכת הצרכים והביקושים ובתכנון הפרויקט. הרכבת לאילת אינה רק הפרויקט המזיק ביותר שמקדם משרד התחבורה, אלא מסמלת את המדיניות הכללית של המשרד, המעדיף להשקיע משאבים בפרויקטים גרנדיוזיים חסרי הצדקה, ולא בתשתיות יעילות וזולות בהרבה, שיוכלו להביא לשיפור אמיתי באיכות החיים של אזרחי ישראל.

• שעת כדור הארץ - ב-22.4 כולנו מכבים את האור לשעה אחת