הדרך להצלחה בלימודים עוברת בייעוץ המקדים

למרות שייעוץ תעסוקתי זוכה לעדנה בקרב ציבור הסטודנטים, תחום ייעוץ לימודים עדיין נמצא בחיתוליו. הסיבה לכך לא ברורה, על רקע נתוני הנשירה הגבוהים של סטודנטים העולים מפרסומי הלשכה המרכזית לססטיסטיקה והפורום למניעת נשירה מהמוסדות להשכלה גבוהה (בו חברים נציגים מכל המוסדות האקדמיים).

לכתבות נוספות בערוץ הלימודים

• שיעור פרטי לסטודנטים: מה המקצוע הכי מבוקש?
• מתלבשים על הקמפוס: איך לשמור על השיק בזול?
• "סטודנטים רבים לומדים מקצוע שלא מתאים להם"
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

מהנתונים עולה כי 17% מהסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות בארץ, 25% מהסטודנטים במכללות ו-43% מהלומדים במכללות לחינוך ינשרו כבר במהלך השנה הראשונה ללימודים.

בנוסף לכך ממחקרים שבוצעו על ידי מרכז טאוב בארץ מתברר כי מספר הסטודנטים לתואר ראשון עולה בממוצע של 4% לשנה, אולם הביקוש לבוגרי תואר ראשון נמוך יחסית להיצע ויורד בכ-2% בממוצע לשנה. בהקשר זה מעניין לבחון את הביקוש להנדסאים, טכנאים ובעלי מקצוע מיומנים: בעוד שמספר הסטודנטים בתחומים אלה יורד משנה לשנה, אין מספיק בוגרי קורסים בתחומים הנ"ל.

"מתחילת השנה הנוכחית עלה מספר האקדמאים דורשי העבודה ב-8.6%, בעוד שמספרם של כל דורשי העבודה עלה ב-3.6% בלבד, מגמה שהתחילה בשנים האחרונות והולכת ומתעצמת", אומר רענן הס, פסיכולוג תעסוקתי מאתר הייעוץ וההכוונה התעסוקתית אונליין, צ'קמי.

לדבריו, "קל להבין את הנזק העצום שנגרם הן לפרט והן למשק כתוצאה מתופעות אלו. מדובר באובדן עצום של הון ושל זמן שיכול להיות מתורגם לביצועים, ואולי בעיקר לחלוקה לא נכונה של ההון האנושי במשק שפוגעת ביכולת של המשק לצמוח בצורה נכונה ולהתחרות בשוק המקומי והעולמי. מדינת ישראל יכולה לאבד את היתרונות שלה מבחינת איכות ההון האנושי אם הנושא לא יטופל".

מה הסיבה לכך?

"מדינת ישראל משקיעה משאבים עצומים במימון שכר לימוד לתלמידים במוסדות אקדמיים. חלק גדול מהלומדים אינם מתאימים למסלולי הלימודים אותם בחרו, ויפנו למסלולי קריירה ולימודים שונים בהמשך. לכן חלק גדול מכספי משלם המסים שמושקע בהשכלה לא תורם למדינת ישראל ולאזרחיה ולא מחזיר את ההשקעה. את ההשקעה הזו ניתן לשפר בצורה משמעותית ולנצל אותה טוב יותר, וכמובן לשפר מאוד את הזמן והמשאבים של הסטודנטים הלומדים".

בודדים נעזרים בפסיכולוגיה תעסוקתית

על פי נתוני אתר צ'קמי, בישראל וכנראה גם בעולם רק 4% מהמועמדים ללימודים אקדמיים נעזרים בפסיכולוגיה תעסוקתית על מנת לבדוק את התאמתם למסלולי לימודים וקריירה. אחת הסיבות המרכזיות לכך נעוצה בבעיית הנגישות למכוני הייעוץ, כמובן העלות הגבוהה שמגיעה ל-1,200 שקל בממוצע, וכן זמן ההשקעה הנדרש -כ-8 שעות.

לדברי הס, "לאנשים מהשורה קשה לקבל את העובדה שהמודעות שלהם לנטיות התעסוקתיות שלהם די מוגבלת, ושהם מקבלים החלטה תעסוקתית על סמך שיקולים לא ענייניים ולא ראציונליים. מצד אחד החלטות תעסוקתיות של אדם מושפעות מהסביבה המשפחתית, השפעת הסביבה החברתית, טרנדים שמאפיינים את התקופה (למשל כדאי להיות מתכנת-א"ב), עמדות, דעות מוקדמות וידע על מקצועות במשק - שחלקם שגויים, הטיות קוגניטיביות, הטיות רגשיות תוך אישיותיות ועוד.

"מצד שני מספר האפשרויות העומד מול אדם המחליט מה ללמוד ובמה לעסוק הוא כמעט אינסופי. כמו כן, מספרם הרב של מסלולי הלימוד, מוסדות ההשכלה ותחומי התעסוקה עלול להיות מבלבל ומאיים. מאחר שהידע של אדם צעיר על מה באמת לומדים ועושים הוא די נמוך, היכולת שלו להעריך את התאמתו לקריירה מסויימת די מוגבל. הפער בין האפשרויות הרבות לבין הידע והנתונים שיש לנו עליהן הוא גדול. לעתים, תחומים מסוימים יכולים להיראות לנו מעניינים ומרתקים ללמידה, אך היישום שלהם בעולם התעסוקה לא מתאים לנו כלל וכלל".

מה השפעתם של מוסדות הלימוד בהקשר זה?

לטענת הס, גורם שלישי המשפיע על כיווני הלימודים של הסטודנטים היא "ההשפעה השיווקית של המוסדות להשכלה גבוהה. בשנים האחרונות נפתחו בארץ ובעולם מוסדות השכלה רבים ותנאי הכניסה נעשו קלים יותר. כל זה כחלק מתהליך חיובי של הנגשת ההשכלה הגבוהה לכל דכפין.

"התוצאה היא תחרות עזה בין המוסדות שהביאה להתמקצעות משמעותית ומעניינת של יחידות השיווק והמכירות שהוקמו בכל המוסדות. יחידות שיווק אלו משפיעות גם הן בצורה מתוחכמת על תהליך קבלת ההחלטות של המועמד ללימודים בנוסף לכל הקשיים החשיבתיים שציינו קודם".

ייעוץ תעסוקתי ולימודי מקצר את הרישום

ראיה לחשיבות הייעוץ התעסוקתי ניתן למצוא בסיפוריהם של בוגרים רבים שהחליטו על שינוי בקריירה עם תום הלימודים. "למדתי תואר בהנדסת מערכות תקשורת שהוא מאוד מכוון היי טק", נזכר עו"ד ועורך הפטנטים יוני ארז, המשמש כראש מחלקת פטנטים במשרד סורוקר-אגמון. "אני בחור ריאלי באופיי ותמיד נמשכתי יותר למתמטיקה אבל פחות נמשכתי למחשבים.

"התחום של הנדסת מערכות תקשורת נראה לי יותר מעניין מאשר ללמוד מדעי המחשב או הנדסת חשמל למשל. עוד במהלך התואר ראיתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות. את הג'וב הראשון קיבלתי בהתמחות אצל עורך פטנטים וגיליתי שאני נהנה מזה הרבה יותר מעיסוק במחשבים. בשלב הזה למדתי גם משפטים והיום אני משלב טכנולוגיה ומשפט יחד".

לשאלת ynet האם הוא חושב שייעוץ תעסוקתי או לימודי היה יכול לסייע בהקשר זה, משיב ע"וד ארז כי "צריך להיות שילוב של השניים. כשאתה נרשם ללימודים אתה לא מכיר את השוק העבודה. אתה יודע שתסיים את התואר בהנדסה מסוימת ותוכל לעבוד בהיי טק. אבל אתה לא יודע מה זה אומר. לא באמת יודע שיש עבודות נוספות (מעבר למשרות תכנות-א"ב) בחברת היי טק שיתאימו לכישורים שלך. זו נישה שהיה אפשר לפתח אותה. הנישה של ייעוץ תעסוקתי למי שמתלבט ולמי שכבר לומד שלא יודע מה קורה בעולם הלימודים".

ייעוץ לימודי בקמפוסים: בסיסי ובחינם 

כאמור תחום ייעוץ לימודים אינו זוכה לעדנה בקרב המועמדים ללימודים ובא לידי ביטוי בחברות פרטיות שמעניקות שירות זה ובמרכזי ייעוץ שהוקמו באוניברסיטאות ובמכללות. במידה ותבחרו באפשרות הראשונה תיאלצו להיפרד ממאות ואף אלפי שקלים במקרה הטוב מעבר לבין 10-5 שעות אבחון בממוצע.

היתרון המשמעותי של המרכזים השונים לייעוץ לימודי שהוקמו בקמפוסים הוא העובדה שהשירות ניתן פעמים רבות ללא תשלום (כמו במרכז של דקאנט הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב). אך השירות שניתן הוא בצורה בסיסית בלבד, מאחר שהייעוץ באוניברסיטת תל-אביב ניתן במשך שיחה טלפונית של 10 דקות. מעבר לכך חשוב לזכור, שמרכזים מהסוג הזה ממוקמים במוסד ספציפי שייתכן מאוד שישכנעו אתכם ללמוד דווקא אצלם.

את החלל הזה מתכוונים למלא באתר צ'קמי, שמשמש לייעוץ תעסוקתי אונליין ובחינם. השירות באתר מאפשר למועמד ללימודים לקבל ייעוץ ואבחון תעסוקתי באופן פשוט ונוח וחושף את כל מסלולי הלימוד והמקצועות המתאימים לו. בנוסף לכך, השימוש בו מקצר משמעותית את תהליך הייעוץ והרישום במוסדות האקדמיים עצמם.

כיום השירות כולל מענה על השאלון (כרגע ללא תשלום ובעתיד בעלות של 79 שקל), קבלת משוב אישיותי ע"י פסיכולוג תעסוקתי לרבות תיאור האישיות, מפת הנטיות התעסוקתיות, מדגם תחומי לימוד ומדגם עיסוקים. בנוסף לכך, מקבל הפונה המלצות מפורטות על מסלולי לימוד במוסדות לימוד ושיחת "טיוב" ללא תשלום שבאה לבדוק ברמה בסיסית את איכות ההמלצות.

"להערכתנו הדבר יתרום גם למוסדות להשכלה גבוהה שסובלים מאוד הן כספית והן תדמיתית מנשירת סטודנטים", מסכם הס מאתר צ'קמי. "התוצאה תהיה ששירות של ייעוץ תעסוקתי יהיה נגיש לכל אחד, ההחלטות התעסוקתיות תהיינה נכונות וההשפעה על המשק ועל צרכי התעשייה תהיה טובה".

רוצים שנלווה אתכם באבחון וייעוץ לימודי דרך צ'קמי? שלחו לנו מייל עם הפרטים האישיים.