פרשת שבוע: כך תשלבו את החלשים בתעסוקה
ההנחיה להשאיר תבואה בשדה היא מצווה לראות בחלש חלק אינטגרלי מהחברה, ובמקביל מחייבת את העני להגיע לשדה ולעבוד כדי להשיג את מזונו. בכך מלמדת אותנו התורה לפרוץ את מחסום היציאה לעבודה, ולשלב את החלשים בהדרגה
את שתי הפרשיות המחוברות "אחרי מות - קדושים" נקרא בשבת הקרובה. פרשת "אחרי מות" ממשיכה את סיפור מות בני אהרון ועוסקת בדיני הקרבת הקורבנות. בפרשת "קדושים" התורה מפרטת את המצוות שבין אדם לחברו.
- לכתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
"פרשת קדושים" היא ספר הנחיות להתנהגות נכונה בין בני האדם. ניתן לומר כי זו אחת הפרשות הסוציאליות ביותר המוכרות לנו בתורה.
אסור להיות "נבל ברשות התורה"
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם."(ויקרא י"ט, א'-ג').
מה היא אם כן המשמעות של להיות קדושים? הרמב"ן מפרש שלא מספיק, שהאדם ישמור על כל איסורי התורה "ויכול איפוא אדם כזה להיות נבל ברשות התורה, לפיכך ציווה ה' שנהיה קדושים ונתרחק מהתאוות והכיעור ומכל מה שדומה לו".
יש לדאוג לעני ולחלש
"בְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט. כַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט: לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. לֹא, תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ, אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. "(ויקרא י"ט, ט'- י"א).
התורה מצווה אותנו להיות ערים לצרכים של העני והגר. הסיוע לחלש היא חלק מה-D.N.A של התורה והיהדות. ההנחיה להשאיר תבואה בשדה ופירות בכרם היא מצווה לדרך חיים הרואה בחלש חלק אינטגרלי של החברה, ולכן היא מחייבת את כולם לסייע לעני ולחלש.
במקביל, השארת התבואה בשדה מחייבת את העניים ואת הגרים להגיע לשדה ולעבוד כדי להשיג את מזונם. השמירה על כבודם היא חלק מהסיוע בדרך לשילובם בחברה העובדת. אחד הקשיים הוא פריצת המחסום ביציאה לעבודה, והתורה מלמדת אותנו דרך נכונה כיצד לשלב את החוליות החלשות בחברה באופן הדרגתי.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציג את שיעור האבטלה בישראל כנמוך ביותר מאז שנות השמונים, וזאת בהשוואה למדינות מערביות אחרות. הערכות של מרבית הכלכלנים מציינות, כי שיעור האבטלה יעלה בשנת 2013 לרמה של 7.5% ולשוק העבודה יתווספו שלא מרצונם כ-30.000 מובטלים חדשים.
להיות מובטל זו סכנה. יוקר המחייה בישראל גבוה מאוד. כדור השלג של היעדר הכנסה קבועה של אחד מבני הזוג עלול להוביל משפחות רבות להתרסקות כלכלית, ויותר מכך לפגיעה בעוצמה הנפשית.
הדחיפה לצאת ולחפש עבודה היא הכרחית, וחובת המדינה ליזום פעולות אמיתיות למיגור האבטלה מרצון. כמו כן הכרחי לסייע למובטלים שלא מרצון. זו משימה קריטית בסל המשימות הכלכליות של המדינה.
הדאגה לבעלי המוגבלויות
"לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה" (ויקרא י"ט, י"ד ).
מה מפריע לחרש אם יקללו אותו, הרי הוא אינו שומע? האם המכשול לעיוור הוא מתן מכשול פיזי גרידא או גם הטעייה כל שהיא? רש"י מפרש במקום: "לא תיתן עיצה שאינה הוגנת לו". הכתוב מזהיר אותנו מהתעמרות בחלש ובבעל המום.
על פי נתוני הלמ"ס, כ-23% מכלל האוכלוסייה מוגדרים כבעלי מוגבלויות. שיעור המועסקים מביניהם נמוך, ואלה העובדים משתכרים שכר נמוך ועובדים במשרה חלקית בלבד.
להבנתי, יש כיום הזדמנות לשילובם של בעלי המוגבלויות, אולם הדבר מחייב אותנו לשינוי תודעתי ומחשבתי. באמצעים טכנולוגיים ניתן לסייע ברוב המקרים ולהנגיש מקומות בילוי ותעסוקה. אך אין בכך די, הנגשה פיזית אינה העיקר, יש להנגיש את הדברים בעיקר באמצעות חינוך.
כמו יין טוב - המשתבח עם השנים
מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן; וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי יְהוָה "(ויקרא י"ט , ל"ב).
בנאומו ביום העצמאות יצא הנשיא, שמעון פרס, כנגד תופעת הפגיעה בקשישים. מספר מקרים חמורים שהתרחשו בתקופה אחרונה העלו נושא זה על סדר היום הציבורי.
התורה מנסה לשנות את התפיסה התרבותית הרווחת כיום כי "העולם שייך לצעירים", ויוצאת נגד תפיסה זו. אם קמים לזקן כיוון שאין לו כוח, אין כאן כל אמירה משמעותית. למילים "והדרת פני זקן" יש משמעות גדולה הרבה יותר. אין כאן חזק מול חלש אלא הכרה כי בניסיון העצום שיש לזקנים יש עוצמה וכוח, ולכן יש עניין לכבד את הזקן. זוהי הכוונה האמתית של "והדרת פני זקן".
מצוות חברתיות רבות מופיעות בהמשך "פרשת קדושים" : אהבת הגר, מסחר הוגן ומשפט צדק, אך היפה והחשובה שבהן היא "ואהבת לרעך כמוך". מצווה זו מרכזת את המהות של האחריות החברתית. אותה אחריות שהיא מקור כוחו של העם היהודי שחגג השבוע 65 שנות עצמאות.
הכותב, מתי אלפר, הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, יועץ שיווקי ואסטרטגי