ישראבלוף - למס היוקרה אין משמעות תקציבית

דופקים את העשירים, או מרדימים את מעמד הביניים? על-פי תוכנית שגובשה במשרדי האוצר והגנת הסביבה, בקרוב תטיל המדינה מס מיוחד על רוכשי מכונית יוקרה - כזו שמחירה 300 אלף שקלים ויותר. כצפוי, התכנית זכתה לתמיכת הציבור. אחרי הכל, הגיוני להניח כי מי שיכול להרשות לעצמו לשלם סכום כזה, יסתדר כבר עם עו כמה עשרות אלפי שקלים, ויתרום בכך להקטנת הגירעון הנאמד ביותר מ-40 מיליארד שקלים.

אלא שבדיקת ynet מעלה כי תרומתו של "מס מכוניות היוקרה" לכיסוי הגרעון, תהיה זניחה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, נראה כי מטרתו העיקרית של המס המוצע היא להסיט את תשומת הלב הציבורית מהעלאה מקבילה של מס הרכישה על שאר המכוניות הנרכשות בישראל, העלאה שתייקר גם את המס החודשי שמשלמים בעלי רכב צמוד ("שווי שימוש").

העשירים שקונים ב.מ.וו ישלמו יותר? בכלל לא בטוח(צילום: רועי צוקרמן)

ב.מ.וו ואודי כדוגמה

כדי לבדוק מה משמעות הצעת האוצר, בדקנו לדוגמה את יבואנית ב.מ.וו, חברת דלק רכב. ב-2012 נמכרו בישראל 1,679 מכוניות של יצרנית מכוניות היוקרה הגרמנית. מספר נאה, שיכול להניב למדינה תוספת מסים ראויה. אלא שחשוב לזכור כי רוב המכוניות שמכרה יבואנית מותג היוקרה היו זולות מ"רף ה-300 אלף". כ-1,000 מהמכוניות שמכרה כאן ב.מ.וו ב-2012 היו זולות יותר - למשל סדרה 1, דגמי מיני, וגרסאות בסיס של סדרה 3.

יבואנית אודי, חברת צ'מפיון מוטורס, מציגה נתונים זהים. לא פחות מ-1,941 מכוניות נמכרו ממותג היוקרה המצליח. אלא ש-380 היו מדגם A1 הקטן והזול, שמחיר גרסאות שונות בו עומד על 150 אלף. 369 יחידות נכרו מה-Q5, רכב הפנאי המצליח, בין היתר תודות לירידה חדה במחירו, משמעותית מתחת ל-300 אלף שקל. צרפו לאלה 275 יחידות של A3 המשפחתית ועוד 291 של רכב הפנאי הקטן והזול Q3.

גם במרצדס, לקסוס, וולוו - אם להתייחס למותגי היוקרה הקלאסיים - התמונה דומה. וכך, מתוך סך של כ-7,000 מכוניות לשנה הנמנות עם שוק היוקרה אליו מכוון שר האוצר עם המס החדש, ניכר רוב מוחלט למכוניות שמחירן נמוך מ-300 אלף.

האוצר מעודד יצירתיות

אז כמה מכוניות בעצם ייפגעו מהמס החדש, ומה תהיה תרומתן לקופת המדינה? בשוק הרכב מעריכים כי במקרה הטוב, המס החדש שיוטל על מכוניות יוקרה יניב תוספת של עשרות מיליוני שקלים, זאת מול גירעון של כ-40 מיליארד. אבל המקרה הטוב אינו המקרה הסביר. שכן ניסיון העבר בשוק הרכב הישראלי מלמד כי מגבלות שמטילה המדינה באמצעות חוקים ומסים, פשוט גורמים לישראלים לגלות יצירתיות.

איך למשל? פתרון ברור הוא לרכוש מכוניות שמחירן מתחת ל-300 אלף שקלים. זה פתרון פשוט שיהיו שותפים לו הלקוחות עצמם, אבל גם היבואניות והיצרניות שיציעו גרסאות ש"ייתפרו" במיוחד לשגיונות המס במדינת ישראל - למשל גרסאות המצוידות במנועים קטנים יחסית ומציעות פחות אבזור. בכירים בשוק היוקרה אומרים כי ממילא רבים מלקוחותיהם מעדיפים כיום "להצניע לכת", ולכן המס החדש רק יאיץ את המעבר לגרסאות זולות של מכוניות היוקרה.

אז מאיפה יבוא הכסף?

ולכן, לא מפתיע לגלות שבשוק הרכב מסכימים כי התועלת הכלכלית של המס החדש תהיה זניחה. אמנם יש מי שמציין לחיוב את המשמעות "ההצהרתית" - הגדלת נטל המס לבעלי היכולת - אך זו הצהרה שלא צפויה להיטיב עם המדינה. ומה כן ייטיב עם המדינה? עדכון של "מיסוי ירוק", שקובע הטבות מס למכוניות חדשות לפי כמות הזיהום שהן פולטות. העדכון יקשיח את הקריטריונים לקבלת ההטבות, וצפוי לייקר חלק גדול מהמכוניות - ובכלל זאת מכוניות קטנות וזולות.

על-פי הערכות שפרסם משרד האוצר כבר בשנה שעברה, העדכון של המיסוי הירוק יכניס לקופת מדינה כ-400 מיליון שקלים. לכך ראוי להוסיף את הגדלת ההכנסות הצפויה מייקור המס החודשי של בעלי הרכב הצמוד. המס מחושב כאחוז קבוע ממחיר המחירון של כל מכונית חדשה, ולכן ייקור של המכוניות יביא גם לייקור של המס. כל עלייה של 1,000 שקלים מוסיפה כ-25 שקלים למס. עכשיו תכפילו את זה בכ-320 אלף בעלי רכב צמוד, וב-12 חודשים בשנה.