משנה מאמן משנה מזל? לא בטוח

7 חילופי מאמנים על רקע מקצועי התבצעו בליגת העל. בנאדו היה בינגו גדול במכבי חיפה, גם ברק בכר הברקה, אבל האם הפרידות מיוסי אבוקסיס וטל בנין השתלמו? אורי קופר מדרג את השינויים על הקווים שנעשו העונה

אורי קופרפורסם: 20.04.13 , 08:54

בחצי גמר גביע המדינה השבוע שיחקו שלוש קבוצות מליגת העל. כל השלוש - מכבי חיפה, קריית שמונה והפועל רמת גן - הגיעו למעמד עם מאמן שלא בנה את הקבוצה בתחילת העונה, אלא הגיע אליה רק במהלכה.

עוד ב-ynet ספורט:

זו לא חוכמה. יותר מחצי קבוצות ליגת העל, שמונה מתוך 14, החליפו מאמן העונה. בליגה הלאומית המספרים עוד גדולים בהרבה - רק 5 קבוצות מ-16 נשארו עם אותו מאמן, כש-11 הקבוצות האחרות העסיקו לא פחות מ-26 מאמנים. בהחלט מספרים מרשימים.

אריק בנאדו. נו, לא תופתעו לגלות שהוא במקום הראשון(צילום: ראובן שוורץ)

חלק מחילופי המאמנים האלה הצליחו יותר (כן, אתם חושבים עכשיו על הבחור הצעיר מחיפה), אחרים פחות. אחד, זה של בני טבק ומנחם קורצקי במקום ניסן יחזקאל בעירוני רמת השרון, אפילו לא ראוי להיחשב כשינוי כיוון שהתבצע אחרי מחזור וחצי, ולא מסיבות מקצועיות. לשבעת החילופים האחרים דווקא אפשר להתייחס ואפילו לדרג אותם.

תקצירים ב-ynet ספורט:

מקום אחרון - פרדי דוד במקום יוסי אבוקסיס

תקופת החלפה: אמצע פברואר

מאזן עם אבוקסיס: 55 אחוזי הצלחה, מקום 3

מאזן עם דוד: 59 אחוז אחוזי הצלחה, מקום 3

לקבוצה יש 3 סיבות להחליף מאמן. א. בסוף העונה, כשהיא במצב גרוע וזקוקה לזעזוע שיביא לאיסוף נקודות במשחקים הראשונים שאחרי ההחלפה. ב. בתחילת העונה, כשנגמרת האמונה שהמאמן הנוכחי יצליח ונדרש מישהו אחר להשגת המטרות. ג. במחשבה נטו על העתיד, או יותר נכון על העונה הבאה.

יוסי אבוקסיס. חילוף המאמנים המיותר של השנה(צילום: ראובן שוורץ)

הפועל ת"א לא היתה במצב קריטי או במאבק ירידה. היא גם ידעה שהמטרה שלה, כרטיס לאירופה, תושג בכל מקרה. וההחתמה של פרדי, בלשון עדינה, לא נעשתה עם מחשבה לעתיד. הרי תוך חודש שוב דובר על רן בן שמעון ורוני לוי. החלפת אבוקסיס בדוד היתה, וידענו זאת מראש, סתמית לחלוטין. אותה יכולת, אותו מקום בטבלה, אפס קידום לשנה הבאה.

אולפן ynet ספורט:

מקום 6 - ראובן עטר במקום טל בנין

תקופת החלפה: אמצע מרץ

מאזן עם בנין: 33 אחוזי הצלחה, מקום 13

מאזן עם עטר: 22 אחוזי הצלחה, מקום אחרון

העובדה שעטר מאמן את נתניה שלושה משחקים בלבד היא זו שהצילה אותו מהמקום האחרון ברשימה, אבל מצד שני היא גם זו שמקרבת אותו למקום הזה. עם פיטורי בנין ומינוי עטר קיוו בנתניה להשיג את אותו אפקט הצלחה מיידית שמביא איתו מאמן חדש. והנה, עטר השיג בשלושה משחקים רק שתי נקודות. נתניה, למרות שהיא אחרונה בליגה, אולי תשרוד בסופו של דבר, אבל השגת המטרה המיידית נכשלה.

ראובן עטר. אין שחקנים שמתאימים לשיטה שלו(צילום: עוז מועלם)

עטר, בניגוד למאמנים אחרים ברשימה שלנו, הוא לא מסוג המאמנים שישנו את המוראל בקבוצה בנאום מוטיבציה. עטר הצליח בעבר בנתניה בזכות דברים אחרים כמו הנחלת שיטת משחק וקידום שחקנים. עכשיו, כשחזר, עטר מנסה לשחק באותה שיטה שכה הצליחה לו (ונכשלה במכבי חיפה), אבל שחקנים מתאימים לא קיימים. אם נתניה לא מנצחת בשבת את מ.ס. אשדוד עטר יורד למקום האחרון ברשימה הזו.

מקומות 4-5 - אלי כהן במקום פרדי דוד ומרקו בלבול במקום שלומי דורה

תקופה החלפה: כהן בסוף נובמבר, בלבול באמצע מרץ

מאזן ר"ג עם דוד: 23 אחוזי הצלחה, מקום 13

מאזן ר"ג עם כהן: 38 אחוזי הצלחה, מקום 13

אלי כהן. גם העלייה לגמר הגביע לא שיפרה את מצבו בדירוג(צילום: עוז מועלם)

מאזן סכנין עם דורה: 33 אחוזי הצלחה, מקום 12

מאזן סכנין עם בלבול: 50 אחוזי הצלחה, מקום 12

שני מאמנים שונים, שהגיעו לשתי קבוצות שונות, בזמנים שונים, אבל עם מכנה משותף: התחושה הכללית לגבי הקבוצות שלהם לא השתנתה. גם אלי כהן, בארבעת החודשים בתפקיד, וגם מרקו בלבול, בארבעה משחקים בתפקיד, הצליחו לשפר את כמות צבירת הנקודות של הקבוצות שלהם, אבל התסבוכת נשארה אותה תסבוכת. שני החילופים האלה עדיין נמצאים עם איזשהו סימן שאלה ובמקום במרכז הרשימה.

מרקו בלבול. בשבת נקבל תשובה האם החילוף בספסל סכנין היה מוצלח(צילום: עוז מועלם)

בשבת הם נפגשים, בלבול וכהן, למשחק שייתן, כנראה, תשובה טובה יותר לסימן השאלה הזה. כן, כהן ור"ג עלו לגמר הגביע, אבל בסופו של דבר הקביעה כי "ר"ג משחקת מצוין, אבל לא מנצחת" היתה קיימת גם אצל פרדי דוד. כן, בלבול ייצב איכשהו את ההגנה בסכנין, אבל זו התקופה בה רוב קבוצות התחתית אוספות יותר נקודות באופן מסורתי. האם השינויים האלה היו מוצלחים? פה, באמת רק מבחן התוצאה ייקבע. והמבחן הזה קרוב לסיום.

מקום 3 - ברק בכר במקום גילי לנדאו

תקופת החלפה: בתחילת אוקטובר

מאזן עם לנדאו: 47 אחוזי הצלחה, מקום 7

מאזן עם בכר: 51 אחוזי הצלחה, מקום 4

הסטודנטית של דייגו פורלאן ואתם חייבים לראות מי מחכה לרודי פרננדס בבית

אחרי האליפות ההיסטורית בעונה שעברה, והריב בין איזי שרצקי לרן בן שמעון, היה ברור שכל מאמן שיפתח את העונה בקריית שמונה נכנס למילכוד. גילי לנדאו עשה עבודה לא רעה בהתחלה, לא רעה בכלל. צריך לזכור שאלה לא היו רק כמה מחזורי ליגה, אלא גם משחקים במוקדמות ליגת האלופות, והאלופה הישראלית נראתה בהם טוב.

ברק בכר. להזכירכם, רק בן 33(צילום: אפי שריר)

לכן, בגלל שהעזיבה של לנדאו לא היתה מקצועית נטו, ברק בכר לא נמצא במקום השני, אלא רק אחד מתחתיו. כי לבכר, אם מתבוננים רק עליו ובלי קשר לתוצאות שהושגו לפניו, יש פשוט עונה מדהימה. זה לא רק ההתברגות בצמרת הליגה, ולא רק העלייה לגמר הגביע, אלא בעיקר מה שהוא מראה כמאמן שנותן לקריית שמונה משהו טוב גם לעתיד. והוא רק בן 33.

ארוסה על רונאלדו? גזורה על מסי. צפו

מקום 2 - יובל נעים במקום שמעון הדרי

תקופת החלפה: סוף ינואר

מאזן עם הדרי: 25 אחוזי הצלחה, מקום אחרון

מאזן עם נעים: 57 אחוזי הצלחה, מקום 11

דיברנו על עטר, ועל בלבול, ועל אפקט החלפת המאמן. יובל נעים הוא הדוגמא המופלאה לאפקט הזה. עד הגעתו, עכו החזיקה ברצף של 14 משחקים ללא ניצחון והוכתרה כיורדת בטוחה. אין לה כלום, אמרנו כולנו, לא הגנה, לא קישור לא התקפה. והנה, עם חיזוק מינימלי של שני זרים סרבים בינוניים מינוס (שנעים אפילו לא הספיק לבחון בעצמו), מסתבר שאפשר להוציא מהקבוצה יותר.

יובל נעים. יותר טובים בדיבורים ולא במעשים(צילום: אבי רוקח)

השינוי שנעים הביא לעכו - שאם תישאר, והיא בדרך לשם, זו תהיה הפתעה גדולה - הוא בדיוק מה שמצפה בעלים של קבוצת תחתית במשבר מחילוף שהוא מבצע על הקווים. שינוי מנטלי, שינוי של מילים ומוטיבציה. ככה זה בכדורגל הישראלי, אנחנו יותר טובים בדיבורים מאשר במעשים.

אזור הטורים:

מקום ראשון - אריק בנאדו במקום ראובן עטר

תקופת החלפה: אמצע נובמבר

מאזן עם עטר: 26 אחוזי הצלחה, מקום 13

מאזן עם בנאדו: 80 אחוזי הצלחה, מקום 2

בנאדו ואלישע לוי, אחד שאיכשהו הצליח לשרוד עונה שלמה בבאר שבע(צילום: ערן יופי כהן)

כבר מהשורה הראשונה בכתבה כולכם ידעתם מה המקום הראשון. מהמקום האחד לפני אחרון לאחד לפני הראשון - החלפת עטר בבנאדו היא כנראה ההחלטה הטובה ביותר

שקיבל יעקב שחר בשנים האחרונות. אחרי ההדחה מהגביע השבוע הקאמבק של חיפה עם בנאדו יסתיים ללא תואר, אבל עם המון תקווה לעתיד.

חשוב לזכור שבנאדו לא היה האופציה הראשונה. קצת התגמשות קפריסאית ובן שמעון היה היום מאמן חיפה ומי היה יודע מה היה קורה אז. אבל לשמחת בנאדו, ואוהדי חיפה בדיעבד, קרה מה שקרה ובנאדו, בעונה ראשונה כמאמן, הפך להיות מועמד למאמן העונה - תואר שיפסיד רק לאוסקר גרסיה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו