אביר הרים צלול כיין: עולה ברגל משבדיה לירושלים
יורגן נילסון, חבר במסדר נוצרי, עזב בנובמבר את שבדיה והחל לצעוד 4,500 ק"מ בדרך לישראל. בתחילת השבוע הבא יגיע לירושלים וישתתף בכנס "עלייה ירוקה לרגל". עד אז הוא יעצור באבו-גוש: "אמרו לי שבלי חומוס זה כאילו לא הייתי אצלכם"
המסע ברגל לעיר הקודש נמשך כחצי שנה, עבר שבע מדינות, 4,500 קילומטרים, שבעה מיליון צעדים וגם גיחה קצרה באונייה מיוון לחיפה. בתחילת השבוע הבא יגיע האביר יורגן נילסון (39) לשער יפו בין חומות העיר העתיקה בירושלים, אולם בניגוד למצופה הוא לא יהיה רכוב על סוס לבן. את המסע עורך נילסון למען השלום והמשבר הכלכלי באירופה, ועל הדרך גם כדי להשתתף בכנס הבינלאומי הראשון שייערך בבירה בנושא "עלייה לרגל ירוקה ונגישה".
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
עוד בערוץ החדשות של ynet:
יש מענק: החייל הפצוע שניצח את הביטוח הלאומי
נעצרו שני חשודים ששדדו בן 89 באשדוד
האביר נילסון, מהנדס שמתגורר בהאסלהולם שבשבדיה, עזב את עירו בנובמבר האחרון. בדרכו עבר את דנמרק, גרמניה, צרפת, איטליה ויוון. לאחר שהגיע לחיפה והמשיך לחדרה, רעננה, ותל-אביב מתכננים לו בירושלים קבלת פנים חגיגית. "כרגע אני נמצא בנווה שלום, יישוב משותף ליהודים וערבים, לאחר מכן אמשיך לאבו-גוש שם אפגוש חברה שלי ואוכל חומוס. אני יודע שיש הרבה מקומות שעדיין לא הייתי בהם, אבל בסוף החודש אני אמור לחזור לשבדיה".
זו הפעם הראשונה שנילסון מבקר בישראל. "במשך שנים", הוא מספר, "חלמתי לעשות מסע לספרד ולבקר ב'סנטיאגו דה קומפוסטלה' (מוקד עלייה לרגל לקתולים ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. נ"ד) אבל מעולם לא הגעתי לשם. עכשיו, כשהייתה לי ההזדמנות החלטתי להגיע לירושלים".
על ההחלטה לבקר בירושלים הוא אומר כי "יש כמה סיבות שבגללן בחרתי בעיר הקודש. היא תמיד הייתה עיר עתיקה וקדושה ונקודה קריטית לשלום ולקונפליקט. אני מאמין שהעיר מהווה סמל למאמץ הדרוש להשגת שלום עולמי. ויש גם סיבה אישית יותר - אני חבר במסדר סנט לזרוס של ירושלים. בשנה שעברה חזר המסדר לירושלים לאחר מאות שנים של היעדרות וגלות בצרפת. במסגרת חזרתנו לעיר הקודש החלטתי לצעוד צעדה היסטורית לירושלים".
במהלך המסע נתקל האביר נילסון בלא מעט קשיים. לדבריו, "החורף היה מאוד קשה, מזג האוויר התחלף והפך לנוח יותר רק כשעברתי לאיטליה. קודם לכן ירד גשם זלעפות ולפרקים אפילו שלג. נרטבתי לא פעם והיה פשוט קור מטורף".
על גבו של האביר תיק ששוקל בערך 17 קילוגרמים ואת הלינה הוא עושה בדרך כלל באכסניות או אצל מארחים. "אכלתי לרוב איפה שעצרתי יחד עם המקומיים. כרגע המאכל האהוב עליי הוא חומוס. אמרו לי שאם לא אוכל חומוס באבו-גוש זה כאילו לא הייתי בישראל ואני אגיע לשם". את מרבית המסע מימן נילסון מכספו ושאר ההוצאות הושלמו מתרומות.
אחת מהשאיפות של האביר נילסן היא לצמצם את שנאת הזרים בין אנשים, דתות ותרבויות שונות. את הדרך לחיפה הוא עשה בהפלגה. "את רוב המסלול עשיתי בארצות שניתן לעבור בין הגבולות שלהן באופן חופשי למדי. לחיפה הגעתי באונייה מיוון וכאן שאלו אותי למה באתי והיו חשדנים".
את מרבית הצעידה הוא עשה לבדו. "רק פעם אחת במהלך המסע כשהייתי בגרמניה, פנו אליי מטיילים וביקשו לצעוד יחד עמי. זה היה מקובל עליי והזמנתי אותם להצטרף בשמחה. אני מנסה לשנות את האופן שבו אנשים מתנהגים, מדברים ומרגישים זה כלפי זה".
על השאלה אם לא היה פשוט יותר לקחת מטוס משיב האביר נילסון כי "עבורי לסיים יום עבודה, לקנות כרטיס טיסה ולנחות בירושלים כמה שעות מאוחר יותר זה לא עובד. רציתי לעשות את זה כמו בזמנים
הישנים - ללכת ברגל, ליהנות מהנוף ולחשוב על הדברים החשובים בחיים".
"זוכר את משה מפתח תקווה"
התגובות לצועד הן ברובן אוהדות. לדבריו, "רוב האנשים חושבים שזה ממש מגניב. אני מניח שחלקם חושבים שאני משוגע אבל אני נהנה. כל המסע הזה מבוסס על אנשים. פגשתי לאורך הדרך המון אנשים רגילים שהיו פשוט נפלאים ולכן זה בלתי-אפשרי לענות על השאלה הזאת באופן חד-משמעי. בחור אחד שאני זוכר במיוחד הוא משה מפתח תקווה, אכלנו ביחד צהריים ודיברנו והיום נפרדנו לשלום. הוא היה אדם נורא נחמד ואני מקווה שניפגש שוב" .בסיום המסע יגיע כאמור האביר לכנס הבינלאומי הראשון ל"עלייה לרגל ירוקה ונגישה", שמטרתו לחבר בין עלייה לרגל של תיירים לערים קדושות, לנושא איכות הסביבה וכן לעורר מחויבות לחשיבה בצורה שחוצה מגזרים, דתות וגבולות. לאחר הטקס תיפתח תערוכת הגלובוסים הענקיים, Cool Globes, ובה יוצגו 18 גלובוסים ענקיים המדמים את הבעיות והפתרונות של משבר האקלים.
לפנייה לכתב/ת 
