תקועים באוויר ובים: "פגיעה קשה מאוד בתעשייה"
שערי הכניסה לישראל נסגרים: עשרות אוניות תקועות בנמל אשדוד בגלל עיצומי הנתבים שאינם מוכנים להיות בנמל בזמן הכוננות. ביום ראשון יקורקעו טיסות בעקבות שביתת עובדי חברות התעופה הישראליות נגד הסכם "שמיים פתוחים"
ביום ראשון צפויים שיבושים קשים בנתב"ג, ובנמל אשדוד העיצומים כבר גובים מחיר מהמשק הישראלי. 22 אוניות תקועות כעת בנמל אשדוד בעקבות מחאת הנתבים נגד ההוראה לשהות בנמל במהלך כל המשמרת שלהם ולא בבית. בעקבות זאת, הכריזו העובדים על "שביתה איטלקית", שפוגעת עתה גם בעבודה בנמל חיפה שאליו מנותבות חלק מהספינות. ביום ראשון יצטרפו לעיצומים הללו גם שיבושים קשים בנמלי התעופה. ועדי אל על, ארקיע וישראייר הודיעו כי ישביתו מיום ראשון בבוקר את הטיסות, כמחאה על כוונת הממשלה לאשר את הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי.
עד לאחרונה היה נהוג כי אחד הנתבים נמצא בשטחי הנמל באשדוד והנתב השני נמצא בכוננות בבית, אף על פי שהוא מקבל שכר מלא עבור המשמרת. אולם לפני כחודש הורה גם בית הדין לעבודה לבטל הסכם קיבוצי שחתמה הנהלת הנמל מול העובדים לפני כשנה, וקבע שעל שני הנתבים לשהות בנמל. הוא אף מתח ביקורת על כך שהנתבים הגיעו לבית הדין לאחר שכבר הפסידו בבוררות שנערכה בינם לבין האוצר.
אך העובדים בנמל, כך נדמה, סירבו לקבל את הפסיקה ופתחו בשבועות האחרונים בעיצומים לא רשמיים בדמות "האטת עבודה" ("שביתה איטלקית"). בינתיים העבודה באשדוד מצטברת, וגם בנמל חיפה מורגש עומס - אם כי לא ברור אם זה כתוצאה מהתפשטות השיבושים גם לשם, או שמא מכך שהאוניות שאינן יכולות לפרוק מטענים בנמל אשדוד מוסטות לחיפה וגורמת לעומס כבד על הנמל הצפוני.
יש לציין כי באחרונה ביקש הממונה על השכר באוצר ליישם את החלטת בית הדין בנוגע לנתבים בנמל אשדוד גם על נמל חיפה. "הגיוני שיהיה עומס כי תנועה של שני נמלים מופנית לנמל אחד, אך בשלב זה העבודה מתנהלת כסדרה". הבהירו גורמים בנמל חיפה, שהתעקשו כי העומסים אינם קריטיים בשלב זה.
עם זאת, המצב עדיין מעורר דאגה במשק הישראלי. "האוניות ממתינות יותר ויותר והן עלולות להכריז על תום מסע", הזהיר יו"ר מכון הייצוא, רמזי גבאי. "המשמעות היא שלא פורקים אותן פה אלא באחד הנמלים באזור כמו קפריסין או איטליה. זו פגיעה מאוד קשה בתעשייה כי רוב חומרי הגלם מיובאים. גם היצואנים נפגעים בצורה משמעותית".
"הרסני לסחר החוץ של ישראל"
"יש עכשיו אוניות שפורקות את הסחורות הישראליות בנמלים זרים ואין לי מושג איך הן יגיעו משם לארץ", התריע גם נשיא לשכת הספנות, יורם זבה. "זה הרסני לסחר החוץ של ישראל. היבואנים לא מקבלים סחורות והיצואנים לא מייצאים, בוודאי לא בזמן ועם הרבה עיכובים. זה גורם לאובדן הזמנות. חברות הספנות, שרובן זרות, מאיימות לא לפקוד את ישראל. אין במדינת ישראל יצוא וייבוא".
זבה הלין גם על כך ש"אין מבוגר אחראי שאכפת לו ופותר את הבעיה הזו. כבר עשרות שנים יש הפרעות ושיבושים בנמלים, אך הבעיות לא נפתרות". עם זאת, הוא הבהיר כי הפעם העומסים לא נגרמים בשל עיצומים לא רשמיים – אלא מדובר בהשלכות של השינוי בנהלי העבודה של הנתבים.
"ההסכם הקיבוצי, שהיה נוח לכולם, איפשר רק לנתב אחד לשהות בתנאים מסוימים, בתמורה להסכם התייעלות", אמר. "כעת הנתבים באשדוד עובדים לפי פסק בוררות, שביטל את הסכם העבודה הקיבוצי, והתוצאה היא שצריך יותר נתבים בשביל אותו מספר אוניות. אם קודם הכניסו 27 אוניות ביממה, עכשיו מכניסים כ-13 אוניות. תנאי העבודה שקבעו לא עומדים בתפוקות של הנמלים. אי אפשר להגיע אליהם בתנאים שכפו עליהם בבוררות הזו".
גם אבי לוי, יו"ר האיגוד הארצי לקציני ים, שאחראי על פעולת הנתבים בנמלים, מסר כי לא מדובר בעיצומים, אלא בתוצאה של ביטול ההסכם הקיבוצי. "ההסכם כלל מטלות נוספות שהנתבים התחייבו לבצע. משהוחלט שלא לאשר את ההסכם, הנתבים משוחררים מהמטלות שלהן התחייבו במסגרתו".
לוי ציין כי הנוהג לפיו נתב אחד יכול להיות בכוננות נמשך כ-30 שנה, עד שבוטל בפסק הבוררות מ-2011, שדרש מהנתבים להיות נוכחים בנמל: "מהרגע שהוא בוטל החלו העיכובים". לוי הוסיף כי במטרה להגדיל את התפוקות, נחתם הסכם קיבוצי חדש מול העובדים, שכלל התייעלות והתחייבות להגדלת התפוקות, וכן התייחסות לנוכחות הנתבים בשטח בנמל, באופן ש"אפשר לאחד מהנתבים להיות כונן מחוץ לנמל, בתנאי שהנתבים סיימו את כל המטלות ועמדו ביעדים שנקבעו, וכל עוד אין צרכים תפעוליים שמחייבים נוכחות של שני נתבים".
לדבריו, ההסכם פעל כעשרה חודשים והביא לשיפור ניכר במתן השירותים. אולם כאשר הובא לאישור הממונה - הוא הורה להחזיר אותו לאישור הבוררות, שם ההסכם נדחה. "האיגוד וההנהלה פנו לבוררות, אך הממונה התנגד בדיון והם לא אישרו אותו", הוסיף לוי. "מהרגע שבוטל, חזרנו למתכונת העבודה שהייתה קודם. כנראה שזה יוצר עומס".
מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "חברת נמל אשדוד עומדת בפני קשיים תפעוליים בעקבות ביטול פסק הפשרה בין חברת הנמל לנתבים ואימוץ מלא של החלטת המוסד לבוררות מוסכמת. הנתבים חזרו למתכונת העבודה שהייתה נהוגה ערב הפשרה".
גם המטוסים יקורקעו ביום א'
כאמור, ביום ראשון יקורקעו הטיסות במחאה על הסכם "שמיים פתוחים" שיובא באותו היום לאישור הממשלה. בהסתדרות טוענים כי "משמעות המהלך היא חיסול חברות התעופה הישראליות ופיטורים ישירים של עשרות אלפי עובדים", אולם הממשלה יותר אופטימית: "ההסכם יאפשר להגדיל ולחזק את התיירות הנכנסת, וכתוצאה מכך לסייע לחוסנו של המשק", נכתב בהצעה להחלטה לאישור ההסכם.
לעיון בהצעה להחלטה על אישור הסכם "שמיים פתוחים" - לחץ כאן
ישראל והאיחוד האירופי חתמו בשנה שעברה בראשי תיבות על הסכם "השמיים הפתוחים", לאחר משא ומתן שנמשך יותר משלוש שנים. ההסכם, שצפוי להוזיל את מחירי הטיסות בעקבות גידול בהיצע, מאפשר לכל חברות התעופה באיחוד האירופי להפעיל טיסות ישירות מכול מקום באיחוד אל ישראל וממנה. בדצמבר הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי החתימה הסופית על ההסכם תידחה עד לאחר הבחירות, ועתה הממשלה צפויה
לפי הצעת ההחלטה, במסגרת ההסכם יעודכן שיעור השתתפות המדינה בתקציב אבטחת התעופה של חברות תעופה ישראליות אשר מספקות שירותי אבטחת תעופה, ואל על תקבל פיצוי במסגרת תקציב אבטחת הטיסות משום שהיא מספקת שירותי אבטחה לחברות ישראליות אחרות. עוד נקבע שיוקם פורום בראשות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובהשתתפות אל על וחברות התעופה לתיאום ולהעלאת מחלוקות ובירורן.
במסמך צוין עוד כי ברחבי העולם בוצעו במהלך השנים מחקרים רבים אשר הצביעו על תועלות כלכליות ממשיות כתוצאה מיישום מדיניות תעופה ליברלית של "שמיים פתוחים". לפי הנתונים שהוזכרו בו, יישום המדיניות בתוך האיחוד האירופי הגדילה את מספר צמדי הערים שביניהן יש קשר תעופתי ישיר ב-74% בשנים
2000-1992. בנוסף, תעריפי הטיסות צנחו ב-34% בשנים הללו ושיעור הגידול השנתי בהיקף הנוסעים גדל ל-9% בשנה, בשנים 2002-1998, לעומת 4.8% בשנים 1994-1990.
יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, הסביר מוקדם יותר כי "אין לנו ברירה אלא להשבית את חברות התעופה. אנו בעד ההסכם, בעד הצרכן ובעד התחרות אבל לא כל עוד מחסלים את התעופה הישראלית. אנו רוצים שההצעה הזאת תרד מעל סדר היום ושינהלו איתנו מו"מ ענייני להתאמת ההסכם לחברות התעופה הישראליות". יו"ר ועד עובדי ארקיע, יגאל כהן מסר כי "מדובר בהחלטה תמוהה שתזרוק לרחובות עשרות אלפי עובדים בעקבות קריסת חברות התעופה הישראליות".
לפנייה לכתב/ת 
