העתקת גמר הגביע מר"ג - בזיון / טור
העברת משחק הגמר לנתניה או למושבה, היא פתרון קל, מקומם, נבזי, משפיל, כל מה שלא תרצו. גמר גביע באצטדיון הלאומי הוא מסורת. אי אפשר להתנהג לסינדרלות הנפלאות שלנו כלישראל השניה. אבינעם פורת מבקש: תשאירו את גמר הגביע בר"ג
עצם העובדה שבהתאחדות לכדורגל אמורים לדון בהעתקת משחק גמר הגביע בין קריית שמונה להפועל ר"ג מאיצטדיון ר"ג למגרש אחר, נתניה או המושבה, היא בזיון בעליל. בזיון למעמד גמר הגביע ובזיון לשחקני הקבוצות שהגיעו אליו.
עוד ב-ynet ספורט:
אז נכון, שתי הקבוצות לא מושכות קהל רב - אבל תחשבו, להשוואה על מולדת הכדורגל, אנגליה, מקור לחיקוי, החיה על מסורתה: כאשר שתי אלמוניות יחסית, סתם להדגמה ברנטפורד, או אפילו קרדיף, שהעפילה לראשונה לפרמייר-ליג, היו מגיעות לגמר "הקדוש", האם גם אז היו מעתיקים את המעמד מוומבלי? אין סיכוי. להיפך, זו הרומנטיקה שבגביע, הקסם שבו, כאשר ניתנת הזדמנות שווה לכל קבוצה ולכל שחקן. באותם ימים של טרם גמר, העתונות מפוצצת בפרטי-פרטים על האלמונים שהגיעו לכאורה משום מקום לטופ.
חלומו של כדורגלן מקצועני, הוא להגיע פעם קריירה לגמר הגביע. אצל התל אביביות הגדולות למשל, זהו דבר סטנדרטי, אבל חשבתם פעם על שחקן מקריית שמונה המגיע בפעם הראשונה לגמר? עבורו זו התגשמות חלום לדרוך באיצטדיון ר"ג, כשכבוד נשיא המדינה מכבד
את המעמד. גם שחקן מהפועל ר"ג, אופיר חמו למשל, שעבורו השתתפות במעמד הזה היא סוג של חלום חיים.
באנגליה, למשל, נפתחת מהדורת חדשות הבוקר ברשתות טלוויזיה ורדיו בהודעה: "היום גמר הגביע". כלומר, יום מיוחד במינו ולא חשוב מי הגיעה אליו. בארץ, עם הגעת קריית שמונה (צל"ש למועדון מגבול מהצפון) ולהפועל ר"ג (הנאבקת על חייה בליגה), העתקת המשחק לאיצטדיון משני, ולא חשוב עד כמה יפה או חדש הוא, מהווה הורדה בדרגה. במלים אחרות, זילות של משחק גמר בין שתי קבוצות "קטנות" לכאורה, בהשווואה לשתי קבוצות מושכות קהל. יש גמר גביע לגדולות, ויש גמר אחר לסינדרלות. מה, הגביע אינו אותו גביע, המעמד אינו אותו מעמד? באיצטדיון ר"ג יעניקו לקבוצות הגדולות את גביע המדינה, ובאיצטדיון משני גביע מקרטון? ההדגמה השניה היא כמובן מטאפורית.
איזי שרצקי, זרק את הרעיון הזה ברגע של שטות וזחיחות, בראיון על כר הדשא אחרי הנצחון הגדול בחצי על מכבי חיפה. הוא לא יזם, אבל ענה בחיוב לרעיון לא רציני שהעלה המראיין. ברצינות איזי, הגעת לשיא מפעלותיך ואתה רוצה לשחק בנתניה או במושבה, עם
עכשיו, לענין ההקהל, והחשש כביכול שרוב האיצטדיון יישאר קירח. בשביל כל המעונינים, יש לי דוגמאות ולא מהעבר הרחוק. כשבני סכנין והפועל חיפה, שאינן מכבי ת"א, הפועל ת"א, מכבי חיפה או בית"ר ירושלים, הגיעו בתחילת העשור לגמר הגביע, לא פקדו רבבות את האיצטדיון? כשהפועל ר"ג ניצחה את הפועל באר-שבע, גם היא לא מושכת הקהל העיקרית, נכחו 30 אלף. לגמר הגביע יותר או פחות, אבל באים. אל לנו להתפס בכך שב-1981 צפו רק 12 אלף צופים בשחק בין הפועל כפ"ס ושמשון ת"א, שתי קבוצות עוד פחות מושכות קהל מר"ג וקריית שמונה, כי אז הייתה פאשלה של ההתאחדות בדאגה להביא את הקהל, אבל שמחת הזוכים לא הייתה פחות גדולה.
מבטיח לכם שלפחות שתי רבבות יגיעו לאיצטדיון ר"ג, אולי גם יותר. זו המשימה של מחלקת השיווק בהתאחדות לכדרגל, אלה המשימות של הפועל ר"ג וקריית שמונה המעורבות. ר"ג לבדה הביאה 8,000 איש למשחק גמר הגביע האחרון שלה מול הפועל ב"ש, כי משחק גמר גביע אינו משחק ליגה. ואפשר לייבא את תלמידי בתי-הספר ולהוזיל מחירים, ולשווק נכון. קרית-שמונה יכולה
וצריכה לקבוע את יום גמר גביע, כיום חגה של העיר, ולפיכך לארגן הסעות מרובות ככל האפשר. לתושב קריית שמונה, זכיה בגביע לא נופלת מזכיה של אוהד הפועל או מכבי ת"א. חוץ מזה, יש גם קהל ניטראלי האוהב לראות גמרים באשר הוא, ודווקא סינדרלות עושות לו את זה.
העתקת משחק הגמר מאיצטדיון ר"ג בגלל הגעת סינדרלות, היא פתרון קל, מקומם, נבזי, משפיל, כל מה שלא תרצו. גמר גביע באיצטדיון המרכזי הקבוע, הוא מסורת, הוא מורשת. אי אפשר להתנהג לסינדרלות הנפלאות שלנו, שסיפקו את רומנטיקת הכדורגל, כלישראל השניה.
לא שאצטדיון ר"ג, הוא פלא הארכיטקטורה והחדשנות, אבל הוא עדיין האיצטדיון המרכזי והלאומי, עד שלא יוחלף במשהו אחר. תחשבו פעמיים לפני שאתם מחליטים להעביר את המשחק החשוב מאוד הזה מאצטדיון ר"ג. אל תעשו לעצמכם עבודה קלה ותייחסו לעלולות לגמר כמו לסמרטוטים. אל תזלתו.
לפנייה לכתב/ת 
