הדו"ח הפנימי שהוסתר: אל על עלולה לקרוס

מדוע הסתיר משרד התחבורה מסמך פנימי שהזהיר מפני תרחיש של קריסת אל על במקרה של יישום הסכם "שמיים פתוחים "? המסמך שנחשף הערב (שבת) בערוץ 10 על ידי מתן חודורוב, ושלא יובא לעיון השרים שאמורים לאשר מחר את ההסכם, מפרט בטבלאות מגוון תרחישים להתמודדות עם קריסת אל על. בין היתר מצוין שהחברה עלולה להגיע לחדלות פירעון ללא חברה ישראלית שתחליף אותה.

לעיון בהצעה להחלטה על אישור הסכם "שמיים פתוחים" - לחצו כאן 

לעדכון בטבלת השינויים של אל על - לחצו כאן

במסמך של משרד התחבורה שבראשו מתנוסס הכיתוב "רגיש לשימוש פנימי בלבד", מנסים המומחים להתמודד עם השאלה כיצד תנהג המדינה במקרה של קריסת החברה בעקבות פתיחת השמיים לתחרות. בין היתר מציינים שם אפשרויות שונות, בהן הזרמת סיוע חירום ממשלתי לשמירה על החברה כעסק חי, הלאמת החברה באופן זמני לקראת תהליך הפרטה מחדש והחלטה עקרונית לפיה אל על תפעל כחברה ממשלתית ולא בידיים פרטיות.

הדו"ח "הסודי" של משרד התחבורה

כאמור, המסמך הזה לא יוצג לשרים, שקיבלו לעיונם דו"ח של בנק ישראל לשנת 2005 שקובע כי יש להמשיך ולשפר את התחרותיות בענף התעופה על ידי צעדי ליברליזציה נוספים ומחקר שביצע לפני חמש שנים הפרופ' עזרא סדן עבור רשות התעופה האזרחית, לפיו מדיניות של שמיים פתוחים מבטיחה יתרון ממשי למשק הישראלי.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "אין כל שחר לטענה כי ה'דו"ח' הוסתר מהציבור ומחברת אל על. מדובר במסמך פנימי שניתח את החלופות העומדות בפני הממשלה, במקרה שיתממש תרחיש של קריסת חברת אל על. נייר העבודה חובר כחלק מהדאגה ההולכת וגוברת במשרד התחבורה לנוכח ההחמרה במצבה של אל על, כתוצאה מהתנהלותה הכושלת של החברה כפי שבאה לידי ביטוי בדוחותיה הכספיים. המסמך לא קבע כי אל על תגיע לחדלון פרעון בגין הסכם השמיים הפתוחים, אלא מנתח את החלופות אם אל על תגיע למצב שכזה, ללא כל קשר לשמיים הפתוחים". במשרד התחבורה אומרים כי אחת המסקנות המרכזיות של נייר העבודה קובעת ש"הסכם השמיים הפתוחים יכול להוות הזדמנות טובה לשיפור מצבה הפיננסי של החברה, למול תוצאותיה הלא טובות של החברה עד כה".

יו"ר ועד עובדי אל על, אשר אדרי, אמר בתגובה לחשיפת הדו"ח: "נפל דבר בישראל, שר בממשלת ישראל מביא להצבעה בממשלה את אחת ההחלטות החשובות שהיו פה בשנים האחרונות, תוך שהוא משקר ומסתיר דו"ח סודי משאר חבריו לממשלה. אנו קוראים למבקר המדינה לחקור את השר כץ באופן מיידי, ולגלות מה עומד מאחורי המניעים שהביאו את השר כץ לשקר לכולם".

דלפק אל על, הערב בנתב"ג(צילום: גיל יוחנן)

נתב"ג הערב, לפני השביתה הגדולה(צילום: גיל יוחנן)

יו"ר ההסתדרות עופר עיני אמר כי "מאחר שקיימת האופציה, על פי נתוני משרד התחבורה, שחברות התחבורה הישראליות יקרסו, אני לא מבין מה אצה הדרך לממשלה". הוא קרא לראש הממשלה ולשר האוצר לגלות אחריות ולדחות את הדיון, "כדי לא ליצור מצב של כאוס, ושלא יהיו פיטורים של 7,000 עובדים במעגל הישיר, ועוד 10,000 עובדים במעגל העקיף, וכדי שכל הנתונים יהיו לפני השרים".

אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, הבהיר: "אנחנו ממתינים לראש הממשלה שייתן פתרון ויתחיל משא ומתן. אף אחד לא רוצה בשביתה אבל אין ברירה אחרת, זה מונח לפתחו של ראש הממשלה. ריצת האמוק להעביר את זה פשוט מוזרה".

מנגד מעניקה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים רוח גבית לממשלה. יו"ר לשכת התיאום צביקה אורן אמר ש"ההסכם טוב למשק. הוא יתרום לתעשיית התיירות, למסחר ולשירותים, יוסיף מקומות עבודה בפריפריה ובמקביל יוזיל לאזרחים את מחירי הטיסה לחו"ל". לדבריו, כבר בשנה הראשונה להפעלתו יתרום ההסכם לגידול של 250 אלף תיירים מאירופה. "המשמעות היא יצירת עוד 10,000 משרות חדשות, חלק ניכר מהן באזורי פריפריה, המשוועים למקומות תעסוקה נוספים".

המלצה לנוסעים: הקדימו להגיע לטרמינל

מהשעה 5:00 בבוקר. עובדי חברות התעופה הישראליות אל על, ישראייר וארקיע יפתחו בשביתה ללא הגבלת זמן במחאה על כוונת הממשלה לאשר מחר את הסכם "שמיים פתוחים" שנחתם עם מדינות האיחוד האירופי. החברות הישראליות החליטו להקדים 11 מהטיסות היוצאות לשעה 4:00 לפנות בוקר. אל על ביטלה טיסה מפריז. רשות התעופה האזרחית אישרה לאפשר המראות בשעה זו מנתב"ג.

שינויי לוחות הזמנים בטיסות ארקיע: טיסת ברצלונה תמריא בשעה 4:50 (במקום 17:30). הטיסה לאילת תמריא בשעה 4:50 (במקום 6:40) טיסת שדה דב לאילת תמריא בשעה 4:50 (במקום 6:40) טיסת אילת-שדה דב תמריא בשעה 4:50 (במקום 6:40).

מנהל נתב"ג שמואל זכאי הורה על היערכות מיוחדת לטיפול בעשרות הטיסות הצפויות ובאלפי הנוסעים. ברשות שדות התעופה ממליצים לנוסעים לבדוק עם החברות הישראליות את מועד הטיסות הצפויות הלילה ולהקדים את הגעתם לטרמינל 3 לנוכח העומס הצפוי. החל מחצות יתוגבר שדה התעופה במאות עובדים כדי שיהיה אפשר להוציא את כל הטיסות במועדן.

לוח הטיסות בנתב"ג, הערב(צילום: גיל יוחנן)

כתב "כלכליסט" מיקי פלד מציין כי כמה סעיפים בהסכם שמיים פתוחים מפריעים במיוחד לעובדים ולהנהלות חברות התעופה. הראשון הוא שאין שיפוי מספיק להוצאות הביטחון של חברות התעופה, שנאמדות בעשרות מיליוני שקלים. כיום מי שמספקת את שירותי האבטחה לחברות התעופה הישראליות היא אל על, שבתמורה מקבלת מהמדינה שיפוי של הוצאותיה. תקציב אבטחת המטוסים והתחנות השונות של שלושת חברות התעופה הישראליות בחו"ל מוערך בכ-120 מיליון שקל, כאשר המדינה משפה את אל על בכ-60% מסכום זה. 

על פי הסכם בין אל על למשרד האוצר, השיפוי יגדל בהדרגה עד ל-80% לאחר יישום מלא של הסכם השמיים הפתוחים הצפוי ב-2018. בינתיים, מתכוונת הממשלה לאשר הגדלת התקציב ב-5 מיליון שקלים בשנה. לטענת חברות התעופה, במצב הנוכחי עלויות האבטחה הן כה גדולות והשיפוי הנוכחי אינו מספיק, מה שעלול לגרום לייקור הכרטיסים בהן ולפיכך לנוסע הישראלי להעדיף את הכרטיס הזול יותר של חברות התעופה הזרה.

נושא שני שמפריע לחברות התעופה הוא שההסכם לא מבטיח להם הגדלה של זכויות הנחיתה (המוכרים בעגה המקצועית כ"סלוטים") בנמלי התעופה הפופולריים באירופה, כגון לונדון, פריז, רומא ועוד, שכבר עתה מלאים לחלוטין ואין בהם מקומות פנויים. מנגד, חברות התעופה האירופיות יוכלו לקבל עוד זכויות נחיתה בנתב"ג. כך, כל שייוותר לחברות התעופה הישראליות הן ערים פחות אטרקטיביות, בעוד שעלויות האבטחה יישארו גבוהות. סעיף שלישי שהחברות מעוניינות להכניס הוא סעיף יציאה מהסכם השמיים הפתוחים, במקרה שיתברר כבעייתי.

עוד סיבה לדאגה מבחינת החברות והעובדים היא העובדה כיום החברות הישראליות לא יכולות להצטרף להתאגדויות של חברות תעופה זרות ("אליאנס") עקב התנגדות החברות הערביות, וכך למשל אם מטוס של אל על נתקע בחו"ל - עליה לדאוג למטוס חלופי והיא לא יכולה להיעזר בחברה אחרת שתכסה. הם מבקשים להתייחס לכך בהסכם.