שיבא: צעיר איבד אשך, המדינה תשלם 271 אלף ש'

רשלנות רפואית או  אבחון שגוי? כ-10 ימים לאחר ניתוח וריקוצלה באשך שמאל הגיע הצעיר לחדר המיון של בית החולים שיבא, כשהוא סובל מכאבים עזים ובלתי נסבלים באשכים. עם הגעתו לחדר המיון נבדק הצעיר על ידי מספר רופאים, ובהם כירורג אשר מצא כי אשך ימין כהה, תפוח, נוקשה ורגיש.

• עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet 
  

בעקבות ממצאים אלו הופנה הצעיר לבדיקת אורולוג, אשר מצידו ועל סמך בדיקת מישוש ידנית בלבד, החליט לשחרר את הצעיר עם אבחנה של דלקת.

עוד על רשלנות רפואית

• רשלנות רפואית: באיזה תחום תובעים הכי הרבה?
• 7 טיפים שיגנו עליכם מפני רשלנות רפואית
• כל מה שצריך לדעת כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית
  

בהסתמך על אבחון שביצע האורולוג בבית חולים חזר הצעיר לביתו, והחל לקחת על פי המלצת הרופא אנטיביוטיקה, ואף הניח קרח על האשך הכואב. תחילה הכאבים אכן פחתו ובהמשך אפילו נעלמו לחלוטין - אולם כעבור מספר ימים נוספים האשך החל להאדים ולהתנפח.

נוכח זאת פנה הצעיר לרופא המטפל בקופת החולים אשר הפנה את הצעיר לבדיקת אולטרסאונד. בדיקה שלאחריה אובחן הצעיר בבית החולים 'שיבא' כסובל מתסביב אשך כתוצאה מחסימה מלאה של כלי הדם.

לאור הזמן הרב שעבר, והאבחון השגוי איבד הצעיר את האשך. תוצאה קשה שבשלה הוגשה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב על-ידי עו"ד שלהב קמחי – הפיצוי 271,000 שקלים.

"הנתבע שגה באבחנה מבדלת ובכך גזר את דינו של האשך לנמק ולאובדן", כך קבעה בפסק דינה כבוד השופטת יעל הניג מבית משפט השלום בתל-אביב. בהסתמך על תיקו הרפואי של הצעיר וחוות דעת מומחים נקבע כי אבחון ראוי היה יכול למנוע את אובדן האשך, ואת הנזק הקשה שנגרם.

עוד ציין בית המשפט בפסק הדין כי "...עד השעה 01:00 לפחות, עדיין היה חלון ההזדמנויות להצלת התסביב - פתוח. דינו של האשך נגזר בשעה 01:00 לערך או מעט אחריה.....עדיין ניתן היה להציל את האשך בקבלתו למיון כעבור כ-4.5 שעות."

כאמור, הגיע הצעיר לחדר המיון חלון ההזדמנויות להצלת האשך עוד היה פתוח. חיזוק לדברים אלו התקבל, בין היתר מתוך מכתב שהועבר לצה"ל מהמחלקה האורולוגית בבית החולים, שם נכתב כי "אירוע של כאבים ונפיחות באשך ימין. לפני כ - 3 שבועות, ככל הנראה TORTION שלא אובחן בזמן..".

עוד התברר בבית המשפט כי האורולוג אשר בדק את הצעיר בחדר המיון פעל בניגוד להנחיות ולנהלים משרד הבריאות לפיהם, "לא ישחרר רופא זוטר או מתמחה חולה אלא בהסכמת רופא בכיר ובחתימת ידו של האחרון על טופס שחרור."

בעניין זה קבע בית המשפט "מאחר והמומחה שימש כמנהל מחלקה וכרופא בכיר ומאר וכבר נמצאה החיוניות של בדיקת אולטרה סאונד, הרי שחרורו של התובע בניגוד להוראת משרד הבריאות, זו שניתנת ליישום, אכן מהווה התרשלות".

במקרה זה התרשל האורולוג שבדק את הצעיר בחדר המיון בכך שלא ביצע בדיקות לשלילת תסביב אשך. בדיקות כגון אוטלרסאונד, מיפוי או שמתן – בדיקות יחסית פשוטות וזולות אשר יכולתן לאתר את התסביב במועד ולמנוע את הנזק.

חשוב לדעת כי על פי הספרות הרפואית המקובלת: "השילוב בין מתבגר, כאב חד באשך ורגישות או נפיחות ראוי להתייחסות כאל מצב חירום רפואי הדורש הערכה מהירה, אבחנה מבדלת והתערבות כירורגית פוטנציאלית מיידית".