שתף קטע נבחר
 

"גם מי שביצע עבירה ללא תוצאה, יאבד רישיון"

שופט בית המשפט העליון ניל הנדל אומר כי החמרת הענישה במקרים שבהם עבירה לא גורמת לתאונה, תועיל לשיפור הבטיחות. לדבריו, "ההתמקדות במקרים החמורים והתעלמות מהקלים, משיגה תוצאות בלתי רצויות"

ענישת עברייני תנועה: יש להחמיר דווקא במקרים קלים. שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, אומר כי יש להחמיר בענישת עברייני תנועה גם אם מעשיהם לא גורמים לתאונות ותוצאות חמורות. לדבריו, ההתמקדות בתוצאת העבירה והתעלמות מהעבירה עצמה, גורמת לכך שנהגים רבים אינם נרתעים מלעבור על החוק. אחד הפתרון, כך סבור השופט הנדל, הוא להחמיר עם נהגים שביצעו עבירה ולשלול את רישיונם, גם במקרים שבהם לא נגרם כל נזק.

 

"אין לאדם זכות טבעית לנהוג", הסביר השופט הנדל בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין, שנערך בסוף השבוע באילת. "מי שביצע עבירה, גם ללא תוצאה, (ראוי ש)יאבד את רישיונו. ההתמקדות במקרים החמורים והתעלמות מהמקרים הקלים, שכולנו שותפים להם, משיגה תוצאות בלתי רצויות".

 

"ככל שהתוצאה חמורה יותר, הענישה חמורה יותר" (צילום: חגי אהרון) (צילום: חגי אהרון)
"ככל שהתוצאה חמורה יותר, הענישה חמורה יותר"(צילום: חגי אהרון)

 

יורה והורג, או יורה ומפספס

"יש משהו מוזר בעבירות תנועה", הסביר השופט הנדל. "אם מישהו יורה והורג, הוא מקבל עונש חמור. אבל גם אם הוא יורה ומפספס, הוא יקבל עונש חמור". ומה קורה בעבירות תנועה? "אם מישהו נוהג במהירות של 140 קמ"ש ופוגע במישהו, הוא עלול לקבל עונש מאסר", המשיך השופט. "אבל אם אותו נהג לא פגע במישהו, העונש שלו יהיה קל בלבד".

 

דוגמה לענישה הנקבעת בהתאם לתוצאה, אפשר היה למצוא בדבריו של עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין. "נהג שעובר צומת באור אדום ואינו מעורב בתאונה, יקבל קנס של 1,000 שקלים, נקודות חובה ברישיון, וזהו", אמר גלעד. "אבל הרף של הענישה עולה בהתאם לתוצאת העבירה, ויכול להגיע ל-20 שנות מאסר במקרה של הרשעה בהריגה. כלומר, בקצה אחד יש 1,000 שקל קנס ובאחר יש מאסר ל-20 שנה".

 

כך נוצר מצב שבו נהג המבצע עבירה חמורה אך אינו גורם לתאונה נקנס וממשיך לנהוג, בזמן שנהג אחר - שביצע את אותה עבירה בדיוק - עלול למצוא את עצמו נאסר לתקופה ארוכה. "אם הענישה הייתה יותר חמורה לעבירות קלות יחסית, אולי זה היה עוזר (לשיפור הבטיחות, ש.ה)", התייחס השופט הנדל לפערים בענישת עברייני תנועה.

 

הכי יקר, הכי פחות יעיל

האם החמרת הענישה במקרים קלים תביא לשיפור הבטיחות? כלל לא בטוח. שופט התעבורה אברהם טננבוים, שהחלטותיו מעוררות מחלוקת לעתים תכופות, סבור כי בכל הנוגע לשינוי התנהגות - "ענישה היא הכלי הכי יקר והכי פחות יעיל". לדבריו, הוכחה לבעייתיות בענישה הנהוגה כיום אפשר למצוא בנתון הבא - על כ-500 אלף נהגים, או כ-15% מכלל בעלי הרישיון בישראל, מוטלת סנקציה או עונש כלשהו בגין עבירת תנועה.

 

"יש התלהמות - ככל שהתוצאה חמורה יותר, כך הענישה חמורה יותר", אמר עו"ד אילון אורון, המתחמה בדיני תעבורה. אלא שלדבריו, החמרה משמעותית בעונשיהם של נהגים, למשל כאלה המעורבים בתאונות פגע-וברח, עלולה לגרום דווקא לתוצאה בלתי רצויה - יותר נהגים ינטשו את זירת התאונה, כתוצאה מהלחץ הנפשי הקיצוני והחשש מפני העונש החמור.

 

גם שופט העליון הנדל התייחס למגמת ההחמרה בחלק מעבירות התנועה, שהתבטאה בין השאר ביוזמות חקיקה רבות בכנסת ה-18. "למשל אם מדובר בפגע-וברח או גרימת מוות ברשלנות, הדעה בציבור היא שככל שהעונש חמור יותר, הדבר ראוי יותר", הסביר השופט. "זו לא גישה נכונה. צריך להיות מידתי. העט של השופט לא צריכה להגיע למספר הגבוה ביותר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השופט טננבוים: "ענישה - הכלי הכי פחות יעיל"
מתוך אתר בתי המשפט
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים