הון, שלטון ואזרחי המדינה: כולם למען הסביבה
ההתייחסות של חברות רבות לציבור כאל צרכנים בלבד היא מיושנת ומוטעית, ואינה לוקחת בחשבון את ההשפעה שיש לו ולארגונים האזרחיים על תהליכי קבלת החלטות - נאור ירושלמי, מנכ"ל איכות וסביבה, חושב שהגיע הזמן שנתחיל לחשוב ברצינות על העתיד שלנו ונעשה משהו
הורינו שרו בתנועת הנוער על "ארץ זבת חלב ודבש", אבל קיטרו על כך שהארץ עניה במשאבים, ובנפט המיוחל זכו רק שכנינו. עם השנים הסתבר, כי הארץ לא כל כך דלה, והיה מי שידע כיצד לנצל את המשאבים הטבעיים שכן נמצאים בארץ ולהתעשר מהם, הרבה לפני תגליות הגז הגדולות של השנים האחרונות.
עם הזמן מתברר, כי מספר קטן של גורמים ניצלו את מעמדם וקשריהם לעשיית הון ממשאבי הטבע, שהם רכושו של כלל הציבור, תוך תשלום תמלוגים זעומים למדינה והשגת פטורים מרחיקי לכת מתשלום מסים. מאידך, בכל הקשור לשמירה על תקני בריאות וסביבה, חוקי עבודה וכדומה, פעלו מרביתם "לפי הספר" במקרה הטוב, ולא הסכימו להעלות במאום את הרף מעבר למתחייב בחוק וליכולת הרגולציה והאכיפה הדלה.
- רוצים לקרוא את כל החדשות בעמוד אחר? היכנסו לפייסבוק של ynet
תחת מעטה של טיעונים לגיטימיים כמו תעסוקה ויצוא, מפעילים גורמים אינטרסנטיים מכבשי לחצים אדירים על מקבלי ההחלטות למתן הקלות שונות ברגולציה הסביבתית, בתקינה, במיסוי ובחוקי העבודה. הדגל בו מרבים לנופף הוא התחרות עם מוקדי ייצור זול במזרח הרחוק, תוך התעלמות מכך שהיתרון היחסי שלנו אינו בכוח עבודה זול, אלא בכוח המחשבה ובאיכות חיים גבוהה. אך זו לא תושג באמצעות כיפוף של הרגולציה והקלות בתחום זיהום אוויר, רעש, שפכים ופסולת.
במקביל מתחילה להתפתח במגזר העסקי ההבנה, כי ניתן ליצור רווחים גם מפעילות עסקית שדווקא מיטיבה עם הסביבה ומצמצמת את ההשפעות השליליות עליה. מדובר באימוץ טכנולוגיות של התייעלות אנרגטית ובניה ירוקה, חסכון במים, ניהול הפסולת ועוד. אימוץ התנהלות ידידותית לסביבה יכולה להגדיל את שורת הרווח של כל חברה בצורה משמעותית.
אבל מי שרואה למרחוק לא יסתפק בהקטנת סעיף ההוצאות והתייעלות במשאבים, שכן לצעדים כאלה מוטת השפעה מוגבלת. חברות בעלות יוזמה, חזון וחדשנות, המטמיעות שיקולי קיימות בליבה העסקית, כבר משלבות בתמהיל המוצרים שלהן מוצרים התורמים לאיכות הסביבה ולאיכות החיים של הלקוחות הפוטנציאליים, ומוכיחות שאין סתירה בין סביבה ירוקה לרווחיות. כך, למשל, חברת בניה שעוברת לבניה ירוקה מבטיחה ללקוחותיה שנים של חשבונות חשמל ומים מופחתים, וחברת מזון המבטלת מוצרים עתירי שומן, סוכר וחומרים משמרים תורמת לרווחת הצרכנים ובריאותם.
אך כיום גם באלה אין די כדי ליצור את מערכת היחסים החדשה בין המגזר העסקי לבין הסביבה והציבור. בעידן של תקשורת מהירה ופתוחה, ובמיוחד לאחר המחאה של קיץ 2011 שהחזירה מידה רבה של כח לידי הציבור הרחב, אין אפשרות להתקדם מבלי להיפתח לשיח משמעותי עם הציבור. תמה התקופה שבה יח"צ ושיווק לבדם נתנו את הטון. שקיפות המידע ושיח משמעותי של מחזיקי ענין, החל מהשלבים המוקדמים ולאורך כל הדרך, הם מרכיבים בסיסיים בעידן החדש של יחסי עסקים - חברה אזרחית.
ההתייחסות של חברות רבות לציבור כאל צרכנים בלבד היא מיושנת ומוטעית, ואינה לוקחת בחשבון את ההשפעה שיש לו - ולארגונים האזרחיים - על תהליכי קבלת החלטות. האזרחים אמנם אינם רוכשים גז טבעי ישירות מהמאגרים, אבל לקול שלהם יש השפעה על תוואי הכניסה שלו לישראל ועל היקף היצוא המתוכנן. גם פוספטים וחרסית אינם נמכרים בשוק החופשי, אבל לתושבים שליד ביתם רוצים להקים מכרות חדשים יש השפעה על ההחלטות לגביהם.
כיום יש צורך בשני מהלכים רוחביים ומקבילים. הראשון הוא הסדרת העברתם של חלק סביר מהפירות והרווחים המופקים ממשאבי הטבע לטובת כלל הציבור. לצד תחרות בריאה ועידוד ההשקעות יש להותיר מקום לאינטרס הציבורי הרחב.
המהלך השני צריך לבוא מתוך החברות עצמן ולהתבסס על הבנה של השינוי העמוק שעבר על מערכת היחסים שלהן עם הציבור. זהו פיתוח מערכת של דיאלוג פתוח ושקוף עם החברה האזרחית והציבור הרחב. יציאה מהסתגרות ומגננה למהלך יזום ורחב של שיח והידברות עם כלל מחזיקי הענין, יכולה להביא מהפך באותה מערכת יחסים ולקדם את המשק והחברה בישראל לעתיד חדש.
נאור ירושלמי הוא מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל
שעת כדור הארץ - ב-22.4 כולנו מכבים את האור לשעה
לפנייה לכתב/ת 
