לעשות אהבה עם עצמי מבלי להתבייש
במרבית המקרים ההתייחסות לאוננות היא כשער לחוויית אורגזמה. כלומר, המפגש עם הגוף הופך לעוד יעד שעלינו להשיג דרכו משהו. נסו להיכנס למהלך של אהבה עצמית ללא מטרות ויעדים
"מתי אוננת בפעם האחרונה?", "כמה פעמים בשבוע את מאוננת?", "במה את אוהבת להשתמש - בויברטור או באצבעות?". תארו לכם שהשאלות האלה היו חלק טבעי מהשיחות החברתיות שלנו. תארו לכם שהיינו מתעוררים מחלום הבלהות הדתי-אורתודוכסי ומבינים שהגוף יכול להיות מרחב של שמחה, בדיוק כמו כל היבט אחר בחיינו. תארו לכם שהיינו ניגשים למפגש המיני עם עצמנו מתוך אהבה, חגיגה וסקרנות אינסופית.
עוד בנושא:
טסים סולו: סצנות האוננות הכי כובשות בקולנוע
הכול על מיניות בפייסבוק של ערוץ יחסים
המסע שלי אל תוך מעמקי העונג המיני התחיל באמצע שנות העשרים. עד אז ידעתי מעט מאד, לא עצרתי לשאול שאלות והייתי נבוכה אפילו לחשוב על הדברים ביני לבין עצמי. מעניין להתבונן על התופעות הללו של בושה ומבוכה – במקרה שלי הן לא נבעו מאיסור שהפנמתי בבית הוריי, אלא פשוט הזדהיתי עם הצביעות החברתית-תרבותית הנפוצה. מצד אחד, ראיתי פרסומות למכוניות שמשתמשות במיניות הנשית כדי למכור יותר, ומצד שני, ראיתי את הפוריטניות הכללית שסבבה אותי, לפיה מותר לדבר על הכל, חוץ מאשר על מין.
הדבר הראשון שרציתי לגלות הוא את סוד האורגזמה – שמתי לב שהיא מופיעה לפעמים ללא התראה מוקדמת במפגשים מיניים עם גברים – אך לא היתה לי שום שליטה עליה, לא הבנתי איך היא מתרחשת, מה היא בדיוק ומה עליי לעשות כדי להיפתח אליה שוב בעצמי. בנוסף, שמתי לב שכשאני מתוחה ומכווצת במפגשים אינטימיים – אני לא חווה אורגזמה, ולמעשה משהו פנימי עצור בתוכי.
הדבר החשוב ביותר ששמתי אליו לב הוא שלא תמיד המאהב שלי ידע איך לענג אותי. לפעמים זה היה מעורר בי כעס ותסכול – אך במחשבה שנייה הבנתי שהעונג שלי הוא באחריותי – ואם אני רוצה ליהנות, אני צריכה להיות מסוגלת להנחות ולהדריך אותו בצורה פתוחה וישירה.
כל התובנות הללו הובילו אותי למסע מרגש לתוך הגוף והנפש, לתוך חגיגה חושנית שדרכה אני מגלה כל יום סודות חדשים. אני רוצה להזמין אתכם להצטרף למסע.
אוננות כשער לאהבה עצמית
אני מאמינה שאת העניין הטכני של מגע ישיר עם איבר המין רובנו מבינים, ולכן הייתי רוצה לקחת את הדיון הזה למקום עמוק יותר שיכול להוביל לרמות חיבור עצמי גבוהות הרבה יותר. בדיוק כפי שיש הבדל עצום בין סקס למעשה אהבה – יכול להיות הבדל משמעותי בין אוננות לצורך פורקן פיזי לבין אוננות כשער לחיבור פנימי עוצמתי. ברור שיש מקום לשתי הדרכים, ובכל זמן נוכל לבחור בנתיב המתאים.
בשלב הראשון, אני מציעה להכין את הגוף לקראת האוננות – להתקלח, אולי להשתמש בשמן ריחני כדי ללטף את הגוף כולו ולאפשר לו להיות שמח ורגוע. בנוסף, חשוב להכין את החדר שבו אנחנו רוצים לאונן – שיהיה נעים להיות בו. אולי נרצה מעט להחשיך אותו, אך לא לגמרי, אולי נדליק בו נר או קטורת ונקשיב למוסיקת רקע נעימה.
בשלב השני, שלב המגע, מומלץ לא להתחיל מיד במגע ישיר עם איבר המין, אלא לגעת בגוף כולו. ייתכן שבהתחלה זה ירגיש קצת מלאכותי ומיותר – ובכל זאת, כדאי להתחיל להכיר את כל הקיום הפיזי שלנו, ולראות שהגוף כולו הוא מרחב שיכול לחוש עונג, דגדוג, קרירות, חום, צמרמורת ועוד.
המגע הכללי עם הגוף מאפשר לנו להתחיל לחוש תחושות של חיבור, ביטחון וממשות. ככל שנתנסה יותר במגע מהסוג הזה, נגלה אם אנחנו אוהבים מגע חלש או חזק, אם אנחנו אוהבים מגע של הציפורניים או של האצבעות עצמן, נשים לב שאנחנו יכולים להניח את היד על אזור מסוים ופשוט לנוח, ובדרך זו להחדיר לתוך אותו האזור תשומת לב מרבית. טמונה כאן הזדמנות פז להתנסות בכל האפשרויות הגלומות בגילוי הגופני הישיר.
חשוב לשים לב שמה שמוביל את המהלך של מעשה האהבה עם עצמנו הוא התחושות – ולא המחשבות. אחד האתגרים הכי גדולים שלנו בהתפתחות המינית הוא להיות לחלוטין נוכחים בתוך הגוף, להרגיש ולחוש אותו בצורה מלאה. פעמים רבות, בשלב שבו אנחנו מתפשטים ומתחילים לגעת בעצמנו מתחילות לעלות תמונות ודימויים מנטאליים מיניים שמגרים אותנו ומעלים את רמת האנרגיה המינית בגופנו.
כמובן שכל אלה הם טבעיים ומקובלים לחלוטין. לתחושתי הם מתאימים יותר כאשר אנחנו בוחרים בנתיב של אוננות לשם פורקן, כי אכן, פנטזיה מינית מעוררת אותנו בקלות יחסית ומאפשרת לנו להגיע לשיא ולחוש את הרגיעה שאחריו.
במקרה שאנחנו רוצים לגלות את סוד האהבה העצמית דרך הגוף, הייתי מציעה למקד את תשומת הלב בנשימות עמוקות ואיטיות אל הגוף כולו, תוך כדי שאנחנו נוגעים בעצמנו בצורה חושנית ומענגת. במקרה שמופיעים דימויים מיניים – אין צורך להילחם בהם, אלא להחזיר את תשומת הלב אל הגוף. לפעמים השלב הזה דורש אימון והתרגלות, אך בסופו של דבר, התוצאה שווה את המאמץ!
ההנחיה השלישית נוגעת לעצם הכוונה שאיתה אנחנו נכנסים למפגש המיני עם עצמנו – במרבית המקרים ההתייחסות לאוננות היא כשער לחוויית אורגזמה. כלומר, המפגש עם הגוף הופך לעוד מטרה או יעד שעלינו להשיג דרכו משהו. אני מאמינה שעצם קיומה של מחשבה כזו גורם למתח רב ואינו מאפשר הנאה שלמה ממסע הגילוי הפשוט והישיר שזמין לנו.
נסו להיכנס למהלך של אהבה עצמית ללא מטרות ויעדים. אם כבר, המטרה היחידה שצריכה לעמוד בפניכם היא מפגש עם הגוף, היכרות, גילוי, חגיגה ומשחק. סביר להניח שלפעמים יופיע שיא מיני ולפעמים לא. מה שחשוב הוא החיבור לעצמנו, ההרפיה אל תוך הגוף, כמו גם לקיחת האחריות המלאה על העונג שלי וההבנה שאני חשה את כל הגוף שלי ולא רק את איברי המין שלי כשערים לתחושות חיוביות ומהנות.
אני לא מגיעה לאורגזמה – מה עושים?
אחת התלונות הנפוצות ביותר בקרב נשים היא קושי לחוות אורגזמה במהלך קיום יחסי מין. מניסיוני הישיר, ההתנסות של אהבה עצמית יכולה להוות שער משמעותי בהתגברות על הקושי. ברוב המקרים, הקושי לחוות אורגזמה בנוכחות בן זוג נובע מרמות שונות של מתח, חרדה ולחץ.
לפעמים אלה נובעים מחוסר ניסיון, לפעמים מתחושות של דימוי גופני נמוך, ולפעמים ממחשבות לא מודעות כמו "מין זה מגעיל"; "מסוכן להיפתח בפני גברים"; "אם אני אתמסר – הוא ינצל אותי" ועוד. כמובן שכל המחשבות הללו הן התניות שמגבילות את ההזדמנות העכשווית להתנסות באהבה ובהתמזגות עם אדם אחר.
מפגשים של אהבה עצמית דרך מגע חושני הם שער לריפוי, כי רק אני נוכחת בהם, לומדת ומגלה את גופי בעצמי, מגלה מה משעמם אותי ומה מעורר אותי, מה מצחיק אותי ומה משחרר אותי. לאחר שלמדתי אני זוכה לפחות לשתי מתנות משמעותיות – הראשונה היא קשר בריא ומזין עם גופי, והשניה היא האפשרות ללמד את המאהב שלי איך לגעת בי.
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
דורית בר – אימון אישי, טיפול מיני ליחידים וזוגות, מנהלת בית הספר למיניות מודעת
לפנייה לכתב/ת 
