מ-2010: ירידה של 50% בדו"חות מהירות
בשנה שעברה רשמה המשטרה כ-100 אלף דו"חות מהירות, לעומת כ-200 אלף בשנת 2010 וכ-150 אלף ב-2011. רוב דו"חות המהירות מופקים כיום באמצעות מצלמות הרמזור החדשות, ולא מצלמות מהירות ייעודיות
מבדיקת ynet עולה כי מספר דו"חות המהירות ב-2012 היה נמוך ב-50% מזה שנרשם ב-2010, ונמוך גם ממספר הדו"חות ב-2011. על-פי נתוני המשטרה, בשנה שעברה נרשמו כ-100 אלף דו"חות מהירות, לעומת כ-200 אלף בשנת 2010. הנתון המדויק לשנת 2011 לא פורסם רשמית, אך על-פי הערכות נרשמו בשנה זו כ-150 אלף דו"חות מהירות. יש לציין כי למרות הירידה במספר הדו"חות, ב-2012 נרשמה ירידה דרמטית במספר ההרוגים בתאונות.
כ-60% מדו"חות המהירות הופקו ב-2012 באמצעות מערך האכיפה האלקטרונית החדש, שהפעלתו החלה בחודש מרץ. סיכום שערך אגף התנועה מעלה כי בשנת הפעילות הראשונה של המערך, הופקו רוב דו"חות המהירות דווקא באמצעות מצלמות רמזור, המוצבות בצמתים. מתוך כ-77 אלף דו"חות מהירות שנרשמו בין מרץ 2012 ומרץ 2013, יותר מ-45 אלף נאכפו על-ידי מצלמות רמזור, וכ-32 אלף הופקו על-ידי מצלמות מהירות ייעודיות.
מנגד, בשנת הפעילות הראשונה הפיקו מצלמות הרמזור 7,148 דו"חות לנהגים שחצו צומת באור אדום - פחות מ-10% מסך האכיפה באמצעות המערך החדש. בשלב זה, האגף אינו מפרסם את פילוח העבירות בדו"חות שהפיקו המצלמות החדשות. על-פי נתונים שפרסם בעבר, כ-65% מ-40 אלף דו"חות מהירות "ידניים" שהופקו בשנה שעברה, היו בגין עבירות מסוג "הזמנה לדין" או כאלה שהקנס המינימאלי המוטל על הנהג הוא 750 שקלים.
על-פי הערכות, הירידה במספר דו"חות המהירות אינה צפויה להמשיך ב-2013. מערך האכיפה האלקטרונית מורחב באופן הדרגתי מאז הופעל לראשונה, ובאגף התנועה אומרים כי כיום כבר מופעלות בכבישים 48 מצלמות, אותן אפשר לנייד בין 80 עמדות. עד סוף השנה צפויה הפעלת מצלמות נוספות, כך שסביר להניח כי מספר דו"חות המהירות יגדל בהתאם.
"אם הייתי רוצה מסחטת כספים"
בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין, שנערך באילת בסוף השבוע האחרון, דחה ראש אגף התנועה, ניצב ברונו שטיין, טענות שמעלים רבים בציבור, ולפיהן המצלמות החדשות משמשות כאמצעי לגביית קנסות - ואילו תרומתן לבטיחות שולית. "מעולם לא עמדה שאלת הכסף לפתחי", אמר שטיין. "מעולם לא שאלו (אותי) כמה כסף הן מכניסות".
כהוכחה לכך שהמדינה והאגף אינם משתמשים במערך החדש לגביית קנסות, ציין ראש האגף כי בין באר שבע ואילת לא הותקנו מצלמות. "אם הייתי רוצה מסחטת כספים, זה היה בדיוק המקום לשים את המצלמות", אמר ניצב שטיין. "הרי שם זה היה מייצר כסף למדינה. אבל אנחנו לא עושים את זה".
ראש האגף גם מתח ביקורת על מי שטוענים כי עברייני תנועה הם לרוב אזרחים נורמטיביים, שכל חטאם הוא חוסר תשומת לב רגעית. "בן אדם שמבין שהוא יושב במכונית עם הילדים שלו ומבצע עבירה - הוא לא אזרח נורמטיבי", אמר ראש האגף.
"זה עזר למנוע הרג ליד חיפה?"
תגובות שהעלו ביומיים האחרונים גולשים בדף הפייסבוק של אגף התנועה, מלמדות כי לפחות חלק מהציבור אינו משתכנע מהסברי האגף בעניין יעילות המצלמות החדשות. "מושחתים, איפה פילוח של כמה עבירות היו חריגה קטנה מהמהירות המותרת", כותב דור. "אני מהמר שהרוב זה דו"חות של חריגה מינימאלית".
"זה עזר למנוע הרג של 6 בני אדם לא מזמן ליד חיפה? ומאות תאונות אחרות?", שואל ולדימיר. "מה למשל (ה)תועלת - חוץ מכספית, כמובן - מהמצלמה החדשה שהותקנה בכביש 5 בין מחלף הירקון ומחלף קאסם - בקטע (ש)בו 4 נתיבים, קטע ישר ומואר היטב עם שדה ראיה לקילומטרים, הפרדת בטון ומעקי בטיחות?".
טענות דומות מעלה גל. "תפסיקו להפחיד את הציבור בשביל לשלם לכם מס במסווה של קנסות", הוא כותב. נגיד ומהירות הורגת, והיא לא. נגיד שהמצלמות זה מה שבאמת יפתור את הבעיה, והן לא. אז למה לשים אותן בכבישים ישרים עם שניים או שלושה נתיבים לכל כיוון, גדר הפרדה, שוליים רחבים, אספלט איכותי, ושדה ראיה לקילומטרים, שכמות התאונות שהתרחשו בהן שואפת ל-0".