מהפכת הבריאות שחולל יוני בן ה-18 בחיפה

יוני חלטניק ידע כבר מגיל 3 שהוא רוצה להיות רופא. מאז שבפעם הראשונה התחפש, עטה את החלוק הלבן וענד על צווארו את הסטטוסקופ, הוא ידע שזה יהיה העתיד שלו. אף שבגיל הזה עדיין לא ידע לומר את המילה "עתיד", הוא כבר היה איתן ברצון שלו לעזור לאנשים ולשנות את העולם. 

עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet

הוא רק בן 18, קצת אחרי הצו הראשון וכמו בני גילו, אמור להיות מודאג בעיקר מבחינות הבגרות ומהמסיבה הבאה. אבל חלטניק כבר חושב קדימה. בתוך חודשים ספורים כבר חולל מהפיכת בריאות אמיתית בבית ספרו ליאו בק. בין היתר אחראי חלטניק להפיכת המזון המוגש בבית ספרו לבריא יותר, הגה את פרויקט "מנהיגים בריאים", ואפילו קיבל בימים אלה את פרס קרן אילן רמון ומשרד החינוך.

עוד כתבות בריאות

• רפואה טבעית לא בטוחה. טור של רופאה
• טרנד: אחרי הרופא - פונים לקואצ'ר בריאות
• טעימה: סדרה חדשה על חיי הרופאים באיכילוב
  

סדנאות בריאות לתלמידים הצעירים

קצת אחרי שסיים להדריך קורסי עזרה ראשונה במד"א, עלה במוחו של חלטניק, תלמיד תיכון מחיפה, רעיון ליזום את פרויקט "מנהיגים בריאים". הנהלת בית הספר תמכה במהלך, וחלטניק החל בהכנות קדחתניות. הוא ביקר בכנסים, נפגש עם מרצים ואנשי צוות רפואי, והפרויקט יצא לדרך.

במסגרת הפרויקט חלטניק עם עוד 15 מבני כיתתו, מעבירים סדנאות בריאות עם מומחים רפואיים בבית הספר, במהלך ההפסקות ושיעורי החינוך והביולוגיה. כך למשל, תלמידי כיתות ה'-ו' עברו סדנאות בתחום התזונה הנבונה, חשיבות ההיגיינה, מניעת מחלות ושינה נכונה.

בסדנאות הבאות, כבר מתוכננות לתלמידים בבית ספרו, סדרה של הדרכות מפי אנשי מקצוע, בנושאי פציעות ספורט, מדיטציה כפתרון לבעיות קשב וריכוז, סכנות בשימוש באלכוהול ואפילו שיעור על הנדסת מזון.

יוני חלטניק. פועל מתוך מניעים ציוניים"(צילום: תנועת אם תרצו)

אוכל בריא בקפיטריה של בית הספר

אבל חלטניק לא עוצר והוא כבר עובד על התוכנית הבאה בניסיון לחולל מהפכה גם בקפיטריה שהגישה תפריט עתיר שומן וסוכרים. הוא הפיץ שאלון בקרב תלמידי בתי הספר, ממנו עלה כי קרוב ל-90% מהתלמידים הודו שהיו קונים מזון בריאות לו היה נמכר בקפיטריה.

זה הספיק כדי לשכנע את בעל הקפיטריה להוסיף תפריט בריאותי שיכלול בין היתר לחם בריאותי ושייקים של פירות נטולי סוכר ודלי שומן. חלטניק פנה גם להנהלת בית הספר, והוא שוקד עמם על תוכנית למיגור פינות העישון, ולפעילות גופנית תוך מעקב אחר הישגי התלמידים.

בנוסף, הוא הקים תוכנית פעולה לחירום בבית הספר: "הקמנו מערך כונני עזרה ראשונה שמאגד את כל מתנדבי מד"א בבית הספר ובנינו תוכניות פעולה לשגרה ולחירום. בנוסף, אנחנו מסייעים בהפקה של אירועי ספורט ענקיים. ניהלנו עמדות הרשמה באירוע "צאו לרוץ" שהיה במרץ, והיום (ג') במירוץ חיפה, כל מנהלי עמדות ההרשמה יהיו תלמידים שארגנו, ויהיה להם חלק מרכזי בהפקת האירוע.

- אתה רק בן 18, אלו לא ממש הנושאים שמעניינים נער בגילך. מה מתניע את הפעילות הזו שלך?

"אני רוצה שיהיה לנו טוב כאן. אני ציוני ואוהב את המדינה. זו פאשלה שהגענו להישגים מדהימים ב-65 שנות עצמאות, ועדיין לא נמצאה תוכנית בריאות בבתי ספר תיכוניים".

- אתה זוכה להתעניינות מצד התלמידים?

"תתפלא, אנחנו סוחפים אותם וכולם מתלהבים. בני הנוער היום חכמים ומבינים שיש לבריאות השפעה מרחיקת לכת. אם אנחנו מצליחים להטמיע אורחות חיים שימנעו שניים או שלושה מקרים של סוכרת או יתר לחץ דם, המשמעות היא לא רק בריאותית, אלא כלכלית שיכולה להתבטא בחיסכון אדיר לקופת המדינה".

אות איכות למצוינות ולמנהיגות

מעשיו של חלטניק זכו להערכה רבה ולאחרונה קרן אילן רמון ומשרד החינוך בחרו בו כזוכה לאות לאיכות מצוינות ומנהיגות. "אני לא חובב פרסים", הוא מצטנע אבל מודה, "זה היה המעמד המרגש בחיי".

טקס הענקת הפרס בנוכחותה של אשת האסטרונאוט הישראלי הראשון, ריגש אותו במיוחד:  "ראיתי את רונה רמון והתרגשתי על כך שהם החליטו להכיר בפעילות שלי, אולי בזכות העובדה שזה דומה במקצת לערכים שייצגו אילן ואסף. הייתה לי הזכות להיות חלק מאותם שמונת בני נוער שזכו לצדי, ושמייצגים את הישראלי היפה".

- אתה לא מרגיש שאתה מפסיד את החוויות של בני גילך?

"בכלל לא. יש לי חברים, אנחנו יוצאים, מבלים. אני אוהב כדורגל וכדורסל. חברה אמנם כרגע אין, אבל אני בטוח שתהיה". 

בנוסף לפעילות החברתית העניפה שלו, יוני הוא גם תלמיד מצטיין במגמת היסטוריה וביולוגיה מוגבר. במהלך הלימודים ערך עבודת חקר ברמת 5 יחידות לימוד על חוקי המלחמה במקרא. "מגניב לראות שחוקים שלא חשבנו עליהם היום, כמו איסור כריתת עץ בשעת מלחמה המבטא שמירה על הסביבה ושמופיע בספר דברים, נכתבו כבר לפני 2000-3000 שנים".

בימים אלה שוקד חלטניק על בחינת פסיכומטרי נוספת, לאחר שבבחינה הקודמת כבר הפגיז ציון מעל 700, הרבה מעל הממוצע הארצי. חסרות לו כעת נקודות בודדות כדי לצלוח את סף הקבלה הנוקשה של בית הספר לרפואה, אבל כרגיל, גם הפעם הוא לא מתכוון לוותר: "אני מקווה שבבחינה החוזרת אשיג את הציון הנכסף, שהוא לא ממש רחוק. החלום עדיין כאן, בוער בתוכי, לרפא, להציל ולחולל שינוי בחיים של אנשים".