החברה בקשיים ולא קיבלתם משכורת? כך תתבעו

לא מעט עובדים נותרים חסרי אונים במקרה שהחברה שבה הם עובדים נכנסת למצוקה כלכלית - והם לא מקבלים משכורת או פיצויי פיטורין. נשאלת השאלה מה ניתן לעשות במקרה כזה ולמי צריך לפנות על מנת לקבל את הכספים המגיעים לכם.

זכויות עובדים - עוד מדריכים בערוץ הקריירה :

• לכל עובד יש זכות: בדקו מה מגיע לכם
• מדריך: זכויות חולי סרטן במקום העבודה
• רק אני לא קיבלתי שי לחג - זו אפליה?
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

העובדים במרפאה לניתוחים אסתטיים "ד"ר סנטר" שנכנס לקשיים מצאו פתרון - באחרונה קיבלו מהמוסד לביטוח לאומי את פיצויי הפיטורין וזכויות סוציאליות נוספות, כמו שכר עבודה שלא שולם ופדיון ימי חופשה.

העובדים קיבלו את זכויתיהם הכספיות מתוקף החוק לביטוח לאומי, זאת לאחר שהגישו תביעה לפירוק החברה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר בתהליך בו מעורבים בו מספר גורמים כמו בית המשפט המחוזי, כונס הנכסים הרשמי, וביטוח הלאומי. כיצד עושים זאת?

צעדים לקבלת הפיצויים

התנאי להגשת תביעה לפיצויי הפיטורין וזכויות סוציאליות נוספות המוכרות על ידי החוק במקרה של קריסת חברה, הוא קבלת צו מבית המשפט המחוזי המורה על פירוק החברה ומינוי נאמן או מפרק מטעם בית המשפט. 

קודם לדיון בפני בית המשפט, על מגיש הבקשה לפרסם ברשומות ובעיתון יומי אודות הבקשה לפירוק החברה בנוסח הקבוע בחוק ולפתוח תיק אצל כונס הנכסים הרשמי.

לאחר שבית המשפט קיבל את הבקשה לפירוק החברה ומונה נאמן או מפרק - העובדים יכולים להגיש את התביעה לתשלום הפיצויים והזכויות הסוציאליות באמצעות טופס מיוחד (5305).

לטופס זה יש לצרף 3 תלושי משכורת אחרונים ממקום העבודה, מסמך שמעיד על גובה סכום פיצויי הפיטורין בקופת הגמל לטובת העובד, מסמכים המעידים על רצף עבודה ומסמכים המעידים על זכויות סוציאליות נוספות והמחאה מבוטלת.

כיצד מחושב הפיצוי?

הזכויות הסוציאליות הנוספות שביטוח לאומי מכיר בהן, מלבד שכר עבודה שלא שולם ופיצויי פיטורין, הן פדיון ימי חופשה, ביגוד, דמי הבראה וכדומה. משכורת 13 למשל אינה מוכרת ולא תינתן במסגרת תביעה כזו לביטוח הלאומי, כמו גם חוב לשכר עבודה שנוצר 12 חודשים קודם למועד שבו הסתיימו יחסי עובד-מעביד.

רכיבי השכר שנלקחים בחשבון לצורך תשלום שכר עבודה כוללים בין השאר את המשכורת הבסיסית, שעות נוספות, עמלות, תוספת מאמץ, הוצאות נסיעה וכדומה, כאשר יש צורך להוכיח שרכיבי השכר הללו לא שולמו לעובד. ברכיבי שכר שלא נלקחים בחשבון על ידי הביטוח הלאומי כלולים החזר הוצאות רכב, טלפון, פדיון ימי מחלה ואש"ל.

מהגמלה מנוכים מסים כמו מס הכנסה, ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי. הגמלה צמודה למדד מהיום שבו החוב נוצר עד לסכום המקסימלי, שכיום עומד על 16,974 שקל. ב-1 בינואר 2013 עודכנה תקרת הסכום המרבי לגמלה ונכון להיום היא עומדת על 110,331 שקל. יצוין כי הביטוח הלאומי כפוף גם לחוק פיצויי פיטורין או לזכויותיו של העובד מכוח הסכם קיבוצי.

מי זכאי לפיצוי?

הזכאי לגמלה הוא עובד שכיר. כך למשל מי שהחזיק ברוב מניות החברה לא יכול יהיה לקבל את הגמלה. התשלום יבוצע אך ורק לעובד עצמו באמצעות חשבון הבנק שלו (ניתן לבקש מהביטוח הלאומי כי הגמלה תשולם באמצעות המחאה) והתשלום לא ניתן להעברה לאף אחד אחר. בנוסף הגמלה מוגנת מפני עיקול.

אם העובד נפטר חלילה בטרם ששולמה לו הגמלה יהיו שאריו זכאים לקבל אותה. אם נצברו כספי פיצויים בקרנות בחברות הביטוח עבור העובד - הם יופחתו מהסכום שביטוח לאומי ישלם והעובד יוכל למשוך אותם מן הקרנות.

הכותבת היא עורכת דין במשרד עו"ד לנציאנו פרייז ושות'. סייע בכתיבה עו"ד תומר פרייז