עובדי מדינה בחוזים אישיים מרוויחים 30% יותר

שכרו של עובד מדינה המועסק בחוזה אישי גבוה ב-25%-30% משכרו של עובד במשרה מקבילה ובדירוג זהה המועסק בהסכם שכר קיבוצי. פער זה נמצא בסקר שהזמינה ועדת העבודה והרווחה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת דיון במאבק עובדי המדינה המועסקים בחוזים אישיים, הדורשים להקים ארגון עובדים יציג.

• סכסוך עבודה במשרדי הממשלה והרשויות
• לאחר הבחירות: במשרד רה"מ רוצים תוספת שכר
• גם עובדי המשרד לביטחון פנים רוצים תוספת שכר
  

הסקר השווה בין השכר של העובדים בשתי צורות ההעסקה. פער נוסף שנמצא בו לטובת המועסקים בחוזים אישים, הוא שכל שכרם מובא בחשבון לצורך הפרשה לחיסכון פנסיוני, בעוד ששיעור השכר המובא בחשבון אצל העובדים בהסכם הקיבוצי עומד על כ-70% בלבד.

עם זאת, בסקר מצוין שיש תוספות שכר שמקפחת את בעלי החוזים האישיים לעומת העובדים הרגילים, כגון מענק יובל ותוספת שהייה בדרגה. בנוסף עולה, כי בניגוד העובדים הרגילים, שכר המועסקים בחוזה אישי אינו תלוי בוותק התעסוקתי שלהם והם אינם נהנים מקביעות - החוזה שלהם מוגבל בזמן והארכתו תלויה בין היתר ברצון המעסיק להמשיך להעסיקו.

בעלי החוזים האישיים התארגנו לפני כשנתיים בעמותה הנקראת "אחדות" שמטרתה העיקרית להביא לשינויים בתנאי העסקתם. בין השאר הם מבקשים לקבל מעמד משפטי של ארגון עובדים יציג, לשנות את הקריטריונים לקבלת דרגה אישית כך שיחולו גם עליהם, ושיפור תחושת הביטחון התעסוקתי שלהם על ידי מתן זכויות דומות לאלא של העובדים הקבועים. הסקר מעריך כי מספר החברים בעמותה עומד על כ-700, אולם בעמותה סירבו לחשוף בפניהם את המספר המדויק.

יתרון לטווח קצר

ממשרד האוצר נמסר לכנסת, כי קשה להשוות את שכר שתי הקבוצות מאחר שהן נבדלת בחלק ממאפייניהן ובהתאם לכך, גם ברמות השכר שלהן. עם זאת, בסקר נטען כי השוואת השכר ההתחלתי של העובדים מלמדת באופן מדגמי על ההבדלים, שכן היא מאפשרת להפחית את השפעת הקריטריונים השונים על השכר כמו ותק ותוספות שכר שונות.

האוצר סיפק דוגמאות לגבי השכר ההתחלתי הממוצע של עובדים המועסקים בחוזה קיבוצי בדירוג מדעי החברה והרוח ובדירוג המהנדסים - לעומת עובדים אקדמאים חיוניים המועסקים בחוזה אישי, מהן עולה כי שכר בעלי החוזים גבוה בכ-12%-11%. עם זאת, בדרגות הנמוכות יש מצבים שבהם שכר המועסקים הרגילים גבוה מזה של בעלי החוזה האישי.

בסקר מצוין כי הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם מסקנות מחקר ששערך פרופ' צבי זוסמן, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, לפיהן בהעסקה בחוזה אישי יש יתרון לעובד בטווח הקצר, שבא לידי ביטוי בעלייה קצרת טווח בשכר השוטף. בטווח הארוך לעומת זאת, החוזה האישי אינו מבטיח עליות שכר בקצב גדול יותר לעומת המועסקים בסכמים קיבוציים.

עוד נקבע, כי שכר העובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים, שנעשה לפי תוספות ייחודיות, עשוי להוביל בטווח הארוך לצמצום פערי השכר בין המועסקים בשני סוגי החוזים האמורים.

8,587 עובדים בחוזים אישיים

מהנתונים שסיפקה לסקר נציבות שירות המדינה עולה, כי בשירות המדינה מועסקים השנה 67,421 עובדים, מתוכם 8,587 עובדים בחוזים אישיים (לא כולל מועסקים במשרד הביטחון ובכנסת), המהווים כ-12.7% מכלל המועסקים. ב-21 גופים עומד שיעור המועסקים בחוזים אישיים על יותר משליש מכלל המועסקים, במרביתם (12 גופים) הם מהווים כמחצית ולמעלה מכך.

בצמרת הגופים האלה נמצאים הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (83.3% מכלל העובדים); הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (77.8%); רשות ההגבלים העסקיים (75.9%); ורשות התעופה האזרחית (75.4%). גופים נוספים הם הרשות הממשלתית למים ולביוב (67.3%); משרד הפנים (66.2%); המשרד לנושאים אסטרטגיים (62.5%); המשרד לאזרחים ותיקים (60%);המשרד לפיתוח הנגב והגליל (59.6%); משרד ראש הממשלה (57.8%); המשרד לשיתוף פעולה אזורי (54.2%); ומשרד האוצר (50.1%).

הגופים שבהם מספר המועסקים בחוזים אישיים מתקרב למחצית ציבור העובדים הם: משרד התקשורת (47%); המשרד לשירותי דת (45.3%); משרד האנרגיה והמים (45.2%); הרבנות הראשית (44.4%); משרד המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט (44.4%); המשרד להגנת הסביבה (44.2%); משרד ההסברה והתפוצות (37.3%); משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (37%); הנהלת בתי-המשפט (36.2%).