אושר: תושבי ג'ואריש יקבלו בעלות על בתיהם
שר השיכון ומינהל מקרקעי ישראל אישרו מתווה להסדרת הקרקעות בשכונת ג'ואריש ברמלה, במסגרתו כ-400 משפחות יקבלו בעלות על בתיהן אחרי מאבק של 60 שנה. בנוסף צפויות לקבל אישור תוכניות בנייה חדשות באזור. אך התושבים עדיין חוששים: "זו בנייה שעלולה לדחוס אותנו בתנאים לא תנאים"
נראה כי הרוח האופטימית לגבי מציאת פתרונות למצוקת הדיור במגזר הערבי ממשיכה לנשב - לפחות במוסדות התכנון. אחרי 60 שנה של ניסיונות להסדיר את הזכויות על הקרקעות בשכונת ג'ואריש ברמלה, אישר הערב (ג') שר הבינוי והשיכון הטרי, אורי אריאל, הצעה להסדרת זכויות של 400 דירות קיימות בשכונה, בישיבה שניהלה מועצת מקרקעי ישראל.
עוד על דיור במגזר הערבי בערוץ הנדל"ן :
- רקע: יש הסכם או אין הסכם בשכונת ג'ואריש?
- מחקר: האוכלוסייה הערבית תעבור למגדלים
- דו"ח: מוסדות התכנון מפלים יישובים ערביים
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
מדובר בישיבה הראשונה שניהלה מועצת מקרקעי ישראל מאז הוקמה הממשלה החדשה. במסגרת ההצעה, שאותה יזם השר אריאל יחד עם בנצי ליברמן, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ועם יואל לביא, ראש עיריית רמלה, יקדמו השלושה גם תוכנית לבניית 282 יחידות דיור חדשות עבור המגזר בעיר. בסך הכל מדברים השלושה על תוכנית לשיווק והסדרה של כמעט 700 יחידות דיור בשכונות המגזר הערבי.
בשכונת ג'ואריש מתגוררות משפחות בני מיעוטים, אשר הגיעו למקום לאחר שפונו מכפר קטרה ליד גדרה במלחמת העצמאות, ושוכנו בבתים צמודי קרקע על ידי משרד הבינוי והשיכון. במשך השנים התבצעה על ידי המחזיקים בנייה של בתים נוספים ללא היתרי בנייה, וכן בנייה בלתי חוקית ותפיסה של שטחים נוספים.
בשנים הללו המשיכו המשפחות להתגורר בבתיהן ללא הסדר חוקי וללא תשתיות ראויות, ובשנת 2007 הגישו כ-70 משפחות עתירה לבג"ץ בדרישה לפעול להסדרת זכויותיהן. מצב זה נמשך עשרות שנים, אולם כעת אומרים במשרד השיכון כי נמצא מתווה להסדרת הזכויות.
במסגרת מתווה זה, מוסיפים במשרד השיכון, "רשות מקרקעי ישראל תגבה תשלום מופחת בגין הקרקע, וכן כל מחזיק יידרש לשלם תשלום יחסי בגין עבודות הפיתוח". זהות המחזיקים הזכאים להירשם כבעלי זכויות במקרקעין תקבע על ידי ועדה של רשות מקרקעי ישראל.
פיתוח תשתיות ו-282 דירות חדשות
במסגרת ההכנות למתווה, בעיריית רמלה מספרים כי באחרונה בוצעו עבודות פיתוח בשכונה, הכוללות התקנת תשתיות ביוב וכבישים. רשות מקרקעי ישראל השתתפה גם היא במימון הוצאות פיתוח אלה, בשיעור של 4.6 מיליון שקל.
לפי תוכנית הבנייה החדשה באזור, שכונת ג'ואריש עצמה צפויה להתרחב במשולש השטח שבין שכונת ג'ואריש, שכונת נווה דקלים וכביש 431. ברשות מקרקעי ישראל מספרים כי התוכנית החדשה תוסיף כ-200 יחידות דיור ושטחי ציבור למתן מענה לצורכי השכונה כולה.
תוכנית נוספת שכבר אושרה להפקדה בוועדה המחוזית כוללת הרחבה של שכונה נוספת של האוכלוסייה הערבית בעיר - שכונת גן חק"ל ב', בשטח שבין השכונה לכיוון כביש 40. במסגרת התוכנית הזאת יתווספו 82 יחידות דיור ושטחי ציבור לטובת השכונה.
"אחרי עשרות שנים של מצב בלתי תקין כלפי המשפחות וכלפי המדינה, מצאנו פתרון שיסדיר את זכויותיהן של מאות משפחות בשכונת ג'ואריש", אמר השר אריאל. "חוסר הבהירות פגע בהתפתחות השכונה, בפיתוחה ובהרחבתה, ועם אישור ההסדרה תושבי השכונה יזכו לא רק לעבודות פיתוח ולשדרוג התשתיות, אלא גם בהסדרת זכויותיהם ובהרחבה נוספת של השכונה ב-200 יחידות דיור חדשות שיתרמו לשגשוגה של השכונה, לצד הרחבה של שכונה נוספת של המגזר הערבי".
ראש עיריית רמלה, יואל לביא, הוסיף: "אני מודה לשר השיכון ולמנהל רשות מקרקעי ישראל על מציאת פתרון צודק והסדרת זכויותיהן של מאות משפחות ערביות. זו הנאה גדולה להיות שותף לגיבוש הסדר המהווה פריצת דרך ביחס המדינה לתושביה הערביים בשכונת ג'ואריש ברמלה. אני מאחל לתושבי ג'ואריש מימוש מהיר של זכויותיהם ופיתוח השכונה".
תושבים: מסכימים למתווה, אך לא לתוכנית הבנייה
ומה חושבים התושבים לגבי המתווה להסדרת הדירות ולגבי תוכניות הבנייה החדשות? עו"ד עבד אבו עאמר, חבר מועצת העיר רמלה, הודה בשיחה עם ynet כי מדובר במתווה שאמור לסייע לתושבי השכונה לזכות בבעלות על ביתם. עם זאת, הבהיר כי "למרות שמדובר במקרקעין של תושבי השכונה, כל השנים הללו הייתה רשלנות משום שלא בוצע רישום בפועל בספרים על המקרקעין הזה".
לדבריו, "רק לאחר מאבק ממושך, מועצת המינהל הסכימה למתווה, לפיו ישלם כל בית אב כ-12% מערך הקרקע - ואז הוא יוכל לקבל חוזה בעלות על הקרקע. כל זאת, למרות שבפועל הקרקעות האלה ניתנו לתושבים כפיצוי על כך שהם הופקעו ממקום אחר. למען האמת, לא צריך לשלם שקל אחד עבור הקרקע - אבל יש הסכמה לכך כחלק מהפשרה".
באשר לתוכנית לבנייה חדשה בשכונה אומר עו"ד אבו עאמר כי במקרה זה התושבים כלל לא שותפו בתוכניות. "למרבה הצער, התוכנית נעשית בצורה שלמעשה אינה תואמת את המציאות", הוא מסביר. "מדברים על בנייה רוויה עם בניינים רבי קומות - דבר שאינו אפשרי כי השטח בג'ואריש והסביבה מאוד קטן. גם הצפיפות בשכונה מאוד גדולה ומעבר לכך לא נשארו הרבה שטחים ירוקים או שטחים ציבוריים - ודוחסים את התושבים בתנאים לא תנאים".
לדבריו, "אני מקווה שכשהתוכנית תאושר ייקחו זאת בחשבון". כך או כך, הוא אומר כי בכל הנוגע לתוכניות הבנייה לא הייתה התייעצות עם התושבים, "ועד כמה שידוע לי, ישנה התנגדות לרעיון לבנות רבי קומות".
ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "התושבים מרוצים מהמתווה שהוצע על ידי הנהלת המינהל לפני מספר שנים, ואף הגישו עתירה לבג"ץ במטרה לזרז את אישורו על ידי מועצת מקרקעי ישראל. מדובר בצעד היסטורי שאמנם הם לא היו שותפים להתווייתו - אך מעוניינים בקידומו".
באשר לטענה כי התושבים מתנגדים לתוכניות הבנייה החדשות נמסר מהמינהל כי "הבנייה החדשה היא הליך תכנוני ולא מתווה. על כן לא נעשה כאן מראש תיאום עם התושבים. התוכנית מקודמת במסגרת קידום יחידות דיור נוספות לעיר רמלה, ואנו בטוחים כי תתרום במידה רבה לקידום העיר ולפיתוחה, תוך יצירת פתרונות דיור חדשים".
לפנייה לכתב/ת 
