"כוחות הנפש הסמויים משחקים תפקיד חשוב"

בנאומך אמרת כי: "טבע האדם ונפשו הם המרכיבים הבסיסיים והמרכזיים המניעים כל מערכת חברתית, פוליטית ומדינית. אבל האם אנחנו, בימינו, כאן ועכשיו, מבחינים בזה בכלל? עד כמה אנחנו מודעים לכך? עד כמה אנחנו לוקחים כל זאת בחשבון?... אומר בפשטות: אנחנו כמעט לא עוסקים בזה." מדוע, לדעתך, איננו עוסקים בטבע האדם ונפשו ביחס להתנהלות המערכת החברתית-פוליטית?

הבעיה המרכזית שמונעת מאיתנו להתבונן אל תוך נבכי הנפש שלנו ולבחון כיצד היא משפיעה על עיצוב המדיניות או על קבלת ההחלטות שלנו בעולם הפוליטי והמדיני, היא ההנחה המוטעית המקובלת כאילו אנחנו מאד רציונאליים. אנחנו מאמינים שאנו פועלים מתוך זיהוי נכון והגיוני של המניעים שלנו, ואיננו מודעים לכך כי לעתים קרובות התנהגותנו נובעת מכוחות נפשיים נסתרים, ולא מכוח ההיגיון.

• עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet
  

רונן הופמן על טבע האדם, נפשו ורוחו בהקשר של מערכות חברתיות-פוליטיות:

בזירות תובעניות ותחרותיות כגון הזירה המדינית והזירה הפוליטית - בהן מקבלי ההחלטות ניצבים לעתים קרובות בפני מאבקי אגו, מצבי אולטימאטום, מצבי לחץ, איומים והרתעה - בזירות מורכבות אלו, כוחות הנפש הסמויים משחקים תפקיד חשוב ביותר.

אני מתכוון למנגנונים נפשיים כגון צורך בלתי נשלט לקבל חיזוקים לאגו, כעסים, פחדים, מגלומאניה, יצר-נקם, תחושת קורבן וכו'. בדרך כלל, אם האדם אינו מאד מודע לעצמו, הוא לא שם לב כי הוא למעשה מונע מכוח המנגנונים הללו. עם זאת, יש להדגיש כי פעמים רבות אנשים כן פועלים באופן רציונאלי והגיוני. חשוב לפעול מתוך מודעות למנגנונים האלו, ולנסות לווסת ולאזן ביניהם. זו משימה לא קלה, אבל חיונית.

אני מניח שכולנו ראינו דוגמאות רבות של אנשים שמגיבים ומקבלים החלטות מתוך אותם "כוחות נפש סמויים" שאתה מציין, ומתוך מה שנראה כחוסר מודעות מוחלט להם. עם זאת, נראה שלכולנו קשה מאוד לראות זאת את אותם מנגנונים נפשיים פועלים בתוכנו. למעשה, לרוב יש לנו התנגדות עצומה, נואשת אפילו, לראות כך את עצמנו. מה ניתן לדעתך לעשות אל מול המצב הנפשי הזה?

לא ניתן לצפות כי בכל רגע נתון אדם יהיה מודע לחלוטין לכל מרקם הכוחות המניעים את התנהגותו. מעצם היותנו יצורים אנושיים ולא מחשבים-מהלכים, איננו מסוגלים לכך. אולם ניתן ואף צריך לעודד את מקבלי-ההחלטות להתבונן פנימה לעתים קרובות, ולשאול את עצמם שאלות כנות ונוקבות אודות הגורמים הפנימיים המניעים אותם.

ברור שלא לכל שאלה נמצא תשובה ברורה ומדויקת, אבל גם אין צורך בכך. העיקר הוא עצם הניסיון להתבונן פנימה. אני מדבר על פתיחות שעשויה להביא ליתר מודעות עצמית. במקום לקבל את התנהגותנו כמובנת מאליה, חשוב שנשאל את עצמנו שאלות, שנערוך מעין חשבון-נפש, פתוח וכן, על בסיס יומיומי, תוך הכלה וקבלה גם של החולשות שלנו. אנחנו בני-אדם, ומותר לנו לגלות בעצמנו חולשות אנושיות.

בחודשים האחרונים רווח השימוש במושג "פוליטיקה חדשה", ואתה הוספת להגדרה שלו כי "פוליטיקה חדשה היא גם היכולת, הנכונות, הכוונה, האומץ והפתיחות - להיות יותר מודע, ולהבין - מה מניע אותנו באמת.  לעצמי אני מוצא כי השאלה "מה מניע אותי באמת?" היא שאלה מאתגרת ביותר, שראויה לתשומת-לב ובדיקה מתמשכת ובלתי-מתפשרת. איך לדעתך מתפתחת מודעות והבנה כזו?

לדעתי מדובר בעיקר בעבודה עצמית, אינדיבידואלית ואינטימית. כל אחד עם עצמו. עלינו להכיר בחשיבות העבודה העצמית הזו ולהקדיש לה זמן, גם אם לא רב, מדי יום. אינני פסיכולוג ועל כן איני יכול להמליץ כאן על שיטה מקצועית מסוימת. אבל אני סבור כי חשבון נפש אינו כרוך בהכרח במתודולוגיה ספציפית.

כל אחד מאיתנו אמור לחוש מהי הדרך הנכונה שבה הוא משוחח עם עצמו, שואל את עצמו שאלות ומתבונן אל תוך נבכי נפשו. נראה כי הסתייעות באנשי מקצוע, כגון פסיכולוג או מאמן, עשויה לשפר את התהליך, אבל העיקר בעיני הוא עצם המודעות לצורך בהתבוננות שלנו פנימה, ועצם הניסיון החוזר ונשנה לעשות כן, לנסות להבין מה מניע אותנו באמת.

בנאומך בכנסת אמרת כי בכוונתך להביא את התובנות שלך לעבודה הפרלמנטרית וליישם אותן בה. השאלה "איך מיישמים תובנות אלו?" היא שאלה גדולה וקשה לפיצוח. אשמח לשמוע את מחשבותיך על כך, גם אם הן ראשוניות ולא מגובשות עדיין.

אכן זו שאלה גדולה וקשה לפיצוח, ואני מתכוון לנסות ולהתמודד איתה בעבודתי בכנסת.

אני מתכוון להתייעץ עם אנשי מקצוע מתחומי שונים ולגבש כיווני פעולה, כגון צירוף יועצים מתחום מדעי-ההתנהגות לפורומים שונים העוסקים בעיצוב-מדיניות ובקבלת-החלטות ועוד. אני מבטיח לעדכן לגבי העניין החשוב הזה בהמשך הדרך.

• "איך עושה שינוי?" - האם יכול האדם להשתנות במהותו? האם יכולים היחסים בין בני אדם להשתנות באופן יסודי ועמוק? האם יכולה החברה להשתנות באמת? ואם כן, אז איך? ואיך אוכל אני "להיות השינוי שאני רוצה לראות בעולם"? ראיונות, מאמרים ורבי-שיח שנוגעים בשאלות היסוד של כל תנועת שינוי. 
  

• עמיר פריימן, עורך המדור, הוא יזם התפתחות תודעתית-תרבותית, כותב ועורך ספרים, יו"ר מועצת התנועה להעצמת הרוח בחינוך. הצעות לקישור עם אנשים או קבוצות שהייתם רוצים לפגוש במדור שלחו ל- amirfreimann@gmail.com .  
• לראיונות נוספים במדור לחצו כאן .