דנה אינטרנשיונל על אביב גפן: "תינוק מפונק"
הכוכבת הפרובוקטיבית מוציאה שיר חדש ופותחת פה בראיון ל-ynet על מנטור The Voice: "ילד שבא מהשמנה והסלתה, אני באתי מקשיים אמיתיים". רגע לפני האלבום החדש, שאלנו אותה על האירוויזיון, על הקהילה - וגם: האם היא עדיין מרגישה דיווה?
דנה אינטרנשיונל מספקת את הסחורה. זו, בקלות, יכולה היתה להיות הכותרת לראיון הזה, או למרבית הראיונות שהעניקה לתקשורת בשנים האחרונות. הפעם היא מדברת לרגל צאת סינגל חדש, "מה לעשות" שמו, מתוך האלבום הבא שלה.
האם מדובר בלהיט גדול או לא? אתם תשפטו. אבל מה שמייחד אותו הוא סימפול מפתיע מתוך "האמיני יום יבוא", של לא אחרת מאשר זמרת המלחמות יפה ירקוני.
"הרעיון של סימפולי קלאסיקות בדברים חדשים מאוד מקובל בעולם. האמת היא שהמפיק המוזיקלי של השיר, אלי אברמוב, הפתיע אותי עם זה. הוא עבד גם עם יפה וידע על החיבור שהיה לי איתה", מספרת דנה.
"מאוד אהבתי אותה. במלחמה בין יפה ושושנה, שתי המלכות, יפה היתה יותר 'סלונית', זמרת פופ שכזו, ואולי לכן זכתה לקצת פחות הערכה. בעיני היא היתה מלכה. בשנים האחרונות שלה היא התקשרה אלי, סיפרה שהיא אוהבת אותי והזמינה אותי להופיע בערב מחווה לכבודה. נדהמתי מהאשה הזו. איך בגילה היא כל כך יפה וקורעת את הבמה כמו רוקרית צעירה. ראיתי מקרוב כמה היא אוהבת את הבמה, כאילו היא חיה שם חיים אחרים. אני מאחלת לעצמי להחזיק ולהיות כמוה על הבמות כל כך הרבה שנים".
לקראת הסוף זה נשמע כמעט כמו דואט.
"אני מרגישה שיש בינינו בשיר דו שיח שכזה. אני שרה 'ממה ממה מה לעשות', והיא עונה לי באופטימיות הזו שלה 'האמיני יום יבוא'. אני מקווה שהיא צוחקת איתנו מלמעלה. אני בכל אופן מחבקת אותה מכאן, למטה".
מה יהיה באלבום החדש? יש כבר שם?
"עדיין אין לו שם, אבל מכל האלבומים שעשיתי, על זה עבדתי הכי הרבה זמן. אני חושבת שעם השנים למדתי ליהנות גם מהדרך, מהיצירה. פעם פחדתי יותר, חשבתי מה יאהבו או לא יאהבו. הפעם רוב השירים באו ממני והיה כיף לשחק איתם בהמון ניסיונות מוזיקליים. שלוש שנים בילינו עם מפיקים שונים, ומבחינתי, אם לא היו לוחצים עלי לצאת כבר החוצה, הייתי ממשיכה עם זה עוד שנתיים".
פרגון? לא התכונה המובילה בקהילה הגאה
למרות שהיא היתה כאן עוד הרבה לפני זה, וכבר הספיקה לעשות לא מעט בשנים שאחרי, אי אפשר לשכוח לאינטרנשיונלית את שתי ההופעות באירוויזיון, זו ב-1998 בה הביאה לישראל את המקום הראשון עם "דיווה", וזו ב-2011 עם "דינג דונג", שהיתה פחות מוצלחת.
מה דעתך על השיר של מורן מזור לתחרות השנה? יש לנו סיכוי?
"אני נורא מקווה שבאלבום העשרים שלי כבר לא ישאלו אותי יותר על האירוויזיון. עשיתם ממני פרופסורית לאירוויזיונים ממש, וזה תואר שאני מעניקה בכיף ליזהר כהן. מורן מזור היא זמרת נהדרת וחזקה, ומביאה משהו מיוחד מאוד גם באישיות הבימתית שלה. החוק היחידי באירוויזיון הוא שאין חוקים, כך שאני לא יודעת להמר, אבל אני מחזיקה לה כמובן אצבעות, ומקווה ומאמינה שהיא תצליח שם".
אנחנו מציינים השנה 40 שנה להשתתפות ישראל באירוויזיון, מה השיר הטוב ביותר ששלחנו? ואל תעני לי "דיווה".
"מי אמר ש'דיווה' הוא השיר הכי טוב בעיני? ממש לא. השיר הכי טוב והביצוע הכי טוב בעיני, היה של אילנית עם 'אי שם'. מדהים להסתכל עליה עושה את זה בשידור חי אז בתחרות, ושרה מדויק כמו באולפן".
אמרת בעבר שהקהילה הגאה בישראל לא מפרגנת. לקראת אירועי הגאווה הקרבים, מה המצב כיום כפי שאת רואה אותו?
"אתה יודע, בשנים הראשונות לקריירה, כשהייתי מדברת על הקהילה, נזהרתי ונשמרתי. הרגשתי שאני חייבת להציג כאילו הכל נהדר. לא היו כמעט אנשים שדיברו על הקהילה בתקשורת אז, כך שזו היתה מחויבות שלי לספר לעולם שהכל 'נפלא לה לה לה'.
_wa.jpg "מצעד הגאווה בתל-אביב. \"מותר שיהיו דעות שונות\" (צילום: ירון ברנר)")
"היום, לשמחתי הרבה, הקהילה כל כך גדלה והתרבתה, ונציגים רבים לה, ויש בה קולות רבים, שונים ומגוונים. מותר שיהיו דעות שונות, כי זה היופי בכל קהילה".
ובכל זאת, את מרגישה שמפרגנים לך או לא?
"אם אתה שואל על פרגון אתה מתקיל אותי. באופן אישי אני מרגישה אהבה גדולה, אבל אם צריך לדבר על תכונות בולטות של הקהילה - דעתנות, ביקורתיות, דעה נחרצת על כל נושא שבעולם, חוש הומור - שלא לומר ציניות, בעיקר בכל מה שקשור לזולת, אז בוא נגיד שאת תכונת הפירגון לא הייתי ממקמת בראש המצעד".
הופעת בשנים האחרונות באירועי גאווה בכל העולם, מה עם הופעה באירועי הגאווה בארץ?
"אני נורא מקווה שאופיע השנה. נורא התגעגעתי לזה. לחצו עלי בשנים האחרונות אבל הרגשתי שבא לי לעשות את זה עם חומרים חדשים ואולי לתת לקהל קצת להתגעגע. יש דיבור על משהו גדול השנה, נראה מה ייסגר".
בניגוד לאמנים רבים, את לא מסתירה את דעותייך הפוליטיות . מה דעתך על הממשלה שהתגבשה בישראל?
"נו מה, מה שנשאר לנו זה רק לקוות לטוב ולהאמין, ולגייס אופטימיות. אני באמת נורא אוהבת את המדינה. אני יודעת שזה לא אופנתי לדבר ככה, ושילמתי על זה מחיר לא פעם בחו"ל כי תמיד חשוב לי להגן על מה שקורה פה כשאני בחוץ, גם אם יש דברים שאני לא שלמה איתם לגמרי.
"אז כאן בבית אני יכולה להגיד שלא עם הכל אני שלמה, ויש דברים שהייתי רוצה לראות אותם אחרת. אבל אני באמת רואה במדינה הזו שלנו שקמה לפני 65 שנים סוג של נס, ויש לי הרגשה כזו שאנחנו חייבים לשמור עליה מאיתנו".
יש סיכוי לשיר מחאה מצדך באלבום הקרוב?
"מה זה מחאה? הרי הייתי יכולה לשבת בבית ולבכות ולקטר ולצעוק לכל העולם כמה קשה לי ורע לי. תאמין לי שהיו לי בשנים המוקדמות שלי מספיק סיבות לזה. אבל בעיני, השמחה והחיוך הם נשק. הם המחאה.
"התחלתי את הקריירה ביחד עם אביב גפן. אני שרתי אז שיר שנקרא 'אני אוהבת', הוא שר 'אני שונא' והוא היה מגוחך בעיני. ילד שגדל על הברכיים של שלום ואריק ושאבא שלו כותב מחונן, והוא בא מהשמנה והסלתה של הבוהמה, והוא זה שמקרקר כמה רע לו ואיזה דור מזוין ואיזו מדינה מחורבנת... תינוק מפונק.
אני באתי מקשיים אמיתיים, מהתמודדות אישית עם מצב אישי מורכב ולא קל, אבל אם תחליט לקטר, אתה תשקע, ואתה חייב להתמודד. השמחה היתה המחאה וההתמודדות שלי. הבחירה להסתכל על הצד האופטימי ועל היופי, היא גם מחאה".
אמרת בעבר ש"בגיל מסוים כל דיווה הופכת להיות זיוה". איפה את עומדת כיום על הסקאלה?
"חצי זיוה עם זיתים וביצה".
