הצעת חוק: שלטי מחיר בחלונות הראווה

מה עדיף בחלון הראווה: שלט עם מחירים, או תג מחיר שמוצמד לכל פריט? לא כל הצרכנים יודעים זאת, אבל לפי חוק הגנת הצרכן, מוצרים שמוצגים בחלונות ראווה חייבים לכלול תג מחיר בולט על גביהם או על גבי אריזתם, בדיוק כמו מוצרים על המדף.

• ניו פארם נקנסה ב-100 אלף ש' על מבצע מדומה
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

באיגוד לשכות המסחר חושבים שהדרישה לסימון המחיר על גבי המוצר מיותרת וששלט עדיף. הסיבה לכך: עלויות כספיות בגין תביעות ותביעות ייצוגיות, שהוגשו נגד רשתות שלא הקפידו לעמוד בחוק, או שלא דאגו שהפתקים יישארו צמודים לפריטים. עקב כך, פנו לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בבקשה לתיקון חוק הגנת הצרכן.

"במילא פעמים רבות המחיר בתג קטן מדי ושלט עם פירוט המחירים שבחלון עדף ויותר בולט לצרכן. שלט כזה גם לא ייפול מהמוצר, כמו שקורה עם תגי מחיר", אמרה ל-ynet עו"ד שוש רבינוביץ' מאיגוד לשכות המסחר.

"החוק אומר דבר אחד ובא תובע ייצוגי חוגג על זה. זה קורה בעיקר בחנויות אופנה, אבל לא רק שם. לדעתנו הכי נוח לראות את המחיר כשהוא על גבי שלט כשיש רשימה של מוצרים ומחירים, זה יותר יעיל ויותר בולט. מצידנו אפילו שזה ייכנס לחוק כחלופה: תג מחיר או שלט".

בחנויות נעליים למשל, אפשר לפעמים לראות שלטי מחיר קטנים לצד הנעליים.

"זו עבירה על החוק. החוק מחריג מוצרים בקירור, למשל, לא נעליים. יש רשתות שלא עומדות בחוק אבל הפיקוח על זה לוקה בחסר".

להבליט מחירי תכשיטים שהרשתות מחביאות

הכלל הקובע את סימון המחיר על גבי המוצר, מטרתו להקל על הצרכן - שלא יופתע בקופה. בין היתר הוגשה בקשה לתביעה נגד סקאל בדיוטי פרי. בתביעה נטען כי כיוון שצרכנים יכלו לראות את קופסאות הנעליים שבחנות מבחוץ הן משמשות כחלון ראווה ויש להצמיד להן פתקית מחיר בולטת.

באיגוד כבר ניסחו לרשות הצעת חוק: הם בעיקר מבקשים להוסיף לחוק הגנת הצרכן סעיף 17 ב(ג1) "לגבי טובין המוצגים על ידי עוסק בחלון ראווה, באופן הנותן יסוד להניח שהטובין, או הטובין הדומים להם, מוצעים על ידיו לצרכן למכירה, רשאי העוסק להציג את מחיר הטובין בכיתוב שיוצג בסמוך לו, בו יפורט תאור המוצר ומחירו באותיות ובספרות ברורות וקריאות".

הסברים נוספים: זה לא אסתטי וזה לא נהוג בעולם

בדברי ההסבר לתיקון החוק שהציעו, כתבו בלשכות המסחר: "חנויות האופנה בכל העולם נוהגות לסמן מחירי הפריטים המוצגים בחלון הראווה, באמצעות הנחת כרטיסייה על מעמד מיוחד בתחתית כל בובה, בה מפורטים באופן ברור שמות הפריטים המוצגים בחלון הראווה ולצידם - מחירם לצרכן. שיטה זו יעילה וידידותית לצרכן. לעומת זאת, החובה הקיימת בישראל, לסמן כל פריט כאמור, אינה מתאימה לחנויות אופנה ולהצגת פרטי לבוש בחלונות ראווה מודרניים... היא מטילה נטל כבד על קמעונאיות אופנה ואף אינה עולה בקנה אחד עם מטרתו של החוק, קרי מניעת הטעיית הצרכן".

עוד פירטו בדברי ההסבר, מגוון סיבות מדוע סימון מוצר בתג מחיר בחלון הראווה - זה נוהג בעייתי, לטענת הרשתות. "סימון כל פריט בחלון ראווה בעייתי, בין השאר משום שסימון כל פריט בנפרד באמצעות פתקית המוצמדת עם סיכה, ברור פחות לצרכן והתפרית לעיתים אף נופלת מן הפריט; סימון באמצעות פתקית אף אינו ראוי מבחינה ויזואלית ואסתטית ופוגע ביוקרה ובעיצוב של חלון הראווה.

"בנוסף, הכלל הקובע סימון המחיר על גבי המוצר מטרתו להקל על צרכן שמגיע לקופה ומשווה את המחיר על גבי המוצר עם המחיר הרשום בקופה. מאחר שהפריט שנמצא בחלון הראווה נמצא שם לצורך הצגה בלבד, אין צורך כי הפריט עצמו ישא את תו המחיר. כל פריט ופריט בתוך החנות נושא ממילא תוויות המוצמדות עליו ('אטיקט') הנושאת, לצד מידתו של הפריט, את מחירו של הפריט לצרכן".

האם זה באמת טוב לצרכנים?

הצעה דומה לשינוי ברשתות השיווק והמזון - סימון על גבי שלטים אלקטרונים במקום על גבי המוצרים - נדחתה בגלל מחאת צרכנים. יש שוני בין ההצעה הנוכחית להצעה ההיא: שם היה חשש שהרשתות ישלטו במחיר האלקטרוני מרחוק ויטעו את הצרכנים ואת סוקרי המחירים. בנוסף, בהצעה ההיא לא מדובר היה על חלון ראווה, כי אם על המוצרים שמוצגים בתוך החנות. הבדל נוסף: ההצעה ההיא הוגשה על ידי גורמים עלומים שנחשפו כרשתות מזון ופארם והסתתרו מאחורי ח"כים. פה הגורם המציע עושה זאת בגלוי.

לסיכום, טוב יהיה אם הצרכן יקבל תצוגת מחיר ברורה יותר בחלונות הראווה, שכן בניגוד לטענת לשכות המסחר, הסיבה שמחיר מוצג בחלון הראווה פשוטה: הצרכן יכול לבדוק את טווח המחירים בחלון מבלי להיכנס אליה ולהיות נתון ללחצים מכירתיים.

ברשות להגנת הצרכן מסרו: "נשקול את ההצעה ונקבל החלטה".