זוּכּה ממעשה מגונה בילדה: "לשוטר יש אף קטן"
צעירה נכנסה לתחנת משטרה בדרום וזיהתה גבר שתקף אותה 8 שנים קודם לכן, בעת שהייתה בת 10. הגבר, שוטר בתחנה, הואשם - אך זוכה מהעבירה בגלל פערים בזיכרון המתלוננת
פערים בזיכרון של מתלוננת בתקיפה מינית הובילו לזיכויו של שוטר מהדרום שהואשם בביצוע מעשה מגונה. צעירה שהגיעה לתחנה שבה משרת השוטר לקראת שירותה הצבאי במקום, הבחינה בגבר במקרה וזיהתה אותו כמי שתקף אותה שמונה שנים קודם לכן, כשהייתה בת 10. בית המשפט המחוזי בבאר שבע החליט לזכות באחרונה את השוטר וקבע כי לא ניתן להסתמך על זיכרונה של המתלוננת.
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
הצעירה הגיעה לתחנת המשטרה ב-2010 ומיד הודיעה בהחלטיות כי השוטר שזיהתה הוא הגבר שתקף אותה ושמהבעת פניו ברור לה כי גם הוא זיהה אותה. השוטר הכחיש את הטענות נגדו, אולם המחלקה לחקירת שוטרים בדקה את התלונה והגישה נגד השוטר לפני שנתיים כתב אישום בגין ביצוע מעשה מגונה.
לפי כתב האישום, כשהמתלוננת שיחקה בחצר, הנאשם פגש בה, לקח אותה למקום מסתור ושם חשף בפניה את איבר מינו וביצע בה מעשה מגונה. במח"ש התעקשו כי אפשר לסמוך על הזיכרון של הצעירה וכי הוודאות שהפגינה בזיהויו של השוטר אינה מותירה כל אפשרות לחשש שמא טעתה.
סנגורו של השוטר, עו"ד יצחק כהן, טען כי ייתכן שמידע שגוי או כוזב הושתל בזיכרונה של המתלוננת וכי הדבר מתיישב עם הקשיים שעלו בגרסאות השונות שמסרה. בין היתר נטען שהגרסה שמסרה המתלוננת כילדה לא תואמת לחלוטין את הגרסה שעליה התבסס כתב האישום.
במח"ש ביקשו להסתמך על זיכרונה של הצעירה, אולם היו אירועים שאותם היא לא זכרה כלל. הצעירה אף לא זכרה את אחד ממסדרי הזיהוי בתמונות שנערך לה בהיותה ילדה ובחלק מהפרטים היא נזכרה רק בדיעבד.
הסנגור הצביע על פערים נוספים בזיכרונה של המתלוננת. לדבריו, "בין היתר היא תיארה את הגבר שתקף אותה כאחד שאולי מרכיב משקפיים ושיש לו אף גדול, אלא שלשוטר הנאשם לא היה אף גדול בכלל כי אם קטן. במקרה אחר ציינה המתלוננת כי פגשה את הנאשם גם לאחר התקיפה כשהבחינה בו נוהג על אופנועו עם מדים, אלא שהשוטר תמיד השתמש בקסדה סגורה עם משקף, כך שלא ניתן היה להבחין בפניו כראוי".
"נערה ישרה והגונה"
השופטת טלי חיימוביץ' החליטה כאמור לזכות את הנאשם, אך הדגישה כי היא נותנת אמון מלא במתלוננת שעושה לדבריה רושם של נערה ישרה והגונה. עם זאת ציינה השופטת כי "במח"ש התייחסו רק למידת ביטחונה של המתלוננת בזיהוי של השוטר ולא בגורמים אחרים דוגמת משך הזמן שחלף מהעבירה ועד הזיהוי, דיוק תיאור החשוד לפני הליך הזיהוי ועוד".
השופטת הוסיפה כי "כמו כן, טענה המתלוננת כי במפגש בתחנת
המשטרה למדה מהבעת פניו כי הוא זיהה אותה, אך טענה זו אינה סבירה, גם אילו היה מדובר בתוקף האמיתי. זאת כיוון שהיא הייתה רק ילדה בת 10 בעת התקיפה וקשה להאמין שהתוקף עצמו היה מזהה אותה".
הסנגור עו"ד כהן אמר כי "בית המשפט המחוזי תיקן עוול משווע שנגרם לשוטר בגלל חקירה קלוקלת של המחלקה לחקירות שוטרים. אין ספק כי בראיות כה דלות, מוטב היה למח"ש להימנע מהגשת כתב אישום, ואולם התעקשותם הבלתי-מובנת גרמה לסבל נוראי לשוטר ולמשפחתו, סבל שנמשך כשנתיים וחצי. כולי תקווה שישוב במהרה לשורות המשטרה ויצליח לתקן את הנזק שנגרם לו עקב הסיפור הקפקאי הזה".