בוואריה עילית: אוהדי באיירן כבשו את ת"א
צוות ynet ספורט ליווה את חברי מועדון האוהדים של אלופת גרמניה, שחגגו בגדול את ה-0:4 על בארסה והתגאו בגידול במספר החברים: "פעם אנשים התביישו לבוא והיינו מזמינים את מי שרק אפשר, עכשיו מצטרפים בשמחה"
החגיגה הגדולה במינכן:
- 0:4 מדהים לבאיירן על ברצלונה
- במינכן חגגו: "מולר הכוכב, מי זה מסי?"
- ברצלונה מתקשה להתאושש מהמפלה
- פיליפ לאם בעננים
כ-50 אוהדים, שהתואר 'שרופים' יהיה בהחלט מינורי עבורם ושעושים רעש של 500, צבעו אמש באדום בוהק את פאב הבית שלהם, 'הבר-בנאל' ברחוב אברבנאל בדרום תל אביב, כדי להחזיק אצבעות לקבוצתם בחצי הגמר מול בארסה. הקירות מקושטים בדגלי המועדון ואף אחד לא נכנס אם הוא לא עוטה על עצמו חולצה אדומה של באיירן פלוס צעיף תואם.
המועדון "באיירן ישראל", המונה 702 חברים רשומים, הוקם לפני כשנתיים וחצי ע"י היו"ר עדי בראל (25) וסגנו ייבגני ברנד והוא עשיר ומגוון מאוד. בין השאר הוא כולל אתר רשמי ודף פייסבוק, ובין נושאי התפקידים נמצאים הדובר, תום נוימן (שאף צירף אליו את אחיו הקטן, אוהד לא פחות שרוף של הבאוורים), נשיא הכבוד של המועדון, יהודה רוזנברג בן ה-54 המכונה 'בקנבאואר', דתי חמוש בחליפה ועניבה, יליד מינכן שאוהד את באיירן מגיל 6 ומסביר באריכות על הקשר השורשי בין המועדון לעם היהודי, ואפילו בוריס סקוליאר על תקן המנהל הטכני.
"פעם היינו אוספים את האוהדים בפינצטה. היינו אולי 60 איש בפייסבוק ומזמינים את מי שרק אפשר", מתאר בוריס. "ההצלחה של באיירן עזרה לנו מאוד והעניין תפס תאוצה. גילינו שיש המון אוהדי באיירן ברחבי הארץ, שעד עכשיו התביישו כי חברים שלהם אוהדים קבוצות אחרות, והם הצטרפו אלינו בשמחה. אני לא רוצה ללכלך, אבל לא מדובר כאן באסטון וילה או סלטיק, אלא במועדון בקנה מידה אירופי ענק".
היו"ר בראל קורא בגרמנית את ההרכב עם עליית האלילים באדום לכר הדשא כמו כרוז אמיתי, והחבר'ה עונים בזעקות רמות את שם המשפחה של כל אחד. הדובר נוימן, לצידו, קורא בקולי קולות שלוש פעמים בשמו של הכובש – כך שאתם בטח מבינים שהייתה לו המון עבודה.. שירי העידוד משלבים עברית וגרמנית והקריאה הנפוצה היא – "אאוף גץ באיירן שיס איין תור!", שזה בתרגום חופשי – "יאללה באיירן, תבקיעו עוד שער!". תשמעו לי, זה עובד.
בין השרופים מצאנו את אורי מאיש (33), מאמן הכושר של קבוצת הנוער של מכבי פתח תקווה החמוש בחולצה לבנה עם הספרה 7 של פרנק ריברי. מאיש, כך מתברר, מכיר אישית את מאמן הכושר של באיירן והאייפון שלו מלא בתמונות שהנציח למזכרת כשהוא מחובק עם כוכבי הקבוצה.
"בשנתיים שאני במכבי פ"ת כל הילדים שלנו הפכו לאוהדי באיירן", הוא מתגאה. "אני מתחתן ארבעה ימים אחרי גמר הצ'מפיונס והחלום שלי הוא להביא את הגביע לחתונה".
אוהדת מושבעת נוספת שלא מפסיקה לקרוא בשמות השחקנים היא בלונדה חביבה בשם אנסטסיה, שבדיוק אתמול חגגה יומולדת 21. אנסטסיה הייתה עד לפני חודשיים אוהדת מנצסטר יונייטד, אבל החליפה לאדומה הגרמנית. "החלטתי לעבור לבאיירן אחרי שיונייטד הפסידה לריאל", היא מסבירה. "פשוט נשבר לי מהם".
וכן, היה גם משחק. בשער הראשון החבר'ה כמעט מוטטו את קירות הפאב, בשני פצחו בשירת "מי צריך את גווארדיולה?", בשלישי השירה התחלפה ל"פינאלה, פינאלה!", ובחותמת אחד מהם כבר פשט את החולצה. בתוספת הזמן החלו קריאות ה'אולה' המסורתיות, כשהיו"ר בראל שואג: "אף אחד לא הולך הביתה, היום צובעים את תל אביב באדום".
אל תחמיצו את אזור הווידאו ב-ynet ספורט:
- צפו במכבי ת"א זוכה באליפות - תקצירי ליגת העל
- צפו במנצ'סטר יונייטד זוכה באליפות - תקצירי הליגה האנגלית
- אולפן ynet ספורט: משדר מיוחד על הזכייה של מכבי ת"א באליפות
- תקצירי ליגת ווינר סל: צפו בניצחון מכבי ת"א על אשדוד
אגב, הדובר נוימן הימר לפני השריקה הראשונה על ניצחון 1:4 לגרמנים. בדיעבר התברר שהיה הכי קרוב, אבל גם הוא לא האמין שקבוצתו תשמור על רשת נקייה. אנסטסיה מתפנה לסכם וגורסת בחיוך ש"זו הייתה המתנה הכי טובה ליומולדת שלי". בגמר, אם תהיתם, הם רוצים כמובן את דורטמונד לטובת הכדורגל הגרמני. מישהו רוצה להתערב על זהותה של אלופת אירופה החדשה?
לפנייה לכתב/ת 
