האוצר: במקום תאגידי המים - 15 חברות אזוריות
6 שנים לאחר הקמת 55 תאגידי המים העירוניים, ועליית המחירים החדה שבאה עימם, מציע האוצר לסגור אותם במסגרת חוק ההסדרים. החיסכון: 600 מיליון שקל. עוד מוצע בטיוטת החוק: להעביר תדרים סלולריים ממערכת הביטחון לגלישה בדור 4, והקמת התאגדויות של רשויות מקומיות קטנות
סוף לתאגידי המים, ולרשויות המים המקומיות. טיוטת חוק ההסדרים שיגיש האוצר לכנסת בצמוד לתקציב המדינה הבא, קובעת כי החל מ-1 ביולי 2014 ינוהל משק המים בישראל על ידי 15 חברות אזוריות.
- חוק ההסדרים: הסבסוד למוסדות חרדיים יקוצץ
- לפיד סימן רפורמות: "תהיה מלחמה על הכול"
- טיוטת חוק הסדרים - לעיון במסמך המלא
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
החברות יספקו מים ויתחזקו את תשתיות המים והביוב עבור תושביהן של מספר רשויות מקומיות, שיהיו שותפות בבעלות על החברה האזורית ויחלקו ביניהן את הכנסותיה. החלוקה החדשה תבטל למעשה את שיטת תאגידי המים, שהונהגה מאז 2007, על אף שהחברות החדשות ינוהלו על פי העקרונות המנוסחים בחוק תאגידי המים והביוב.
כיום פועלים בישראל 55 תאגידי מים. הקמתם לוותה בהטלת מע"מ על המים בישראל והטלת פיקוח על שיטת התמחור, על מנת למנוע סבסוד של שימוש במים על ידי הרשויות המקומיות. כתוצאה מכך, עלו מחירי המים בישראל משמעותית בשנות פעילותם של התאגידים.
התיקון שמוצע כעת בחוק ההסדרים נועד לחלק את ניהול משאבי המים ואספקת המים בישראל למספר מצומצם יותר של חברות, שיחלשו על אזורים גדולים יותר. כתוצאה מריכוז הסמכויות בידי מספר חברות קטן יותר, מקווים באוצר להוריד את מחיר המים ב-5%.
לכתבות נוספות בעניין תאגידי המים
- תאגידי מים נוספים מוקמים, והחשבון שלנו תופח תאגיד המים לדיירים: תשלמו על הישיבה ממול
- מ"אמון הציבור": תאגידי המים הקפיצו התעריפים
- בחסות תאגידי המים: כסף נשפך לביוב
"בשל המשבר החמור אשר פקד את משק המים, והצורך הדחוף בהוצאת ניהולו של משק המים והביוב העירוני מידי הרשויות המקומית והעברתו לידי תאגידי המים והביוב, הוקמו, בשלב ראשון, מספר רב של תאגידים", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים שהפיץ אמש (ד') משרד האוצר.
"עם זאת, בשל יתרונות ברורים לגודל בניהול התאגיד, הגדלת מקורות המימון העומדים לרשות התאגיד והגברת ההשקעות בתחום המים וביוב, ישנה עדיפות לתאגידי מים וביוב אזוריים הכוללים מספר רשויות, על פני תאגידי מים וביוב המספקים שירותים למעט תושבים".
בהצעה מצוין כי "בניתוח שנערך על ידי רשות המים עולה כי הנטל העודף של תאגידי המים והביוב הקיימים, הנובע מעלויות תפעול עודפות, עומד על כ-600 מיליון שקל בשנה".
בנוסף, תוסמך רשות המים להפקיע מידי רשויות מקומיות את סמכותן לגבות היטלים שונים בעבור שימוש במים. כך, ייווצר תמריץ לרשות המקומית להצטרף לחברה אזורית, בניגוד למצב כיום, שבו רשויות רבות השתהו בהקמת תאגיד מים נמנעו לחלוטין מהקמתו.
פינוי תדרי תקשורת לגלישה סלולרית
מהלך משמעותי נוסף שיוזם האוצר במסגרת החוק, הוא פינוי תדרי תקשורת הנמצאים כיום בשימוש מערכת הביטחון, לטובת פריסת תשתיות של טכנולוגיה מדור 4 לגלישה סלולרית.
טכנולוגיה זו מאפשרת מהירויות גלישה בטלפונים חכמים וטאבלטים, אשר היו מוכרות עד לא מזמן רק בגלישה מהבית. ברחבי העולם כבר הונחו תשתיות שכאלו והן מאפשרות מהירות הורדה של עד 100 מגה בית בשנייה גם במכשירים ניידים.
"נפח הפעילות וכמות היישומים המועברים על גבי הרשת הסלולרית נמצאים במגמת עלייה מתמגת וצפויים לגדול בקצב מהיר עוד יותר בדנים הקרובות", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים. "פינוי תדרים לטובת הקצאת תדרים בטכנולוגיית הדור הרביעי, ייאפשר העברת נתונים במהירויות ונפחים גבוהים משמעותית מהמקובל וייצר תועלות כלכליות וחברתיות נרחבות למשק".
בתמורה לפינוי התדרים, מוצע לשלם למערכת הביטחון 100 מיליון שקל אשר יוחזרו לקופת המדינה ממכירתם לחברות הסלולר. בנוסף מוצע לקבוע מתווה מדורג להחלת תשלומי אגרה על שימוש בתדרי תקשורת על צה"ל.
צמצום תלות היבואנים במכון התקנים
בנוסף, כוללת טיוטת חוק ההסדרים הוראה ליישם את מסקנות ועדת טרכטנברג בנוגע למכון התקנים הישראלי והוראות התקינה בישראל. המסקנות עברו אישור ממשלה בינואר 2012 אך לא הבשילו לכדי חוק בכנסת. מטרתם לצמצם את התלות של יבואני מוצרים בעבודת מכון התקנים הישראלי, על מנת להוזיל ולפשט את הליך היבוא וכך לתרום להורדת מחירים.
על פי המסקנות, הממשלה תפעל במהירות לאימוץ תקנים בינלאומיים. אלו תקנים שמקובלים במספר מדינות ומאפשרים ליבואנים להעביר מוצרים מארץ לארץ מבלי לעבור מחדש את תהליך התקינה.
המטרה היא להשוות כמה שיותר את התקנים בישראל לתקנים הבינלאומיים ובנקודות שבהן יש חשש שהתקן הבינלאומי לא מספק ומעמיד את הצרכנים הישראליים בפני סכנה, אז יש לנסח את הפעולות שיש לנקוט על מנת להתאים מוצר שעבר אישור בחו"ל לתקן הקיים בארץ.
לאחר שיושוו התקנים בארץ לתקנים בינלאומיים, יחולקו המוצרים השונים לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה, יכללו מוצרים שאינם יכולים לסכן את איכות הסביבה או את בריאות הציבור. בקבוצה השנייה יכללו מוצרים שכן עלולים לסכן את הסביבה או הבריאות אם לא יעברו בדיקת תקינות.
את המוצרים שאינם מהווים סכנה לבריאות או לאיכות הסביבה, ניתן יהיה לייבא לארץ ללא בדיקה של מכון התקנים. היבואן רק יידרש לחתום על טופס שבו הוא מצהיר כי המוצר עומד בתקן הבינלאומי ובהתאמות לישראל.
משרד התמ"ת יידרש מצידו להגדיל את מספר הפקחים שעוסקים באכיפת תקינה ולערוך בדיקות מדגמיות מפעם לפעם כדי לוודא שיבואנים אינם מנצלים את התקנה כדי להביא לארץ מוצרים שלא עברו בדיקת תקינה בחו"ל.
לגבי מוצרים שיכולים להוות סכנה לבריאות או לאיכות הסביבה, נקבע כי תידרש בדיקה נוספת, מעבר לתקן בינלאומי. עם זאת, נקבע גם כי משרד התמ"ת יאתר מעבדות בחו"ל שעבודתן תוכר לצורך יבוא לארץ, כך שיבואנים לא יהיו מחויבים לעבוד עם מכון התקנים הישראלי.
עידוד רשויות מקומיות לספק שירותים משותפים
טיוטת החוק כוללת גם פרק העוסק בדרכים לעודד את איגודן של רשויות מקומיות קטנות במסגרת "אשכולות רשויות". התאגדויות אלו יאפשרו למספר רשויות שכנות לאחד כוחות ולשתף פעולה באספקת שירותים מסוימים, וכך לפצות על חולשתן היחסית לעומת ערים גדולות.
על מנת לעודד את הקמתם של אשכולות הרשויות. קובע חוק ההסדרים כי משרד הפנים יעניק עדיפות לאשכולות על פני רשויות בודדות במתן היתר להקמת אזור תעשייה נרחב. פוטנציאל הגבייה של ארנונה באזורי תעשיה הוא נרחב ביותר ומתן עדיפות בקבלת היתר כזה עשוי לעודד רשויות קטנוץ להתאחד תחת אשכולות.
עם זאת, יש לציין כי לא מדובר המהלך של איחוד רשויות שכן האשכול מטפל רק במספר שירותים מוגבל וידוע מראש.
קידום הסחר עם סין הודו - פחות הסתמכות על המערב
סעיף נוסף בחוק ההסדרים מתייחס לדרכים לקידום המסחר עם סין, הודו וברזיל. מדינות אלה, מתאפיינות בשנים האחרונות בקצב צמיחה גבוה יותר משזה של מדינות אירופה וצפון אמריקה, אך התעשייה הישראלית מתקשה לחדור אל השווקים שלהן, בשל הרקע ההיסטורי והתרבותי השונה ובשל נטייתה ההיסטורית של הכלכלה הישראלית להסתמך על קשרים הדוקים עם המערב.
כדי לתקן את המצב מוצע בחוק ההסדרים, כי יוטל על המדען הראשי לייסד מערכת של תמיכות וליווי ליזמים ישראליים שנמצאים בשלבי פיתוחם שלמוצרים טכנולוגיים. בנוסף, מורה החוק למינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, לחזק את יכולותיהם של הנספחים המסחריים במדינות הללו, על מנת שיוכלו לארגן כנסים משותפים ליזמים ישראלים ויזמים מהמדינות הללו, לסייע בתרגום, לספק מידע מועיל בנוגע לרגולציה ולסקרי שוק ואף לספק חוות דעת מקצועית בנוגע להיתכנות של פרויקטים במיועדים לשיווק במדינות הללו.
מטרת הסעיף היא להקטין את ההסתמכות של כלכלת ישראל על יצוא למדינות אירופה וצפון אמריקה, הסתמכות שהתגלתה כהרסנית בשנים האחרונות שבהן המצב הכלכלי במדינות הערב הולך ומתדרדר.
הסיבסוד למוסדות חרדיים יקוצץ
כפי שפורסם אמש ב-ynet טיוטת חוק ההסדרים כוללת סעיפים דרמטיים נוספים, וביניהם קיצוץ המימון למוסדות חינוך שאינם רשמיים, אשר לא מלמדים את לימוּדי הליבה. על פי הדו"ח, יסובסדו רק מוסדות חרדיים שמלמדים 55% לפחות מלימוּדי הליבה.
על פי טיוטת החוק, "התנאי להכרה במוסד מוכר שאינו רשמי יהיה לימודי הבסיס והיסוד בהיקף של 55% מכלל שעות לימודי הבסיס והיסוד בהתאמה במוסד חינוכי רשמי, ובנוסף השתתפות בבחינות מדדי יעילות וצמיחה בית ספריים (מבחני המיצ"ב) בהיקף ובמתכונת של מוסד חינוך רשמי".
טיוטת החוק מציעה גם לשנות את תנאי הזכאות בנוגע לסבסוד מעונות יום ומשפחתונים, כך שההנחות יתקבלו רק אם שני בני הזוג ממצים את יכולתם לעבוד. דרגת הסבסוד תיקבע בהתאם להורה המועסק במספר השעות הנמוך מבין השניים, על פי המתווה שמפורט בהצעה.
שר האוצר מציע גם לתקן החוק, כך שההנחות בארנונה על בסיס מבחן הכנסה יינתנו רק במקביל למבחן מיצוי כושר השתכרות. על פי ההצעה, במשק בית בעל שני מפרנסים - שניהם יהיו צריכים לעבוד בלפחות 125% ממשרה מלאה, כדי לקבל הנחה בארנונה.
הנפקת מניות של רפאל והתעשייה האווירית
סעיף נוסף המופיע בטיוטת חוק ההסדרים קובע, כי כי מדינת ישראל תנפיק 20% ממניות הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפאל) ו-20% ממניות התעשייה האווירית (תע"א). ההנפקה תבוצע כך שאף רוכש לא יוכל להפוך ל"בעל עניין" בחברה.
עוד סעיף המופיע בטיוטת חוק ההסדרים עוסק במחירי המזון בישראל. הסעיף קורא ליישם את המלצות דו"ח קדמי שהגישה הוועדה לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה. ההמלצות אושרו בחודש אוקטובר בידי הממשלה, אולם לא הובאו לאשור הכנסת בגלל הקדמת הבחירות.
בין היתר המליצה ועדת קדמי להגביל ולפקח על פתיחת סניפים חדשים של רשתות קמעונאיות גדולות באזורי ביקוש, וקמעונאים גדולים יחויבו לפרסם באופן מקוון את מחירי כל המוצרים באופן שוטף. עוד מוצע בטיוטת חוק ההסדרים, כי החוק יכלול את תיקוני החקיקה בתחום יבוא המזון לישראל. במסגרת זאת, ישונו נהלי משרד הבריאות במטרה לקצר ולייעל את הליכי היבוא ולאפשר יבוא מקביל של מוצרי מזון.
לפנייה לכתב/ת 
