השופט הכשיר קומבינה, למען המוסך ובעל הרכב

הקומבינה המדוברת נחשפה באחרונה בתביעה שהגישה חברת "טוב גל רכב" באמצעות עו"ד יובל חרל"פ, נגד חברת דן רכב ותחבורה (אוויס). עילת התביעה היא בנזק שנגרם לרכב של טוב גל על-ידי מי שנהג ברכב שכור של חברת השכרה. בעקבות התאונה בה היה אשם נהג הרכב של אוויס, הזמינה טוב גל שמאי שהעריך כי הנזק שנגרם לרכב הוא 14,938 שקלים, ובנוסף קבע ירידת ערך. על סמך דו"ח השמאי הוכנס הרכב לתיקון במוסך.

אלא שאוויס לא הייתה מוכנה להכיר במלוא הנזק שקבע השמאי, וטענה כי הייתה יכולה לתקן את הרכב במחיר נמוך יותר. לפיכך - ומבלי להמציא חוות דעת נגדית של שמאי - שילמה לטוב גל רק 11 אלף שקל. טוב גל ניכתה מסכום זה את ירידת הערך, ואת היתרה שילמה למוסך. אלא שהמוסך הוציא כבר חשבונית על מלוא סכום הנזק שקבע השמאי. הפער בין החשבונית לבין מה ששולם למוסך היה 5,200 שקל. בעקבות כך פנתה החברה לבית המשפט ודרשה את מלוא סכום הנזק.

אבל מה עם המוסך שכבר הוציא חשבונית על הסכום המלא, וקיבל רק תשלום חלקי, בזמן שאת ההפרש יקבל רק לאחר שהתביעה תסתיים? המוסך ביצע זיכוי במערכת החשבונות שלו על סכום של 5,200 שקל, והוציא חשבונית תיקון על הסכום שקיבל בפועל, כדי להימנע מתשלום מס ומע"מ על סכום שעדיין לא קיבל.

אוויס, שלא שילמה את מלוא עלות התיקון כפי שקבע השמאי, קפצה על חשבונית התיקון כמוצאת שלל רב. בבית המשפט טענה כי אינה חולקת כלל על הערכת השמאי ש"נועדה להתוות את הדרך לתיקון". אבל מה שקובע הוא מה ששולם בפועל למוסך, וזו הראייה הטובה ביותר לנזק. ומה ששולם למוסך הוא הסכום שאוויס העבירה לטוב גל בניכוי ההשתתפות העצמית. לפיכך, כך טענה, אינה חייבת בתשלום ההפרש. - אצלנו מכנים זאת "הרצחת וגם ירשת".

אוויס טענה עוד כי הוצאת החשבונית המתוקנת היא "קומבינה". וכך הסבירה זאת: "מגיעים למוסך, נותנים שיק דחוי, שולחים מכתב דרישה ואחר כך מקבלים חשבונית זיכוי".

עו"ד חרל"פ זימן לעדות בבית המשפט את מנהל המוסך בו תוקן הרכב, וזה העיד כי אין כל מרמה או קומבינה בהוצאת חשבונית מתוקנת. "חברות הביטוח גורמות לאנשים כמוני לנהוג כך. אני חייב לתת הטבות כדי שאוכל לעמוד מול חברות הביטוח בהסדרים. החברה שאני עובד מולה (טוב גל, ב.ב) רוצה שאתקן את האוטו מיד, וכשהם יקבלו את התביעה, יעבירו את הכסף.

"זה הסכם בעל פה, אבל הוא קיים אצל כולם. אין לנו ברירה. מה שהם מקבלים זה מה שהם משלמים עד גמר התביעה. בגמר התביעה אני מקבל את ההפרש. אם לא קיבלתי, הפסדתי... לכן אני מוציא קודם כל חשבונית על כל הסכום, כי זה מה שאני אמור לקבל".

השופט עדי סומך, מבית משפט השלום בתל אביב, לא קיבל את טענתה של אוויס בדבר רמאות כביכול או קומבינה בינה לבין המוסך, וקבע כי אין מדובר בהתנהלות הגובלת במרמה, אלא בהתחשבנות פנימית לפיה נוהג המוסך לקבל את סך הפיצוי בגין הנזקים לאחר שהתובעת מקבלת אותם מהמזיק. "אין בהתנהלות זו כל רע, ומשלא הוכח אחרת, ניתן להכשירה", קבע השופט וחייב את אוויס בתשלום מלוא הנזק כפי שקבע השמאי.