ת"א: מלונות הבוטיק באים על חשבון דירות?

בעוד היתרי תוכניות הבנייה למגורים בעיר תל-אביב מתעכבות במשרדי העירייה, היתרים להסבת בנייני מגורים לחדרי מלונאות מתקבלים במהירות בזק. מבדיקת ynet עולה כי בשנה וחצי האחרונות הוסבו בנייני מגורים ל-250 חדרי מלונאות, וב-3 השנים הקרובות יוסבו 20 בנייני מגורים נוספים לכ-1,000 חדרי מלונאות. בסך הכל מדובר בכ-200 יחידות שיכלו לשמש את תושבי העיר לדיור.

כותרות אחרונות על תל-אביב בערוץ הנדל"ן :

• עיריית ת"א: "200 אלף דירות ייבנו תוך עשור"
• יפו לעשירים: 50 דירות חדשות ייבנו בשד' ירושלים
• תושבי יפו: עבודות העירייה מצמקות לנו את הים
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

בהסכם שנחתם בין עיריית תל-אביב-יפו לבין משרד התיירות לפני כשנה וחצי, נקבע כי יש להשלים חוסר של כ-4,500 חדרי מלון בעיר וכן לייצר כמה שיותר חדרי מלון "עממיים" (ברמת 3 כוכבים). בנוסף נקבע כי יש לרכז מאמצים ולהגדיל את כמות החדרים במרכז העיר לאורך צירי שדרות רוטשילד והרחובות אבן גבירול ודיזינגוף. במיוחד הכוונה הייתה לייצר חדרי מלונאות באזור הוותיק המכונה "העיר הלבנה".

גורמים בעירייה סיפרו ל-ynet כי העירייה עומדת ביעד שנקבע מול משרד התיירות וכי בכוונתה לבנות כ-8,000 חדרי מלונאות נוספים - כמעט פי 2 מהיעד שהציבה עם משרד התיירות (יצוין כי כאן לא מדובר בהסבת בנייני מגורים למלונאות כי אם בבנייה חדשה). זאת מאחר שלא תמיד פרויקטים יוצאים לפועל (יזמים נסוגים, תוכניות נתקעות וכו'). כך, לפחות, תוכל העירייה לעמוד ביעד של 4,500 חדרי מלונאות בפועל. בעירייה מדגישים כי ענף המלונאות בעיר משפר את מצבה הכלכלי ומוסיף מקומות תעסוקה, ולא בא על חשבון דירות למגורים.

במקרה שבו התוכנית אינה מתירה שימוש של מלונאות, העירייה מעניקה "שימוש חורג מתב"ע", ואז האישור להפעלת המלון מוגבל ל-5 שנים - אך העירייה מקדמת במקביל הליך לאישור קבוע לתוכנית. יצוין כי כחלק מהתנאים לקבלת אישור לשימוש חורג, המבנה המדובר ראשי לעבור שיפוץ פנימי בלבד שאינו דורש היתר. כך, למשל, שבירת כל הקירות הפנימיים של שתי דירות והפיכתן ל-7 חדרי מלון היא אפשרית, אך הוספת קומה למבנה אינה אפשרית.

רחוב יבנה בתל-אביב. העירייה מקבלת בברכה הסבת בניינים למלונות(צילום: Street View on Google Maps)

"המלונות לא באים על חשבון הדירות"

עם המבנים שהתהדרו באחרונה בשלט חדש עם הכיתוב "בית מלון", ניתן למצוא את מלון "אמבסי" ברחוב הירקון 76 - מבנה משרדים שהוסב ל-30 חדרי מלונאות; מלון הבוטיק "עלמה" ברחוב יבנה 23 הכולל 16 חדרים; בניין מגורים ברחוב ירמיהו 4 שהוסב לבית מלון עם 21 חדרים; בניין מגורים ברחוב מונטיפיורי 36 שהוסב לבית מלון (הוטל מונטיפיורי) עם 12 חדרים; ובניין מגורים ברחוב מזא"ה 56 שהפך למלון עם 55 חדרים. בסך הכל לעת עתה הוסבו שימושים שונים (במרביתם דירות) ל-250 חדרי מלון. יצוין כי ברחוב נחלת בנימין 1 טרם נפתח מלון בוטיק שהוסב ממגורים ויכלול 40 חדרים.

עם זאת, חשוב להדגיש ש-4,500 חדרי המלון העתידיים שאמורים להיבנות ברחבי העיר לא יהיו כולם חדרים במלונות בוטיק (כלומר מלונות במרכז העיר, שבמרבית המקרית הוסבו לשימוש זה מבתי מגורים). חלק ניכר מהחדרים ייבנה בבתי מלון גדולים יותר, כמו המלון שעתיד להיבנות לצד פרויקט שרונה ברחוב קפלן, ויכלול 800 חדרים.

"בדרך כלל מדובר על בניין שנמצא כולו בבעלות גורם אחד", מסבירה אורלי הראל, סגנית מהנדס עיריית תל-אביב. לדבריה, יש לשוק המלונאות יש בעיות רבות, ולכן יש חשיבות רבה מכיוונה של העירייה לתמוך בו. זה הענף שמייצר הכי הרבה מקומות תעסוקה, זה הכי כלכלי לעיר - ולא בא על חשבון הדירות בעיר. מטר מלונאות בעיר נותן יותר תעסוקה ממטר של משרדים".

רחוב מונטיפיורי בתל-אביב. "המלונות מספקים מקומות תעסוקה"(צילום: Street View on Google Maps)

ביקורת מצד תושבים: המלונות יעיפו את התושבים 

לא כולם מסכימים עם תפישת העירייה, לפיה הוספת חדרי מלונאות בעיר תשפר את מצבה הכלכלי ותוסיף מקומות תעסוקה. על רקע הסכם "שמיים פתוחים" שנחתם בימים האחרונים, אשר אמור להביא גל תיירים גדול לישראל, תושבים בתל-אביב מביעים חשש כי העירייה תזנח את מצוקת הדיור בעיר לטובת חדרי מלונאות שישכנו את התיירים.

הבלוגר אבי זלינגר פרסם בפייסבוק מאמר זועם נגד העירייה. "למלון רוטשילד יצטרפו תוך שנתיים עוד 250 מלונות בוטיק, שיוקמו רובם באזור העיר הלבנה וההיסטורית, בגבולות נהר הירקון בצפון, הים התיכון במערב, דרך אילת בדרום ואבן גבירול במזרח, והם יספקו את ההיצע מול הביקוש שייצור הסכם שמיים פתוחים. מי שהתפלא מדוע מחיר הבניינים במרכז העיר עולה כל כך, והביקוש גדול הרי זו התשובה", כתב.

זלינגר הוסיף להקשות וכתב עוד כי תוכנית זאת "הולכת להעיף ממרכז תל-אביב (...) 15 אלף תושבים, זוגות צעירים עם ילדים, צעירים שחלמו על מגורים תל-אביב". עוד כתב כי "התוכנית גם משרתת את ענייניה הכספיים של עירית תל-אביב, שטוענת כמו שאר העיריות כי אחזקת תושב רגיל עולה לה פי 5 מטיפול במלון, במשרד או במפעל, משום שהתושב צורך גנים, בתי ספר, מורים, ספריות, חוגים פעילות תרבותית, פינוי אשפה, ניקוי גינות, שירותי סעד ורווחה, ושאר שירותים יקרים שהעירייה נאלצת לתת".