הרב אסר לקבור את האב ליד בנו הלוחם

מסע ייסורים בדרך לקבורה: גנאדי דרוביצקי, תושב נהריה ששכל את בנו הלוחם איגור באינתיפאדה השנייה, הלך בשבוע שעבר לעולמו, אך בקשתו להיקבר בחלקת ההורים השכולים בבית העלמין בעיר נתקלה בסירוב מצד רשויות הדת בעיר, ובראשן רב העיר ישעיהו מייטליס - וזאת משום שהאב אינו יהודי. כך נודע הערב (יום ד') ל-ynet. המשפחה נאלצה לנדוד בין ארבע ערים עד שהצליחה להביא אותו לקבורה. במהלך הימים הללו התרוצץ בנו הבכור בין עיריית נהריה, המועצה המקומית שלומי, בית העלמין בעכו ומשרדי חברה קדישא, במסע שעלה לו במסכת השפלות וגבה ממנו מחיר נפשי כבד.

• עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
  

רב העיר נהריה אומר כי "בבית הקברות היהודי בנהריה קבורים יהודים. בבית העלמין בכברי נבנית חלקה אזרחית חדשה לאזרחים שאינם יהודים. אין מה לעשות עם העובדה שהבן שלו קבור שם. האב אינו יכול להיקבר שם כי הוא לא יהודי. חללי צה"ל שאינם יהודים ונפלו בקרב נקברים בחלקה הצבאית באותו בית עלמין. אם האב היה נקבר בכברי, הוא לא היה נקבר ליד הבן שלו בכל מקרה. זה לא משנה אם קוברים אותו בכברי, במסריק או בעכו".

לזכר בנם. אווה וגנאדי דרוביצקי (משמאל)

דרוביצקי ורעייתו אווה הגיעו לישראל ב-1996 והשתקעו בנהריה. לפני מותו ביקש גנאדי להיקבר בחלקת ההורים השכולים בנהריה, קרוב ככל האפשר לבנו, סמל ראשון איגור דרוביצקי, שנהרג בנובמבר 2002 בפיגוע ב"ציר המתפללים" בחברון. יחד איתו נהרגו בהיתקלות עם מחבלי הג'יהאד האיסלאמי עוד 11 חיילים, בהם מפקד חטיבת חברון דאז, אלוף משנה דרור וינברג. לאחר מותו של דרוביצקי, חובש בחטיבת הנח"ל, משפחתו קיבלה בשמו צל"ש מאלוף הפיקוד.

השבוע מת גנאדי לאחר מאבק במחלת הסרטן. במהלך ימיו האחרונים חיפש בנו הבכור, רומן, מקום קבורה לאביו. "האחות האחראית במחלקה האונקולוגית אמרה לי שכדאי לי להקדים לחפש חלקת קבר לאבא שלי, כי עלולים לעשות לי בעיות בגלל שהוא לא יהודי", סיפר רומן. "התקשרנו לעיריית נהריה, ועוזרת סגן ראש העיר אמרה לנו שאי אפשר לקבור את אבא ליד איגור בחלקת ההורים השכולים, כי הוא לא יהודי על פי ההלכה".

גנאדי דרוביצקי, במהלך הטירונות של בנו איגור

בעירייה ובחברה קדישא שלחו את רומן לקבור את אביו ב"שער מנשה" ליד חדרה, המרוחק כ-80 קילומטר מקבר בנו. המשפחה העדיפה מקום קרוב יותר, ובסיוע ארגון "יד לבנים" ואגף משפחות שכולות במשרד הביטחון, נמצאה עבורה חלקה בבית העלמין בעכו במחיר המהווה מחצית מהסכום המקובל למי שאינו תושב העיר: 12,500 שקל. אולם במקביל נודע למשפחה שניתן לקבור את האב אפילו קרוב יותר לנהריה - בבית העלמין בשלומי.

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

• בדרך לסולחה: נסים אלפרון ועמיר מולנר נפגשו
• "התקיפה במסיבת הסיום": אישום האונס נמחק
• אוגדונר לעזרת הקצין שסחר בסמים: "אמיץ לב"
  

ההלוויה נקבעה ליום ראשון אחר הצהריים, אבל בצהריים התקשר לרומן נציג מבית העלמין ואמר לו שאומנם הקבר כבר נחפר, אבל ראש מועצת שלומי, גבי נעמן, אסר לקבור אותו שם מכיוון שאינו מתגורר ביישוב. שלוש שעות לפני מועד ההלוויה המתוכנן נאלצה המשפחה לחזור לעיריית עכו כדי לתאם בכל זאת קבורה בבית העלמין בעיר. אלא שכאן היא נתקלה בבעיה חדשה: הבן רומן נדרש לגייס את הכסף - במזומן - לפני מועד הלוויה. "אבל לא היה לי את כל הכסף המזומן ולא היה לי איך לגייס השאר", אומר רומן.

איגור דרוביצקי. נפל בחברון במהלך האינתיפאדה השנייה

"אטימות וטיפשות"

למרבה המזל, אחרי כמה דקות נודע הדבר לראש עיריית נהריה, סבג, שהורה לכסות עלות הקבורה. רומן: "בסוף הם שילמו, אחרי שגילו אטימות וטיפשות ואחרי כשאנחנו מתרוצצים אחרי קבר כמה ימים".  

מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "אישור קבורה בחלקה להורים שכולים בבית העלמין הצבאי בעיר ניתן על ידי האגף להנצחת החייל של משרד הביטחון. העירייה אינה נותנת אישורים. בבית העלמין הישן בנהריה אין מקום לחלקת קבורה אזרחית, והקבורה האזרחית בבית העלמין החדש טרם הושלמה. ראש העיר, מתוך הערכה רבה לגבורתו של הבן, נרתם כדי לאתר עבור האב חלקת קבורה במקום קרוב לנהריה. נמצאה חלקה בעכו וכך נמצא הפתרון הטוב ביותר בנסיבות העניין. את הוצאות הקבורה מימנה עיריית נהריה".

מדוברות משרד הביטחון נמסר כי הם לא בודקים בציציות את יהדותם של הורים שכולים שנפטרו, ועל כן הטיפול בכך הינו באחריות חברה קדישא והרשות המקומית: "קבורה של מתים שאינם חיילים מבוצעת ברשויות על ידי חברה קדישא. כל חלקות ההורים השכולים האזרחיות נמצאות בידי חברה קדישא. התפקיד של משרד הבטחון במקרה כזה הוא לאשר לרשות המקומית שאותו אדם הוא הורה שכול והבן שלו קבור בחלקה הצבאית באותה העיר. עניין הדת לא רלוונטי. אנחנו מטפלים בכל הדתות".

המידע הראשוני התקבל באימייל האדום