האוצר נגד בתי החולים: לפטר מנהלים ותיקים
טיוטת חוק ההסדרים: כהונת מנהלי בתי החולים תוגבל לשש שנים, עם אופציה לעוד ארבע. מנהלי שיבא ואיכילוב עלולים ללכת הביתה בעקבות הסעיף שאותו כינו "נקמני שכוון לפגוע במי שעמד והגן על מערכת האשפוז הציבורית". עוד בחוק ההסדרים: חשב מלווה לבתי החולים והגבלות קשות על קבלת תרומות
משרד האוצר מתכוון לכרסם בכוחם של מנהלי בתי החולים הוותיקים: טיוטת חוק ההסדרים, שתוגש בקרוב לאישור הכנסת, כוללת הגבלת כהונתם של מנהלי בתי חולים לשש שנים, תוך מתן אפשרות להארכה בארבע שנים נוספות, בהתאם לעמידה ביעדים ניהוליים שייקבעו. בבתי החולים שיבא בתל השומר ואיכילוב בתל אביב סבורים שהמהלך נועד להביא לפיטוריהם של המנהלים פרופ' זאב רוטשטיין ופרופ' גבי ברבש. באוצר גם מתכוונים למנות חשב מטעם לכל בית חולים ולצמצם את אפשרות בתי החולים לקבל תרומות.
פרופ' זאב רוטשטיין, שמכהן בתפקידו מאז 1999, ופרופ' גבי ברבש, שהחל את הקדנציה שלו שש שנים קודם לכן, פרסמו הערב תגובה משותפת וחריגה בחריפותה: "אנחנו מביעים דאגה עמוקה מהצעת חוק הסדרים המונחת על שולחן הכנסת. ההצעה מהווה את המסמר האחרון בארון הקבורה של מערכת האשפוז הציבורית בישראל. הסעיף הנקמני במנהלי בתי החולים המכוון לפגוע במי שעמד והגן על מערכת האשפוז הציבורית הוא הסעיף הכי פחות מזיק שיש בהצעת חוק ההסדרים מבית היוצר של משה בר סימנטוב, סגן הממונה על התקציבים באוצר".
לדבריהם, "המסר בהצעת החוק הוא ביטול משמרות שניות בבתי החולים הממשלתיים, יצירת תורים והפניה של אלפי חולים למערכת הפרטית, סירוס הניהול והשליטה בתוך בתי החולים, הכנסת בתי החולים לפשיטת רגל ולפיטורי אלפי עובדים מהקרנות".
עוד בחדשות ynet:
טיוטת חוק ההסדרים תחיל את הכלל הזה גם על מנהלים בכירים במטה משרד הבריאות ובלשכות משרד הבריאות כמו כן, מנהל שסיים את תקופת כהונתו לא יוכל להמשיך להיות מועסק בבית החולים אותו ניהל. לפי ההצעה, מנהל שכיהן בתפקיד בעבר לא יוכל להתמודד על כהונה נוספת.
"ריקי כהן משלמת סכומי עתק בגלל האוצר"
בשיבא ובאיכילוב טענו עוד כי "יש לזכור כי אותה מדיניות של אגף התקציבים היא זו שאחראית לשגשוג מערכת הבריאות הפרטית במדינת ישראל, תוך שהיא סוחטת מהאזרחים עוד ועוד כספים, מרוקנת את בתי החולים הציבוריים מרופאים וחולים וגורמת לריקי כהן לשלם סכומי עתק עבור שירותים להם היא זכאית במסגרת החוק. אגף התקציבים אחראי למצב בו כספי הביטוחים המשלימים שאנו משלמים מחסלים את מערכת האשפוז הציבורית".
בין שאר השינויים הכלולים בחוק ההסדרים, מציע משרד האוצר כי החל משנת 2014 מערך הכספים בבתי חולים ממשלתיים וממשלתיים-עירוניים ינוהל על ידי עובד מאגף החשב הכללי של משרד האוצר. לפי טיוטת החוק, מנהלי הכספים הקיימים יועסקו כעובדי החשב הכללי. לצורך העניין, יקוצצו תקנים ממשרד הבריאות לטובת משרד האוצר.
באוצר גם מציעים להגביל שירותיים רפואייים שמוצעים למכירה בבית החולים. לתפישתם, בבתי חולים פרטיים אופי ההתקשרות בין הרופא לחולה פותח פתח לניצול מקבל השירות. לכן, מוצע כי ברשיון הרפואי של המוסד יוגבל השירות הרפואי מצד רופא או בעל מקצוע אחר משום שאינו ניתן לפיקוח, ולא יינתנו לו שירותים שאינם כלולים בתשלום ששילם. יחד עם זאת, מציע האוצר כי מנכ"ל משרד הבריאות יקבע איזה שירותים כן יימכרו וזאת על דעת הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
סעיף נוסף שעלול לעורר התנגדות במשרד הבריאות נוגע לקבלת תרומות. לפי טיוטת החוק, בית חולים לא יקבל תרומות, אלא אם כן עמד בכללים הבאים: הקמת ועדה פנימית וקיום תנאים הנוגעים לטוהר המידות, המפורטות בהצעה. בין היתר, תוודא הוועדה כי התרומה לא תשמש למימון שכר לעובדים, או לצורך פרויקט בינוי. כמו כן, תיאסר קבלת תרומה שמימושה יחייב התקשרות עם ספק מסוים.
עוד מוצע כי אין לקחת תרומה אם בסופו של דבר קבלתה תכביד על בית החולים או תגרום להוצאות נוספות בעתיד. כך למשל, לא תתאפשר תרומה לצורך פרויקט בינוי אם הוא לא כלול בתוכנית פיתוח שאושרה מראש בידי מנכ"ל משרד האוצר או השר עצמו.
מנהלי בתי החולים תוקפים: נתאחד כדי שההצעה לא תעבור
מנהל בית חולים רמב"ם בחיפה, הפרופסור רפי ביאר, הגדיר את טיוטת חוק ההסדרים כ"מכת מוות לרפואה הציבורית בישראל". לדבריו, "כבר היום אנו פועלים בחוסר קשה מאוד של ציוד, תקציבים ומחסור אדיר בכוח אדם. במשך שנים לא היה כלל גידול בתקציבים למערכת הציבורית. בשנתיים האחרונות אנחנו עדים רק לגידול מינימלי, שבוודאי אינו עונה על הצרכים ההולכים וגדלים. בית החולים שאני מנהל נמצא במשבר פיננסי עמוק. האחיות קורסות וכאשר אדם פורש אני לא יכול למנות לו מחליף כי אין".
פרופ' ביאר ציין כי מדובר בטיוטה בלבד ולדבריו הוא ועמיתיו יאבקו יחד כדי שלא תמומש. "ניפגש עם אנשי משרד הבריאות אחרי שכבר נפגשנו עם השרה גרמן", סיפר. "אנחנו בשלב הדיונים ואני לא מאמין שהחוק יעבור במתכונתו הנוכחית. אנחנו לא רוצים לחזור לרפואה של עולם שלישי. כבר היום אנשים ממתינים חודשים לניתוחים, ואנחנו לא רוצים שזה יהפוך לשנים".
ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל המרכז הרפואי וולפסון ולשעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות, הגיב בציניות: "אנחנו מכירים את הטקס הקבוע. מדי שנה שוב משרד האוצר מעביר רשימת רעיונות שחלקם אינם חדשים. אלו שהיו נדחו מסיבות טובות וגם החדשים לא בטוח חיוביים מבחינת ההשלכות על מערכת הבריאות".
לדבריו, הגבלת זמן הכהונה של מנהלי בתי חולים עלולה לגרום לכך שרופאים בעלי כישורים והכשרה לנהל בתי חולים לא ירצו לעשות זאת, בגלל חשש שבתום התקופה לא ימצאו עבודה ראויה. "הוא לא יוכל לנהל כי סיים את תפקידו ומצד שני לא יוכל לחזור לאחר שמונה שנים לעבודה קלינית, לאחר שבפועל הסב את מקצועו מפרקטיקה רפואית לניהול רפואי", אמר ד"ר ברלוביץ. "מה מצפים שיעשה אדם כזה שהוא די מבוגר ובשיא הקריירה שלו?"
מנהל בית החולים וולפסון יצא גם נגד ההצעה שנציג ממשרד האוצר ישמש כחשב בית החולים. לדבריו, "מצד אחד מטילים על בית חולים להיות גוף כלכלי שפועל לטובת החולים והצרכים הרפואיים שלהם ומצד שני ממנים עובד ממשרד האוצר שינהל את כספי בית החולים. ניהול מהסוג הזה עלול לפגוע בטיפול הרפואי, כיוון שאין לעובד האוצר את הכישורים והידע הנדרש להבין מהם הצרכים הרפואיים".
הוא טען כי "איש לא הוכיח שהניהול הקיים אינו יעיל. ההפך הוא הנכון. אנחנו היעילים ביותר מכל מדינות ה-OECD. ההוצאות של המדינה על שירותי בריאות היא נמוכה מאוד ביחס לתמ"ג ולגולגולת כשמצד שני התוצאות הרפואיות הן מהטובות ביותר. אז למה לתקן משהו שאינו מקולקל?"
"על פניהן, נראה שמדובר בהצעות שנזקן עלול לעלות על תועלתן. ההחלטות אינן באות לשפר את המערכת, אלא לפגוע במעמדם של מנהלי בתי החולים ובמעמדו של מנכ"ל משרד הבריאות", הוסיף מנהל וולפסון.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
