הזרמת הגז מתמר צומצמה - ושבה לסדרה

משק האנרגיה החסיר היום (ד') בשעות הצהריים פעימה בשעה שנרשמה ירידת לחץ של יותר מ-50% בקצב הזרמת הגז ממאגר תמר . ירידת הלחץ נמשכה כ-45 דקות, אולם בחברת נתג"ז, החברה הממשלתית שאחראית על מערכת ההולכה הארצית, מאשרים שהזרמת הגז חזרה לסדרה ובקצב מלא. משותפות תמר אישרו את הפרטים.

• חברת החשמל תגדיל את היקף השימוש בגז מ"תמר"
• פרס ליצחק תשובה: "עשית מעשה אדיר"
• התייקרות החשמל תתמתן - מתי יירדו התעריפים?
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

בשותפות תמר מיהרו לדווח שלא מדובר בתקלה ולמעשה מדובר בגנרטור אחד שהוחלף בתפעול של אחר, מה שגרם לכלל המכשור של נתג"ז להצביע על תקלה. "אף אחד לא הפסיק לקבל גז לרגע. האסדה עומדת רק מספר שבועות וכל הזמן עושים לה בדיקות טכניות כחלק מהפעלת המערכת. 'תקלות' כאלה עשויות לצוץ גם בעתיד בכל פעם שתתבצע בדיקה", מסבירים שם.

קידוח תמר(צילום: אלבטרוס)

לעומתם, בחברת החשמל מעניקים הסבר אחר ואומרים ש"לפני שעה אירעה תקלה תפעולית באסדת תמר שהובילה להפסקת אספקת הגז מהאסדה. בחברת החשמל הופעל נוהל חירום להתמודדות עם התקלה. החברה הגבירה את שימוש בגז המתקבל מהאוניה המגזזת. לפני דקות אחדות התקבלה הודעה בחברת החשמל על ידי חברת נובל אנרג'י על סיום התקלה וחזרה למצב אספקה רגיל בתוך כמחצית השעה". עוד מסבירים שם שאם היה זה אירוע מתוכנן אז אף אחד לא יידע אותם בחברה ובכל מקרה "לאורך כל האירוע לא נרשמו הפרעות במערכת התפעולית של ייצור החשמל".

מאז ינואר האחרון, חברת החשמל מפעילה אוניית גז נוזלי שעוגנת 10 ק"מ מול חופי חדרה. האוניה מסוגלת להעביר מטען של עד 1.5 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה, כמות שוות ערך לכרבעון שלם של צריכה ברמה הארצית הנוכחית. האונייה הייעודית ממירה את מטען הגז הנוזלי לגז טבעי ומזרימה אותו למערכת הארצית. שני החסרונות העיקריים שלה הם מחיר הגז הגבוה יחסית - 18 דולר ליחידת אנרגית גז נוזלי במקום 5 דולר ליחידת אנרגיית גז טבעי - והקיבולת המצומצמת שהיא מסוגלת להעביר לחוף.

צינור הזרמת הגז מלב הים לישראל נמתח לאורך 150 ק"מ ממאגר תמר דרומה ועד לאסדת הטיפול של השותפות, במרחק 25 ק"מ מערבית לאשדוד, ומשם לחופי ישראל. בהעדר מערכת הולכה אחרת הוא מחזיק הלכה למעשה את כל משק האנרגיה "על כתפיו". תקלה בצנרת ההולכה - יזומה או מכוח עליון - עלולה להחזיר את סל הדלקים לשימוש בסולר יקר ומכאן קצרה הדרך לעליית תעריף החשמל. בימים אלו מקדמת המדינה הקמת שתי נקודות קליטה חדשות לגז, האחרת באזור אליקים והשנייה בעמק חפר.

מאגר הגז תמר מכיל כ-280 מיליארד מ"ק גז טבעי. לשם השוואה, צריכת הגז בישראל בשנת 2010, שנה שבה היו שני ספקי גז במשק (מצרי וישראלי), וצריכת הגז בחברת החשמל הגיעה לשיא - היתה 5.3 מיליארד מ"ק. בימים הקרובים יעלה הלחץ בצנרת ההולכה עד לנפח הזרמה מקסימלי של עד 40 אלף יחידות אנרגיה (MBTU).

הלקוחה העיקריה שממתינה לגז היא חברת החשמל שעתידה לחזור ולהפעיל חלק ניכר מתחנות הכוח שלה באמצעות גז נקי וזול ולא באמצעות הסולר, שהוא יקר ומזהם. לקוחה אחרת שממתינה לגז הא חברת OPC, שבשליטת החברה לישראל, שעתידה להפעיל בנגב תחנת כוח בסיסית שתפיק כ-3.7% מצריכת החשמל במשק.

עלות הפיתוח של המאגר, שכללה 5 קידוחים קרקעיים, מתיחת זוג צינורות הולכה באורך 150 ק"מ והצבת אסדה בלב ים עלתה לשותפות כ-3.2 מיליארד דולר. השותפות המחזיקות במאגר הן: נובל אנרג'י (36%), דלק אנרגיה (31.25%) בחלוקה שווה בין החברות אבנר ודלק קידוחים, ישראמקו (28.75%) ודור גז (4%).

כנס חירום בכנסת לבלימת ייצוא הגז הטבעי

במקביל, נערך היום בכנסת כנס חירום לבלימת יצוא הגז, ביוזמת השדולה הסביבתית. בכנס אמר ח"כ דב חנין (חד"ש), כי כ-60 ח"כים מסיעות האופוזיציה והקואליציה כבר חתמו על מכתב הדורש מראש הממשלה להביא את סוגיית יצוא הגז הטבעי שנמצא מול חופי ישראל לדיון והכרעה בכנסת בדיון מקצועי וציבורי שקוף, ולא להסתפק בהחלטת הממשלה בסוגיה זו, כפי שמסתמן היום. חנין, שעומד בראש יוזמת ההחתמה, אמר כי היא נמשכת.

השר פרץ אמר כי כבר עתה מסתבר שהחישובים לא מדויקים וגם לא ניתן משקל ראוי לשימושים השונים של הגז בישראל. לדעתו, החשיבה בעניין הייצוא צריכה להיות הפוכה: קודם להגיע לאומדן ריאלי של כמות הגז המאגרים ולחשב את היקף הצריכה המקומית לפחות במשך 50 השנים הבאות, ורק אחר כך לחשב את יתרת הכמויות אותן ניתן לייצא. עמותת אדם טבע ודין דרשה בכנס החירום לדחות את החלטת הייצוא לפחות ב-5 שנים עד לקבלת נתונים יותר ריאליים של כמויות הגז במאגרים ושל היקף הצריכה בישראל.

תמיכה במגמה הזאת מעניק מרכז המחקר והמידע של הכנסת במחקר שערך לאחרונה ופורסם היום. המחקר קובע בסיכום כי "גודלם הסופי של משאבי הגז מול חופי הארץ אינו ידוע עדיין". עורך המחקר ד"ר יניב רונן מדגיש כי "מאז פרסום דו"ח ועדת צמח התברר כי כמה שדות גז שחושבו כחלק מהמשאבים עליהם ניתן לתכנן את הצריכה, אינם מכילים גז. לפיכך עולה השאלה אם אפשר לתכנן מדיניות לעשרות השנים הקרובות כאשר כמויות הגז שיעמדו לרשות המשק אינן ידועות במלואן".

לדעת עורך המחקר של מרכז המחקר בכנסת, "צריכה להיבחן כחלק משימוש מושכל במשאב יקר ערך מוגבל". הוא מערער על מסקנת ועדת צמח, שבחנה את ערך יצוא הגז מול שמירתו לאורך שנים ארוכות יותר, לפיה יש לאפשר את יצוא הגז מעבר לצורכי המשק על מנת למקסםאת ערכו הכספי עבור המדינה. ד"ר רונן מצא כי "בדו'ח הוועדה לא נבחנה המשמעות הכלכלית של יצוא הגז מול המשמעות הכלכלית של שימוש מקומי בו כחומר גלם לתעשייה ולתחבורה. זאת גם נוכח המחלוקת באשר לכדאיות השימוש בגז בתחבורה ולכמויות שיידרשו".

יו"ר השדולה הסביבתית ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) הזהיר בהקשר זה בכנס החירום בכנסת כי "הנס של מציאת הגז מול חופי ישראל עלול להפוך לקללה אם יתנו ליזמים לשאוב את הגז לייצוא. אם זה יקרה, המלאי המשוער ל-50 שנה עלול להספיק בקושי ל-15 שנה שאחריהן נעמוד מול שוקת שבורה".

ראשת האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) הוסיפה: "אם נפרד מהגז לפני שנדע כמה יש לנו ממנו זו עלולה להיות בכיה לדורות". הוא גילתה כי שר האוצר יאיר לפיד כתב ערב הבחירות בדף הפייסבוק שלו כי מסקנות ועדת צמח שגויות וקראה ללפיד לפעול בממשלה בהתאם.

יוזם הפנייה לראש הממשלה, ח"כ חנין, אמר בכנס כי "אי אפשר להכריע בסוגיית יצוא הגז רק בממשלה ומאחורי דלתיים סגורות כשמדובר בהחלטה שגויה מכל הבחינות, אם תקצר את הכמויות שיישארו לצריכה מקומית: כלכלית - בכך שתגרום לעליית מחירי הגז לתעשייה וליצור החשמל; חברתית – ברור שעליית המחיר תגולגל על אזרחי ישראל; וסביבתית – בכך שתפגע במעבר לתהליכי יצור נקיים יותר ותגרור עליה בזיהום האוויר ופגיעה בבריאות הציבור". לדעתו זו תהיה גם שגיאה דמוקרטית אם רק הממשלה ולא הכנסת תכריע בסוגייה.

ליאור גוטמן הוא כתב "כלכליסט"