98 לשואת הארמנים: אובמה לא אומר "רצח עם"
כמועמד לנשיאות הוא הבטיח להכיר ברצח הארמנים כג'נוסייד, אבל גם בשנתו החמישית בבית הלבן - נשיא ארה"ב נמנע מלהשתמש במונח הזה כדי לא להסתכסך עם אנקרה. אלפים צעדו בירבאן בירת ארמניה והניפו לפידים, דגלי טורקיה נשרפו
הקהילות הארמניות ברחבי העולם ציינו היום (ד') את יום הזיכרון השנתי לרצח העם הארמני בידי הטורקים לפני כמעט מאה שנה, רצח עם שטורקיה עדיין מסרבת להכיר בו ככזה ושמעיב על היחסים הדיפלומטיים בינה לבין ארמניה ומעת לעת גם בינה לבין מדינות נוספות.
עוד חדשות מהעולם :
- חקירה בגיל 93: הטבח מאושוויץ יואשם ברצח?
- סוריה: לא נשתמש בנשק כימי אפילו נגד ישראל
- מועמד לנשיאות איראן: הכחשת השואה פגעה בנו
- סוף למשבר באיטליה: אנריקו לטה יקים ממשלה
אפילו ראש המעצמה מספר אחת, נשיא ארה"ב ברק אובמה, הקפיד להימנע גם השנה מהשימוש במונח "ג'נוסייד" (רצח עם) בהודעה שפרסם לרגל יום הזיכרון הארמני. כמו בשנים עברו, אובמה שב וכינה את מעשיה של האימפריה העות'מנית, שעל חוברותיה קמה טורקיה, "מהזוועות הגרועות ביותר של המאה ה-20". כמועמד לנשיאות הבטיח אובמה להכיר ברצח הארמנים כרצח עם אחרי כניסתו לתפקיד, אולם מאז הוא נמנע משימוש במונח "רצח עם" בהקשר זה, כדי לא לפגוע ביחסים עם טורקיה, בעלת ברית חשובה של ארה"ב במסגרת נאט"ו.
בירבאן, בירת ארמניה, נערכו אתמול והיום תהלוכות וטקסים לזכר מאות אלפי הארמנים שנרצחו על-ידי הטורקים בשנות ה-20. במרכז הבירה צעדו תושבים עם לפידים, והיו אף שהעלו באש את דגל טורקיה, שלמרות הסכם הפיוס בין המדינות ב-2009 - עדיין שנואה מאוד על רבים מהמקומיים.
עשרות אלפי בני אדם צעדו בשקט לעבר את ההנצחה המרכזי בירבאן. נשיא ארמניה, סרז' סרקסיאן, אמר בנאום לאומה: "חובתנו להסב את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית לעובדה שהכחשת רצח העם מהווה המשך ישיר של אותו פשע ממש, והפשע הממשי הזה עדיין מבוצע על-ידי טורקיה המודרנית. אנחנו, כמדינה וכאומה, בכל פינה בעולם, נלחמנו ונילחם נגד כל התגלות של הפשע הכי נוראי נגד האנושות - רצח עם, בין שמדובר בשנאת זרים או השמדה, בשתיקה שוות-נפש או בהכחשה".
היסטוריונים מעריכים כי עד מיליון וחצי ארמנים נרצחו בידי העות'מנים סביב מלחמת העולם הראשונה. טורקיה, שהוקמה על חורבות האימפריה העות'מנית, דוחה את הטענות כי מדובר ברצח עם, ומתעקשת כי מספר ההרוגים נופח וכי הם היו קורבנות של מלחמת אזרחים ותסיסה. רצח הארמנים החל ב-24 באפריל 1915, כשכ-800 אינטלקטואלים ארמנים נרצחו. לאחר מכן גירשו הרשויות העות'מניות ארמנים נוספים מבתיהם במהלך שהתפתח לרצח המוני של האוכלוסייה הארמנית. חוקרים רואים במעשים האלה את רצח העם הראשון של המאה העשרים.
טורקיה רגישה מאוד להגדרת האירועים כרצח עם. לפני כשלוש שנים אישרה ועדת יחסי החוץ בבית הנבחרים האמריקני החלטה המגדירה את המעשים כרצח עם, ואנקרה החזירה בתגובה את השגריר בוושינגטון להתייעצויות. טורקיה הזהירה את הממשל האמריקני כי אם לא ימנע את אישור ההחלטה בבית הנבחרים כולו, יהיו לכך השלכות דיפלומטיות.
ישראל נמנית עם מדינות רבות שלא הגדירו את המעשים כרצח עם כדי לא להסתכסך עם הטורקים. בין המדינות שכן מכירות ברצח העם ניתן למצוא את אורוגוואי, צ'ילה, ארגנטינה, רוסיה, קנדה, לבנון, בלגיה, יוון, איטליה, הוותיקן, צרפת, שוויץ, סלובקה, הולנד, פולין, ליטא וקפריסין.
אתמול, כבכל שנה בשנים האחרונות, נערך בכנסת ישראל דיון לציון יום השנה ה-98 לרצח העם הארמני. הדיון נערך לבקשתה של יו"ר מרצ
ח"כ זהבה גלאון. "הגיע הזמן שישראל תכיר בטבח, כמו 27 מדינות אחרות שעשו זאת", אמרה גלאון, שהגישה הצעה לסדר להכיר רשמית בשואת הארמנים. ההצעה הועברה לוועדת הכנסת שתחליט איזו ועדה תדון בסוגיה.
כשליש מחברי הכנסת הגיעו לדיון במליאה, וגלאון אמרה: "שיחות הפיוס עם טורקיה אינן סיבה להכחשת רצח העם הארמני. כבר שנים רבות שהנושא מטואטא מתחת לשטיח, כביכול בשל שיקולי מדיניות החוץ של ישראל. אבל צריך להפסיק את ההכחשה וההתכחשות ולהכיר בעוולה מוסרית והיסטורית".