השגריר לשעבר מעיד: לא תדרכתי את ליברמן
השגריר לשעבר זאב בן אריה התעקש שאינו זוכר פרטים מהותיים מהפרשה שבה נאשם שר החוץ לשעבר במרמה והפרת אמונים. בבית המשפט סיפק גרסה תואמת לזו של ליברמן, לפיה לא תדרך את השר לשעבר בפרטי החקירה נגדו ב-2008 ורק מסר לו פתק שבו פרטים ממנה. התביעה עימתה אותו עם עדותו במשטרה
שלב ההוכחות במשפט שיכריע את עתידו של שר החוץ לשעבר ואחד האנשים החזקים בפוליטיקה הישראלית, יצא לדרך: בבית משפט השלום בירושלים העיד הבוקר (יום ה') השגריר לשעבר בבלרוס, זאב בן אריה במשפטו של ח"כ אביגדור ליברמן, הנאשם במרמה והפרת אמונים. בניגוד לחלק מגרסותיו במשטרה, הציג בן אריה בבית המשפט גרסה שונה לאירועים, המקבילה לזו שהציג ליברמן.
דיווחים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
עוד עדכונים בחדשות ynet:
חשד: הטריד את עו"ד שהגנה עליו מהטרדה מינית
בנט מבטיח: "המונופול בנמלים יפורק ויהי מה"
בן אריה הורשע במסגרת הסדר טיעון במסירת מידע לאדם שאינו מוסמך, בגילוי הפרת חובה ובשיבוש הליכי משפט, ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות. זאת עקב דיווח שמסר לליברמן עת כיהן כח"כ, על מידע שנגע לחקירתו במסגרת "פרשת חברות הקש", התיק המרכזי נגד ליברמן, שנסגר לאחר שנים של חקירה. כעת מואשם ליברמן בכך שקידם את מינויו של בן אריה לתפקיד שגריר נוסף, מבלי שדיווח על המידע שקיבל בעת הליך המינוי.
כתב האישום הוגש בסוף השנה שעברה בגרסה מעט שונה מזו שתכננה הפרקליטות מלכתחילה, משום שהתברר כי חברי ועדת המינויים של משרד החוץ לא נחקרו בנושא. חקירתם, ובעיקר עדות אילון, הביאו לשינוי הצגת העובדות בנוגע למידת מעורבותו של ליברמן, ולהחמרת הנסיבות מבחינתו כשנטען שליברמן קידם באופן פעיל את מינויו של בן אריה. עם זאת, סעיף העבירה נותר בעינו - מרמה והפרת אמונים - שמתבסס לכאורה על כך שפעל בניגוד עניינים כדי לקדם את בן אריה, ביודעו שביצע עבורו מעשים פסולים, וכי ידע שבמעשיו יש משום גמול או מה שנראה כגמול.
בין העדויות של ליברמן ובן אריה במשטרה נוצר פער מסוים: בן אריה העיד כי מעבר לכך שהעביר לליברמן מעטפה עם מידע, הוא גם תדרך אותו על חיקור הדין נגדו. ליברמן טוען כי השניים לא שוחחו על אודות העניין.
עו"ד מיכל סבל-דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, טענה בבית המשפט: "הנאשם ביצע שורת מחדלים בעת שהיה שר החוץ, שכולם נוגעים לתפוח הנגוע בן אריה שאותו קיבל יחד עם כל עובדי משרד החוץ לאחריותו. אפילו חלק ממכלול המחדלים והמעשים - די בו כדי להוכיח עבירה של מרמה והפרת אמונים, וקיומה של העבירה איננו קם או נופל על עדות כזו או אחרת".
לדבריה, הפרקליטות טוענת לקיומה של עבירה כיוון ש"מעשי ומחדלי הנאשם נעשו תוך סטייה משמעותית מהמוטל עליו כשר החוץ, ובשעה שהנאשם מצוי בניגוד עניינים מהותי בין אחריותו כלפי הציבור לבין העובדה שהמעשה החמור של בן אריה נעשה לטובת הנאשם, והרצון הטבעי של הנאשם להיטיב עם מי שהיטיב עמו".
חקירת השגריר לשעבר: "עד עוין"
עו"ד ערן זלר מפרקליטות המדינה חקר את בן אריה בבית המשפט ושאל אותו אם ליברמן עזר לו להתמנות לתפקיד השגריר בפעם הראשונה (מדובר בתפקיד הראשון שמילא בן אריה, ולא זה שלגביו מתייחסים בכתב האישום, עת התמנה לשגריר בפעם השנייה). בחקירתו במשטרה ב-2010 בן אריה העיד כי באותם ימים שוחח עם ליברמן על הנושא וביקש שיסייע לו לקבל התפקיד. אך בבית המשפט טען שאינו זוכר זאת. לפיכך ביקשה התביעה להכריז עליו כעד עוין.
בן אריה נשאל על הליך מינויו לשגריר, וזה השיב כי ההליך היה סטנדרטי: "לטובתי או לצערי, לא הייתה לי שום פרוטקציה". נציג התביעה הזכיר לו כי במשטרה העיד ששוחח מספר פעמים עם ליברמן אך בן אריה הסביר כי השיחות נסבו על עניינים טכניים בלבד. "לא דיברתי עם מר ליברמן על המינוי שלי כשגריר", הבהיר.
לגבי עדותו במשטרה בעבר הבהיר בן אריה: "יכול להיות שאז הייתי יותר קרוב לאותם אירועים, אך גם אז לא אמרתי שהיו שיחות ממוקדות בנושא קרוב ללבי. אולי היה שיחות על בלרוס ומה יהיה עם פתיחת השגרירות".
גם בהמשך נשאל בן אריה שוב ושוב על עדותו במשטרה, שבה לטענת הפרקליטות שב וסיפר על שיחותיו על ליברמן בנוגע למינויו כשגריר, אך בן אריה העיד בבית המשפט כי זכרונו בוגד בו. לפיכך פנה התובע לשופטים בבקשה להכריז עליו כעד עוין. "דברים שאומר שהיום הוא לא זוכר, הם בליבת העניינים".
סתירות בעדות השגריר
גם בשלב זה התובע עימת את בן אריה עם עדויותיו במשטרה, לפיהן סיפק לליברמן פרטים על חיקור הדין שלו. בחקירה במשטרה אמר בן אריה: "אמרתי לו שאנחנו יורדים לארוחת ערב אני רוצה לספר לו משהו, סיפרתי לו שהועברה בקשה. אמרתי לליברמן שהם מבקשים פרטים על מספר חשבון והוא לקח את הפתק והכניס לכיס שלו. שוחחנו בין 3 ל-5 דקות".
אך בבית המשפט סיפק בן אריה גרסה שונה: "היינו שנינו בחדר חשוך, ראינו טלוויזיה כאשר אמרתי משפט אחד - 'יש לי משהו חשוב שאני חושב שכדאי לך לדעת'. בגלל שהחדר היה חשוך מר ליברמן לא יכול היה לעיין בפתק הזה, הוא יצא לחדר הסמוך, נעדר כדקה ולא יותר, וחזר ואמר את המשפט, 'זה שטויות ואין מה לדבר על זה'. בזה הפרשה הסתיימה. אף פעם לא חזרנו לשוחח על זה". בן אריה שב וחזר על גרסתו שהיה מאוד לחוץ לאחר שנעצר ונחקר כפושע, ובהמשך החקירה תיקן את עצמו ומסר שלא דיבר עם ליברמן, רק מסר לו את הפתק.
השופטת תהתה מדוע זה משנה אם בן אריה רק מסר את המידע על פתק או גם העביר אותו בעל-פה לליברמן, והתביעה השיבה כי מדובר בעניין מהותי. עו"ד וינרוט טען מטעם ההגנה, כי ליברמן אמנם קיבל פתק מבן אריה, אך לא ידע מה מקור המידע שהעביר לו על חיקור הדין: "מבחינתו זו יכולה היתה להיות אינפורמציה שקיבלת ממשטרת בלרוס או מגוף אחר. אתה מסרת מידע בלי לציין את מקור המידע". על כך השיב בן אריה בבית המשפט: "נכון".
השופטת פנתה לבן אריה: "בפתק היה כתוב מספר חברה, דברים טכניים. אבל העובדה שמדינת ישראל רוצה לדעת את זה, זה מאיפה?". בן אריה השיב שאינו זוכר: "מילולית מה שכתוב בפתק, שתי שורות בסך הכול. סביר להניח שמדובר שמדינת ישראל רוצה לדעת, איך זה היה מנוסח אני לא זוכר".
"השגרירות נראתה כמו ספר של דיקנס"
נציג התביעה שאל את בן אריה כיצד חתם על עדותו במשטרה ולא קבל על שהדברים אינם נכונים, כפי שטען בבית המשפט. "גם כאן נלחצת?" תהה התובע, "אמרת לנו היום שליברמן הבין ממך שעל הפתק מצוינים פרטים של חשבון בנק בישראל ושל פרטים של חשבון בנק, גם מזה אתה חוזר עכשיו?". בן אריה השיב: "אני עומד על כך וחזרתי שלא נאמרה
מילה, משום דבר, אף אחד לא יכול היה להבין כלום. זה רישום לא נכון של דברי ולצערי לא שמתי לב לדברי. כי דברי היו ברורים וחד משמעיים".
בהמשך עלה להעיד ויקטור הראל, לשעבר המפקח הכללי במשרד החוץ, שסיפר על תפקודו הלקוי של בן אריה כשגריר. "המצב בשגרירות בבלרוס היה כמו בספר של צ'רלס דיקנס", אמר הראל שחיבר דו"ח חמור על השגרירות ועל התנהלותו של בן אריה.
"אני ראיתי בשגרירות דברים שלא ראיתי בשום מקום אחר", הוסיף הראל וסיפר כי עובדי השגרירות אכלו ביסקוויטים לארוחת צהריים והתגוררו במקומות לא ראויים. את בן אריה הגדיר כמנותק מעבודת השגרירות: "הוא איש משכיל, איש ספר, איש רוח, אבל חסר כישורים בסיסיים לנהל שגרירות". הראל ציין כי הביע בפני ליברמן את דעתו על בן אריה ונדהם לגלות על מועמדותו לשגריר בלטביה - אותו תפקיד שקיבל לכאורה בזכות התערבות שר החוץ לשעבר.
בחקירה הנגדית ניסו פרקליטיו של ליברמן לערער את אמינותו של הראל וניסו להוכיח כי חברי וועדת המינויים כלל לא היו עדים לביקורת שלו כלפי בן אריה בניגוד לטענת הראל. הראל נשאל מדוע לא הזכיר
מפורשות את שמו של בן אריה בדו"ח החמור שכתב על השגרירות שהייתה בראשותו: "אנשי משרד החוץ באחריות, לא מוכנים לכתוב ביקורת אחד על השני. מסורת של יותר משישים שנה", השיב. "אני ראיתי בפניי אדם שבתוך שישה חודשים עומד לסיים את תפקידו, הוא בן 63 ולכן אין אפשרות כמעט שהוא יתמנה לתפקיד נוסף בחו"ל, לכן ריחמתי עליו".
בהמשך ההגנה עימתה את הראל עם העובדה שכשהגיע לחקירה הראשונה שלו במשטרה, הוא לא הזכיר כלל את העובדה שדיבר עם ליברמן על בן אריה ואמר לו שהוא לא מתאים. בן אריה השיב ש"באותו הזמן השיחה לא עמדה לנגד עיני". כשההגנה הקשתה ותהתה כיצד במשטרה העניין לא עמד לנגד עיניו ובפניו חבריו הוא טען שכן ייעץ לליברמן לא למנות את השגריר, השיב הראל כי החקירה לא עסקה כלל בליברמן ורק בבן אריה ולכן הוא לא העלה את הנקודה.
הראל התעקש גם שחברי ועדת המינויים ידעו שבן אריה אינו מינוי ראוי, והסביר שככל הנראה היה רצון לרצות את השר. "כאשר הדרג המיניסטריאלי חפץ במינוי מסוים במשרד, רוצה למנות אדם, המנהל יעשה הכול כדי לרצות אותו, ויש לו הרבה מאוד כלים לעשות את זה". הוא הוסיף שהיו שני מועמדים "פי 10 יותר טובים ממנו", אבל ועדת המינויים לא דנה במינויים. את ליברמן מייצגים בבית המשפט עורכי הדין יעקב וינרוט, גיורא אדרת, ירון קוסטליץ, נתי שמחוני ועודד גזית. את פרקליטות המדינה מייצגים עו"ד מיכל סבל-דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית, ועו"ד ערן זלר, בכיר במחלקה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
