'גרמן הכריזה מלחמה'. חברות התרופות נגד השרה
כניסתו לתוקף של חיוב סימון בערבית וברוסית על תרופות - ואיום חדש בקנס - הצית קרב בין שרת הבריאות למגזר העסקי. "עשינו מעל ומעבר לעמוד בחוק, הציבור יסבול", מזהירים בחברות
חוק חדש ופשוט לכאורה שאמור לדאוג לציבור דוברי רוסית וערבית, מסעיר בשבועות האחרונים את תעשיית יצרני ויבואני התרופות. הם מוחים בחריפות על החלטתה של שרת הבריאות החדשה יעל גרמן לקנוס אותן למעשה, אם לא יעמדו בלוח הזמנים של תיקון לחוק סימון האריזות שאמור להיכנס לתוקף בשבוע הבא, ב-1 במאי. "הכרזת מלחמה על המגזר העסקי", הגדיר זאת נשיא לשכת המסחר.
עוד חדשות ועדכונים מיוחדים בעמוד הפייסבוק של ynet
החוק מחייב סימון גם בערבית וברוסית על גבי האריזות. לטענת חברות התרופות, משרד הבריאות הוציא את הנוהל ליישום (גודל אותיות, מיקום על האריזה וכו') רק ביולי 2012, מעט לפני תאריך היעד הקודם, באוגוסט. לכן הוחלט על ארכה עד למאי.
ואולם החברות התריעו כי הזמן להשלמת התאמת כל מלאי האריזות הקיים אינו מספק ולפיכך נדרשת ארכה נוספת. משרד בריאות היה ער לבעיה ולכן במהלך פגרת הבחירות הוכנה הצעת חוק עם דחייה עד לינואר 2014. כעת, השרה גרמן החליטה על נוסח חדש, שיאפשר שיווק אריזות תרופות לא מותאמות – שכמותן נשארו במלאי 12 מיליון – רק בתשלום אגרה של בין 30 ל-60 אלף שקל לתרופה.
הצעתה של גרמן, שהיא למעשה תיקון לפקודת הרוקחים, עברה השבוע בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. "זה מה שקורה כשמזלזלים במחוקק", היא טענה. "לא כל כך ששנו להאריך אחרי שכבר האריכו פעמיים, אבל החברות באו ואמרו, אם כך, ב-1 במאי אין תרופות למדינת ישראל. אף תרופה. פשוט לא יהיה. ולכן בלית ברירה אנחנו מגישים כאן את התיקון".
הליך שינוי אריזה בחברה בינלאומית למשל אורך בממוצע כשנה. ברבים מהמקרים הייצור בעברית נעשה בחו"ל. דניאל ברמן, מנכ"ל פארמה ישראל (ארגון הגג של חברות התרופות), אמר ש"החברות עשו מאמץ עילאי להתאים את התרופות להוראות החוק. השמדנו מלאי חומרי אריזה בסכומים אסטרונומיים. ואכן, כל תרופה שתיכנס ותאושר בישראל החל מהראשון במאי תהיה מותאמת".
הבעיה, הסביר, "היא עם חלק מהמלאים שכבר נמצאים בארץ, שטרם הותאמו וכל שהתבקש משרד הבריאות הוא לאפשר שיווקם לתקופה קצרה. ההתבטאות של שרת הבריאות לפיה אלמלא יוטל על החברות קנס, קשה להניח שתזדרזנה לעמוד בלשון החוק, מטילה דופי בתעשייה שדואגת לכל אורך השנים לציית לחוקי משרד הבריאות".
במליאה הגדירה גרמן את התשלום עבור שיווק תרופות שלא הספיקו לעבור התאמה "תמריץ", אולם בחברות מזכירים שלא היה כל תכנון במשרד לפעול בעצמו עבור "הנגשה לשונית", כפי שמוגדר ייעוד הכסף שייגבה. אלו פשוט קנסות כבדים. הם פנו בימים האחרונים מספר פעמים לגרמן בבקשה להידבר, וגם התריעו בפני שרת המשפטים ציפי לבני וועדת הרווחה והבריאות בכנסת מפני מחסור בתרופות.
בכיר בתעשייה אמר: "בחירתה של השרה להציג את חברות התרופות כמזלזלות בחוק ובמחוקק משוללת כל יסוד. בפרט כשמשרד הבריאות עצמו השתהה בהוצאת הנהלים והתעלם מפניות החברות שהסבירו זה זמן רב כי הליך התאמת האריזות מורכב לוגיסטית ". לטענתו, "החל מכניסתה לתפקיד גרמן פועלת בנושא האריזות כאשר עד לרגע זה, למרות מספר רב של בקשות היא לא מצאה זמן להיפגש עמנו".
חברות התרופות לא לבד במאבק. גם נשיא התאחדות התעשיינים צביקה אורן ונשיא לשכת המסחר אוריאל לין פנו השבוע לגרמן. אורן פירט במכתבו את מאמצי החברות שהן "תעשייה מפוארת", כינה את הצגתן כמתעלמות מהחוק "מעוותת" וביקש לקיים הידברות לפני דיון הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה בכנסת ביום שני.
לין היה חריף הרבה יותר. הוא הזהיר כי חברות תרופות קטנות לא יעמדו במטלה הכספית הכבדה, והגדיר את הצעת החוק "מהלך של הכרזת מלחמה על המגזר העסקי, הענשה בלתי הולמת שאינה במקומה ושימוש שלא לצורך בכוח שלטוני".
שרת הבריאות גרמן מסרה בתגובה כי "כדי למנוע מהציבור להיות בן ערובה בידי חברות התרופות, שלא נערכו לחוק, הוכנה 'הוראת שעה', המאפשרת המשך מכירת תרופות לא מונגשות לשונית. המשרד יסייע בהנגשה הלשונית. המימון: מהיטל מיוחד על חברות התרופות".
לדבריה, "מצאנו עצמנו בשבועות האחרונים במצב בלתי אפשרי. חברות התרופות התעלמו פעם נוספת מהמחוקק, ולא נערכו לכיתוב על תרופות מרשם בערבית וברוסית. עקב מחדלן של החברות, הפך הציבור לבן ערובה, שכן על פי החוק שאמור היה להיכנס לתוקפו ב-1 במאי 2013, לא ניתן היה לשווק תרופות מרשם ללא תרגום, כאמור".
גרמן הוסיפה כי "מתוך אחריות ציבורית, הכין משרד הבריאות את 'הוראת השעה', המבטיחה אספקה סדירה של תרופות. המשרד יעשה מאמץ לתת לציבור דוברי הרוסית והערבית את ההנגשה המגיעה לו, באמצעות מענה טלפוני אנושי של רוקחים דוברי רוסית וערבית, אתר ייעודי וככל הנראה גם באמצעים נוספים, שנשקלים בימים אלה".
לדבירה, "ההיטל המוטל על חברות התרופות במסגרת 'הוראת השעה' מיועד הן למימון פעולות המשרד להנגשה הלשונית, והן לשם תמרוץ החברות לעשות את המוטל עליהן, ולעמוד בלשון החוק מהר ככל האפשר".
לפנייה לכתב/ת 
