ישראכרט סירבה לעבוד עם אתרי פורנו, ונתבעה
חברת האשראי ביטלה חוזה עם חברה שמפעילה אתרי פורנו באינטרנט. בתגובה זו החליטה לתבוע את ישראכרט בדרישה שתמשיך את ההתקשרות. מה פסק בית המשפט?
לטענת חברת טופ קוד, המפעילה אתרי אינטרנט למבוגרים, לאחר כ-10 שנות התקשרות החליטה ישראכרט לבטל עמה את ההסכם באופן פתאומי ובלתי חוקי. זאת, משום שהתכנים שהיא מספקת ללקוחותיה אינם מוצאים חן בעיניה. במסגרת תביעה שהגישה, ביקשה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, צו זמני לשינוי החלטת ישראכרט - עד להכרעה סופית במשפט.
טופ קוד טענה כי הפסקת שירותי הסליקה נעשתה בפתאומיות, "כרעם ביום בהיר", כאשר ישראכרט הודיעה לה כי אינה מאשרת סליקת כרטיסי אשראי לחברות שמספקות שירותים למבוגרים. אלא שבפועל, לאורך השנים ישראכרט הייתה מודעת היטב לעיסוקיה.
עוד טענה כי ההסכם בינה לבין ישראכרט אינו מאפשר ביטול, וכי שינוי תנאיו צריך להתבצע בהודעה מוקדמת של 30 יום. בנוסף נכתב כי הפסקת שירותי הסליקה באופן מיידי, משמעותה הפסד הכנסות של כ-550 אלף שקל, דבר שפוגע בחופש העיסוק שלה, משתק את אתריה ואף עלול להביא לפיטורי עובדים.
ישראכרט טענה להגנתה כי טופ קוד מבקשת למעשה לחייב אותה, בעל כורחה, להמשיך בהתקשרות בניגוד לנהליה הפנימיים. בין היתר ציינו בישראכרט כי בהתאם להחלטות שהתקבלו בעקבות הוראות בנק ישראל, תחום הפורנוגרפיה נחשב על-ידם לתחום עתיר סיכון.
בישראכרט הוסיפו כי טופ קוד לא ציינה מעולם שהיא מפעילה אתרים פורנוגרפיים, ועובדה זו נודעה לה רק בשנת 2013 במקרה. זאת, כאשר לאורך השנים הסוותה עצמה כחברה העוסקת בשירותי היכרויות. לפיכך החלטתה לסיים את ההתקשרות נעשתה כדין ומבוססת על הנחיית המפקח על הבנקים. לעניין הנזק טענה כי טופ קוד יכולה לקבל שירותי סליקה מחברות אחרות.
חופשייה להשתחרר
השופט חגי ברנר דחה את הבקשה. נפסק כי אמנם לתביעה העיקרית של טופ קוד יש סיכוי, משום שלכאורה נראה כי ישראכרט ידעה היטב על טיב האתרים. למרות זאת, כל צד רשאי להשתחרר מחוזה באמצעות הודעה בכתב - בין היתר לאור עקרון חופש החוזים, המקנה לא רק את החופש להתקשר בחוזה אלא גם להשתחרר ממנו.
בעניין חופש העיסוק, נפסק כי טופ קוד מתעלמת מכך שגם לישראכרט יש חופש עיסוק והיא רשאית להחליט אם היא מעוניינת לספק שירותי סליקה ללקוחות העוסקים בתחום עתיר סיכונים. השופט ציין כי נוכח קביעת המפקח על הבנקים כי ענף הפורנוגרפיה הוא ענף עתיר סיכון, הסירוב להעניק שירותי סליקה למבקשת הוא סביר.
באשר לנזק, קבע השופט כי לטופ קוד עומדת האפשרות לגבות את התשלום מהגולשים בדרכים אחרות, כמו חיוב חשבון הטלפון או תשלום דרך בנק הדואר. בנוסף, באפשרותה לפנות לנותני שירותי סליקה אחרים. טופ קוד חויבה לשלם לישראכרט את הוצאות הבקשה בסך 15,000 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
