מכות ראש מאגרוף השפיעו על המחבל מבוסטון?
המוח מאחורי הפיגוע במרתון, טמרלן צרנייב, היה מתאגרף נלהב שספג בזירה לא מעט חבטות ראש. חוקרים תוהים אם סבל מפגיעה מוחית, שנפוצה בקרב ספורטאים ומובילה בין היתר לפרצי אלימות. האם גם מתקפת טרור יכולה להתחיל על מזרן האגרוף?
צרנייב סימס לאמו: מוכן למות עבור האיסלאם
המחבל מבוסטון בכלא, תכנן פיגוע בטיימס סקוור
המהגר הצ'צ'ני השקיע חלק ניכר מזמנו בקריירת אגרוף, לפחות עד לפני כשנתיים. הוא הגיע להישגים בתחרויות חובבניות ב-2009, ובאותה שנה לא הסתיר את שאיפותיו - לייצג את ארה"ב באולימפיאדה כיוון שחבל מולדתו איננו מיוצג במשחקים. יחד עם זאת, בראיון מקומי דאז הייתה ניכרת דבקותו באיסלאם ("אני אדם דתי מאוד") ומהשיחה איתו צוירו לדמותו קווים ברורים: אדם בעל שליטה עצמית ומסירות מוחלטת.
תסמיני הפגיעה המוחית: התפרצויות אלימות
איך ייתכן שהשפיעו תחרויות האגרוף על טמרלן צרנייב? אנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE) - מחלה ניוונית של המוח הנגרמת לפחות בחלקה על ידי פגיעות טראומה חוזרות בראש. אנשים מבוגרים עם CTE סובלים מבעיות זיכרון וקשב המשויכות למחלת האלצהיימר ויתר סוגי הדמנציה. אך לצד בעיות אלו הסובלים מ-CTE גם עשויים להפגין אימפולסיביות, כעס, פרנויה, דיכאון ופרצי אלימות. כאן נכנס לתמונה סיפורו של צרנייב.
בקרב צעירים התסמינים מופיעים לעיתים בסדר הפוך: תחילה מופיעות התפרצויות זעם וחוסר שליטה בדחפים, כאשר בהמשך עם ההידרדרות הקוגניטיבית מופיעים גם התסמינים האחרים.
סגן מנהל המרכז הרפואי בבוסטון לחקר אנצפלופתיה לא מיהר לחבר בין CTE לבין מבצע הפיגוע במרתון בעיר. "הפיצוצים היו חלק ממתקפה מתוכננת", אמר ד"ר רוברט קנטו, שהוסיף מנקודת מבטו כי "לא הייתה פה התחרפנות או פעולה אימפולסיבית, וזה לא מאפיין חולים צעירים של CTE". אך בכל זאת ד"ר קנטו העריך בשיחה עם מגזין "טיים" שטמרלן סבל מפגיעה מוחית הקשורה לעיסוקו באגרוף, "אבל זה לא אומר שזה מה שגרם להתנהגותו הפלילית".
אך האם באמת פעל טמרלן צרנייב בקור רוח וללא התפרצויות היכולות להעיד על קשר של CTE? הכנת המטענים, הטמנתם והבריחה מזירת המרתון הייתה מתוכננת היטב ובוצעה לפי התוכנית של שני האחים. אך התנהגות האחים אחרי חשיפת זהותם בתקשורת, במצוד בפרברי בוסטון, תוארה כ"חובבנית ופזיזה". לפי המשטרה, במהלך חילופי האש עם טמרלן הוא לפתע הסתער לעבר הכוחות בריצה - ושניות אחר כך סיים את חייו לאחר שאחיו הצעיר דרס אותו במנוסתו. ניתן להוסיף לכך את העדויות על התפרצות זעם של טמרלן במסגד מקומי לפני זמן מה, התפרצות שהובילה להרחקתו מהמקום.
האבחנה המובהקת של CTE יכולה להיקבע רק בבדיקה שלאחר המוות, בחיפוש אחר חלבוני טאו (tau) במוח - המופיעים בשחיקה של קשרים עצביים. בכתבה על הסוגיה ב"טיים" הסבירו שבדיוק מהסיבה הזו קשה לאבחן CTE אצל צרנייב. רשויות החקירה בארה"ב לא חשפו אם בכוונתם לנתח את גופת המחבל. אם לא ננקטו עד כה הצעדים ההכרחיים לשמר את רקמת המוח ייתכן שכבר אין אפשרות לאבחן את הפגיעה.
חולי CTE: מתאבק שרצח ושחקן פוטבול שהתאבד
בכל זאת נותרת בעינה שאלת הקשר בין המחלה לבין גילויי האלימות. כאן משתלבת תעלומת מותו של המתאבק הקנדי כריס בנואה, שירה למוות באשתו ובנו והתאבד ב-2007. נתיחת מוחו לאחר המוות הראתה סימנים ל-CTE, אך חוקרים התקשו לקבוע קשר בין המחלה להתנהגות האלימה. הפגיעה המוחית נמצאה לאחרונה גם אצל שחקן הפוטבול דייב דורסון, שב-2011 התאבד בביתו בירייה. לפני שכיוון אקדח לחזהו, שלח הספורטאי הודעה לבני משפחתו בה ביקש להעביר את מוחו למחקר רפואי. חודשים ספורים אחר כך אכן אובחן CTE במוחו של השחקן.
הקשר בין ספורט אלים או חוויות קרב לבין הפגיעה המוחית הייחודית זוהה לראשונה אצל מתאגרפים כבר ב-1920, אך לאחרונה בשל הסיפורים הטראגיים של השחקנים חזר CTE לכותרות בארה"ב. כ-4,000 שחקני פוטבול אף תובעים את ליגת ה-NFL האמריקנית, בטענה שהסכנות של פגיעות ראש לא הוסברו כראוי, ושלא ננקטו צעדי הביטחון למנוע משחקנים שנפגעו לחזור לכר הדשא.
מקרי מוות גם בהוקי קרח: הקיץ העצוב של 2011
חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, UCLA, מסיימים בימים אלו לפתח טכנולוגיה לאיתור CTE בקרב מטופלים חיים על ידי טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (סריקת PET) ייחודית.
המשמעות הראשונית תהיה הרחקת סובלים מ-CTE מספורט פיזי ומניעת החמרת המצב, ואף טיפול למניעת התסמינים.
על ידי טיפול במוח פגוע של אדם אחד מקווים הרופאים להציל יום אחד את חייהם של אחרים, סיכמו כותבי מגזין "טיים". במקרה של הטרוריסט המתאגרף לא יהיה ניתן להוכיח קשר מובהק בין האגרופים שחטף בזירה לבין החלטתו לפוצץ את באי מרתון בוסטון. אבל מחקר עתידי של התופעה יכול לפתוח צוהר להשלכות המסוכנות הטמונות בספורט פיזי אלים.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
