שטרות בלי מזרחים: "כך לא בונים אתוס משותף"

רק אדם אחד ממוצא מזרחי מובהק הופיע עד היום על השטרות בישראל, ומי שציפה לתיקון עוול - לא יקבל אותו בינתיים: הממשלה צפויה לאשר בבוקר (יום א') חלק משטרות הכסף החדשים שייכנסו בשנים הקרובות למחזור, ועליהם משוררים ידועים. הם יחליפו בהדרגה את השטרות הקיימים, שעל רובם הופיעו דיוקנותיהם של פוליטיקאים. הדיון בממשלה ייערך כשברקע טענותיו של אחד ממנהיגי ש"ס אריה דרעי, על כך שבין האישים החדשים שיזכו לכבוד על השטרות אין אף לא מזרחי אחד.

מאז תחילת ההנפקה של שטרות בישראל, הופיעה עליהם רק דמות מזרחית מובהקת אחת - הרמב"ם, והמדקדקים יוכלו לצרף אליה גם את השטר עם דמותו של משה מונטיפיורי, אנגלי ממוצא ספרדי-איטלקי שיש שיחשיבו אף אותו למזרחי.

עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet

עוד ב-ynet:

• רוסיה: הדיווח על נשק כימי אינו עילה להתערבות
• יתום, חייל מצטיין, עריק, דוגמן בפרו. גולני - פרק 6
  

בישיבה הבוקר תאשר הממשלה להכניס לשימוש שטר חדש בסך 50 שקלים בצבע ירוק עם דיוקנו של שאול טשרניחובסקי וציטוטים מהשירים "הוי ארצי מולדתי" ו"אני מאמין", ושטר נוסף בסך 200 שקל עם דיוקנו של נתן אלתרמן, ועליו ציטוטים מהשירים "פגישה לאין קץ" ו"שיר בוקר". הם יונפקו בעוד כמה חודשים, ויחליפו את השטרות הקיימים עם דיוקנותיהם של ש"י עגנון וזלמן שזר.

במועד מאוחר יותר אמורה הממשלה לאשר גם שטרות חדשים עם ערך של 20 שקלים (ועליהם דיוקן רחל המשוררת) ו-100 (ועליהם דיוקנה של לאה גולדברג). בניגוד להיום, יהיו הבדלי גדלים בין שטרות בעלי ערכים שונים. שני השטרות האחרונים אמורים להיות מונפקים באביב 2014, והשטרות הישנים ייצאו באופן סופי מהמחזור בשנת 2017.

השטרות החדשים. צילום הדמייה (צילום: רון נדל)

ח"כ מש"ס אריה דרעי אמר ביום שישי בעקבות הכוונה לאשר את השטרות: "לא ייתכן שלא מצאו ולו משורר מזרחי אחד להטביע את דיוקנו על השטרות. כסף עם דמות מזרחית לא שווה פחות. אני קורא לשרי הממשלה לא להרים יד בעד אישור השטרות החדשים".

הבוקר נראה שלביקורת יש הדים. "איפה מורשת יהדות ספרד?", שאל שר הכלכלה נפתלי בנט בעמוד הפייסבוק שלו, והצהיר כי "בישיבת הממשלה אעמוד על כך שייכלל גם משורר/ת מיהדות ספרד בשטרות החדשים". הוא ציטט משירו של רבי יהודה הלוי "לבי במזרח".

השטר הישן עם פניו של מונטיפיורי(צילום: מתוך אתר בנק ישראל)

חוקרים וכלכלנים בכירים מסכימים עם הביקורת של דרעי. "היה מקום שהוועדה שעסקה בבחירת הדמויות תעשה מאמץ ותרחיב את היריעה במתן ייצוג לדמויות המשקפות את המגוון התרבותי, הגזעי והאתני של החברה הישראלית", אמר ל-ynet הפרופסור יוסי יונה מהמחלקת לפילוסופיה וחינוך באוניברסיטת בן-גוריון. "אם אנחנו רוצים לבנות חברה בעלת אתוס משותף, הרי שהדבר צריך לבוא לידי ביטוי גם בשטרות הכסף שאנחנו מעבירים מיד ליד. אני מקווה שבעתיד הוועדה שממונה לנושא תגלה רגישות רבה יותר".

ד"ר יפעת ביטון מהמכללה למנהל, מנהלת מרכז תמורה למניעת אפליה, אומרת: "הבעיה במאבק המזרחי לשיוויון היא שכשמדברים בשפה כללית הוא נחשב 'כשד עדתי' ומאיימים עלינו לא להוציאו מהבקבוק, אבל כשעוסקים בדוגמאות נקודתיות של חוסר ייצוג ואפליה - כמו בתקציבי התרבות, בזכאות לבגרות, בהיעדר שמות מזרחיים של רחובות, בייצוג של שופטים מזרחים בבית המשפט העליון או בייצוג על שטרות - התגובות הן שמדובר בעניין נקודתי בלבד ולמה לעשות מזה בכלל עניין?".

לדבריה, מדובר בניסיון להקטין את המשמעות של היעדר הייצוג הרחב יותר: "דרך היחס הזה משתיקים את הדיון הראוי והחשוב בנושא. כמו בפרס ישראל, גם כאן למרות הנקודתיות יש ערך סמלי רחב יותר בהצגת פרסונה מסוימת כמייצגת את הישראליות וכל עוד דמויות מזרחיות ייעדרו מהמרחב הציבורי הסמלי אל לנו להיות מופתעים כאשר מסר הקיפוח ימשיך ויחלחל הלאה לשאר תחומי החיים".

במעמד צד אחד: מוויצמן ועד ז'בוטינסקי

הכלכלן שלמה מעוז, שהתבטא בעבר בנושא, מסכים: "מדובר בתופעה לא רצויה שממשיכה להתקיים גם 65 שנה לאחר קום המדינה. מצער שבמדינת ישראל יש שטרות של עדות מסוימות בלבד. יש מקום לעצור את תהליך ההנפקה. אמנם הדרך לבחירה החוקית הייתה לגיטימית, אבל עם זאת היא פסולה מבחינה מוסרית". השר סילבן שלום, שלפני כשנה וחצי מתח ביקורת על ההחלטה לגבי השטרות כשהנושא עלה לדיון בישיבת הממשלה, סירב להגיב לכתבה זו.

פרופ' אמנון רובינשטיין, שחקר את נושא האפליה בישראל, נעלב מחלוקת פרסי ישראל האחרונים: "הפריע לי מאוד שבחלוקת הפרסים האחרונה לא היה מזרחי אחד, ודבר לא ישכנע אותי שלא היה ניתן למצוא ולו מזרחי אחד הראוי לקבל את הפרס. חשוב לשלב מזרחים בכל התחומים כך שכל המגוון של החברה הישראלית יהיה מיוצג, וכן, גם על השטרות. ייצוג מגיע לאנשים ראויים מכל מגזרי החברה הישראלית".

השטר של חיים נחמן ביאליק(צילום: מתוך אתר בנק ישראל)

אריה דרעי עצמו אמר אמש ל-ynet: "ההצבעה היא סימפטום להתנהגות השלטון כלפי הציבור המזרחי. הדרת מזרחים קיימת בבית המשפט העליון, באקדמיה, בתקשורת, בפרס ישראל, בממשלה הנוכחית וכעת היא הגיעה גם לשטרות. אלחם באפליה בכל הכלים העומדים לרשותי למען כל הציבור המזרחי המופלה לרעה. לא ישתיקו אותנו עם תירוצים של הוצאת השד מהבקבוק, השד משתולל ומרים ראש ללא הרף".

אז כמה מזרחים היו על השטרות הישראליים עד היום? בדקנו. בסדרה הראשונה של שטרות בנק ישראל שהונפקה עם דמויות בשנת 1959, הופיעו דמויות ללא ייצוג עדתי: חקלאית, ימאי, פועל, מדען, חקלאי וחלוצים. בסדרה שלאחריה, מ-1969, הופיעו אישים בסדר הבא: אלברט איינשטיין, חיים נחמן ביאליק, חיים ויצמן ובנימין זאב הרצל - כולם אשכנזים.

הרמב"ם. מזרחי אחד, בדד, על שטר אלף שקלים(צילום: מתוך אתר בנק ישראל)

בסדרה שהונפקה ב-1975 הופיעו הנרייטה סאלד, משה מונטיפיורי, חיים ויצמן, בנימין זאב הרצל ודוד בן גוריון. בסדרת

השטרות ב-1980 הופיעו על השטרות מונטיפיורי, ויצמן, הרצל, בן-גוריון, זאב ז'בוטינסקי, אדמונד דה רוטשילד, הרמב"ם (מזרחי), לוי אשכול וגולדה מאיר. ב-1985 נוספו לסדרה החדשה גם משה שרת, יצחק בן צבי, זלמן שזר וש"י עגנון. הרוב המוחלט של הדיוקנאות על השטרות הישראליים לאורך ההיסטוריה, היה אפוא של אשכנזים.

ד"ר ביטון אומרת כי מתוך כלל השטרות עד כה, הדמות המזרחית היחידה היא של הרמב"ם, "וגם היא אינה דמות מזרחית מודרנית". לדבריה, יש די דמויות מזרחיות ראויות להנצחה, והיא מונה בין השאר את שלום שבזי, אבן גבירול, משה שלוש, אליהו אלישר, בכור שטרית, יוסף זערור, זוהרה אלפסיה ושושנה דמארי.