השופט שבחר את השטרות מתגונן: 'עיסוק מטופש'
נתניהו ביקש גם משורר ספרדי - אבל זה יקרה רק עוד 15-10 שנים. השופט בדימוס טירקל, שעמד בראש הוועדה לתכנון שטרות, תמה על הביקורת שעוררה הנצחת אישים ממוצא אשכנזי בלבד. "לא בדקנו מוצא, זה לא עניין ב-2013". קרוב של המשוררת רחל: "צריך שהישראלים הכי טובים יופיעו"
"ההתעסקות בעדתיות היא חסרת משמעות ומטופשת". השופט בדימוס יעקב טירקל, יו"ר הוועדה המייעצת לתכנון שטרות ומטבעות של בנק ישראל, הופתע מהסערה סביב מוצאם של האישים שיונצחו על השטרות החדשים והדרתם, לכאורה, של יוצאי עדות המזרח. "עבר זמנה של ההתעסקות בנושא העדתי. זה נושא חסר משמעות בחברה הישראלית ב-2013. בנותיי נשואות ליוצאי עדות המזרח, וזה כל כך לא משנה לי, עניין שטותי", הוא אמר היום (א') ל-ynet.
עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet
הממשלה אישרה היום הכנסה לשימוש של שטר חדש בסך 50 שקלים בצבע ירוק, עם דיוקנו של שאול טשרניחובסקי וציטוטים מהשירים "הוי ארצי מולדתי" ו"אני מאמין", וכן שטר נוסף בסך 200 שקל עם דיוקנו של נתן אלתרמן, ועליו ציטוטים מהשירים "פגישה לאין קץ" ו"שיר בוקר". הם יונפקו בעוד כמה חודשים, ויחליפו את השטרות הקיימים עם דיוקנותיהם של ש"י עגנון וזלמן שזר.
כמו כן, אישרה הממשלה באופן עקרוני גם שטרות חדשים עם ערך של 20 שקלים (ועליהם דיוקן רחל המשוררת) ו-100 (ועליהם דיוקנה של לאה גולדברג). בניגוד להיום, יהיו הבדלי גדלים בין שטרות בעלי ערכים שונים. שני השטרות האחרונים אמורים להיות מונפקים באביב 2014, והשטרות הישנים ייצאו באופן סופי מהמחזור בשנת 2017.
המהלך גרר ביקורת מצד פוליטיקאים ואישי ציבור, שקראו לשילוב של דמות מזרחית בפעילות ההנצחה. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אף הוא לנושא והביע בפתח ישיבת הממשלה הסכמה "עם אלו שאומרים שהיה מקום, ויש מקום, להביא נציגים של יוצאי קהילות ספרד וקהילות אחרות. אני במיוחד מציע הצעה קונקרטית שהראשון שנביא בשטרות הבאים יהיה מי שאני חושב שהוא מגדולי משוררי ישראל, רבי יהודה הלוי, שאני מעריך את שירתו כגאונית".
בעוד השטרות הבאים שיהיו פתוחים להנצחת דמויות חדשות צפויים לצאת רק בעוד 10-15 שנה, סבור טירקל כי כבר כעת, ההתעסקות העדתית היא "מצחיקה". לדבריו, "הנושא כולו עבר שרשרת אישורים בוועדות. הנגיד העלה זאת לפני הממשלה, הממשלה כבר דנה בזה. איך פתאום התעורר הסיפור הזה, אני לא מבין". הוא הסביר כי חברי הוועדה עסקו רבות בשאלה איזו קבוצת דמויות תזכה להנצחה - מדינאים, סופרים, משוררים או אמנים - והוסיף כי אז התעוררה דרישה לייצוג שווה של גברים ונשים. "הוועדה דנה והתוצאה הייתה כפי שהיא. כל היתר כבר נדון ונלעס עד דק. לא בדקנו את מוצאן של הדמויות כי בעינינו עבר זמנה של ההתעסקות בנושא".
טירקל ביקר את המבקרים, הניח כי "יש פה מניעים ומחשבות כנות", והוסיף כי "לנגן בזמננו על הנושא הזה זה מיותר. אני לא מזלזל חלילה, גדולי הרוח שלנו באו מספרד, אבל זו התעסקות מטופשת. אפילו את עצמי אינני יכול להגדיר, כי אבות אבותיי גלו מספרד לטורקיה ומשם לגליציה לפני 500 שנה. זה נראה לי כזה דבר חסר משמעות, אבל אולי יש עוד אנשים שזה בעל משמעות עבורם".
"לא צריך אפליה מתקנת"
השאלה אם לעסוק במוצאן של הדמויות המונצחות מביאה עמה, עבור ד"ר אורי מילשטיין, נכד אחותה של רחל המשוררת, תשובה אפשרית אחת. "הוויכוח הוא אם לבחור בטובים ביותר או לתת ייצוג בכל מחיר. לא צריך לעשות אפליה מתקנת. צריך שהיהודים או הישראלים הכי טובים יופיעו", אמר ל-ynet. "הדיון במוצא הוא חלק קבוע כמעט בכל אירוע. יש מיליון ערבים, למה להם אין ייצוג?".
על פי מילשטיין, היסטוריון במקצועו שפירסם ביוגרפיה על רחל, בחירת הוועדה קשורה בבולטות אנשי התרבות והרוח האשכנזים בשנות הקמת המדינה. "אם מחליטים לקחת יוצרים, צריך לקחת ברמה גבוהה, ולא יוצרים מכל העדות השונות. הגישה שלי במידה מסוימת
אליטיסטית. בגלל שבישראל יש נניח 50% מעדות המזרח, חייבים שתהיה להם נציגות בכל מקום?", תהה. "באים אנשים ואומרים שאלתרמן ורחל זה השתלטות תרבותית של יהודי מזרח אירופה או רוסיה. זה נכון. את הציונות ואת מדינת ישראל הובילו אנשים שבאו משם, העלייה הראשונה והשנייה לא הייתה ממרוקו או מספרד".
ההנצחה העתידית, שזכתה לתהודה בהצהרותיו של ראש הממשלה, תביא עמה, על פיו, שינוי במוצא הדמויות. "אם בעבר האשכנזים היו הבולטים והמזרחיים פחות, זה כי מצבם היה קשה. הקליטה שלהם הייתה קשה. אלה נסיבות היסטוריות וגם אלוהים לא יכול לשנות את זה".
ומה רחל הייתה חושבת על הופעתה על גבי שטרות? "היא הייתה די שחצנית, כולם רוצים כבוד בסופו של דבר, אבל היא לא ראתה את עצמה כמשוררת תרבותית, אז כן שטר או לא שטר, כן רחוב על שמה או לא - היא לא התעסקה עם זה", הודה מילשטיין.
לכתבה זו ניתן להגיב רק בעמוד הפייסבוק של ynet
לפנייה לכתב/ת 
