סובלים מליקוי שמיעה והתביעה נדחתה? יש פתרון

בשונה מליקויים רבים שנגרמים במהלך העבודה, חשיפה לרעש מזיק יוצרת נזק שנגרם באופן הדרגתי. זה אומר שבמקרים רבים אפילו מי שסובל מהליקוי מבחין בכך זמן רב לאחר היווצרו. וכך נפגעים רבים פונים למוסד לביטוח לאומי באיחור ומוצאים עצמם בפני דלת סגורה: תיקון דרקוני לחוק הביטוח לאומי מגביל את טווח מועד ההגשה, ופוגע בזכותם של רבים לקבל פיצוי כספי.

דחיית תביעה להכרה בליקוי שמיעה - לא סוף פסוק(צילום: שאול גולן )

העוול שיצר תיקון החוק לא נסתר מעיני בית הדין לעבודה, שלאחרונה נותן פרשנות שמיטיבה עם העובדים. ממנה עולה כי עובד שתביעתו נדחתה בעילה של איחור בהגשתה - אך המשיך לעבוד בחשיפה לרעש וסבל מהחמרה במצבו - יוכל להגיש לביטוח לאומי תביעה חדשה.

במסגרת הסעיף החדש, נדרשים מבוטחים לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: עבודה ברעש מזיק, ירידה בשמיעה של 20 דציבל לכל הפחות בשתי האוזניים, ודרישה כי התביעה תוגש לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהיום בו תועד ליקוי השמיעה לראשונה ברישומים רפואיים (בדרך כלל מיום בדיקת השמיעה).

הדרישה האחרונה היא החמורה ביותר בשל אופי הפגיעה. ליקוי שמיעה קל לא יריץ מבוטחים לפנות לביטוח לאומי, שכן על פי רוב הם כלל לא מודעים למגבלת הזמן, או שהם מתביישים להודות ששמיעתם ירודה. וכךיותר ויותר שהתמהמהו מסיבות שונות בהגשת התביעה, מצאו את עצמם בפני דלת סגורה - בתי הדין לעבודה נצמדו לתיקון הדרקוני בחוק הביטוח הלאומי ולדרישות הפרוצדורליות אשר יצר כתנאי סף.

רוח חדשה?

לאחרונה כך נראה, מנשבת בבית הדין רוח חדשה המלמדת על הרצון לתקן את העוול, באמצעות פסיקות שמיטיבות איתם. כך גם היה במקרה של ד' אשר עבד כקבלן במשך כ-30 שנים תוך חשיפה לרעש מזיק, והגיש לביטוח לאומי תביעה בגין ליקוי שמיעה וטינטון מהם הוא סובל. תביעתו הוכרה והוא אף זומן לוועדה רפואית, אשר קבעה לו נכות צמיתה בגינה היה זכאי לגמלה חודשית ולכיסוי הוצאותיו בגין הטיפול בליקוי השמיעה.

ד' המתין לתשלום הגמלה, והופתע לקבל מכתב מביטוח לאומי המודיע לו כי תביעתו נדחית, ולפיכך גם ההחלטה של ועדה הרפואית מבוטלת. כל זאת מאחר ותביעתו לביטוח לאומי הוגשה לאחר שנה ושבועיים, כלומר באיחור של 14 ימים.

• הכותבת היא מומחית בתביעות מול ביטוח לאומי, ויועצת משפטית לשעבר במוסד לביטוח לאומי