המשבר בשוק הדיור: הממשלה נכשלה
ממסמך שפורסם לקראת דיון מיוחד בוועדת הכספים על המשבר בשוק הדיור שנקבע ברגע האחרון עולה כי הממשלה לא הצליחה למתן את המחירים בשוק הדיור ולמעשה קצב עליית המחירים הואץ. המסמך מאשים את מינהל מקרקעי ישראל ואת ועדות התכנון והבנייה כחסמים העיקריים שמשפיעים על היצע הדיור
"מאמצי הממשלה למתן את העלייה במחירי הדיור לא רק שלא צלחו, אלא שבחודשים האחרונים קצב עליית המחירים אף הואץ באופן חד". כך עולה ממסמך של המרכז למחקר ומידע של הכנסת שהוגש היום (א') לוועדת הכספים. המסמך הוכן לקראת הדיון המיוחד שנקבע ברגע האחרון למחר על המשבר בשוק הדיור שיתקיים בהשתתפות שר השיכון אורי אריאל ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר.
מינואר: זינוק במספר הדירות שאושרו לבנייה
החגיגה של מוכרי הדירות תיכף נגמרת
ירושלים: 10,000 דירות רפאים מחכות לשר שיעז
משמעות הכישלון, קובע המסמך, היא ש"כלי המדיניות הממשלתית להגדלת היצע הדיור למגורים לא הביאו לתוצאה הרצויה, וייתכן שחיבים לנקוט בכלים אלו בעוצמה גדולה יותר, בעיקר לשם הסרת החסמים בשיווק הקרקעות להגדלת ההיצע וקיצור הביורוקרטיה שסרבולה משפיע על משך הזמן לקבלת אישורי הבנייה ועל משך הבנייה עצמה, תוך ריסון הביקושים של רוכשי הדירות להשקעה".
כשהמחירים יורדים - הקבלנים בונים פחות
סיכום המסמך מצביע על המלכוד שבנדנדת מחירי הדיור. לדעת מרכז המחקר נתוני הירידות והעליות במחירים שנרשמו בעשור האחרון, נוכח הגידול בביקושים לדירות, מלמדים כי "ירידת מחירי הדירות עשויה להביא בהמשך לירידה בהתחלות הבנייה על ידי הקבלנים, ושוב לגל חדש של עליות מחירים. מסקנה זו יכולה ללמד כי מעבר לחסמים בשיווק ובביורוקרטיה, ראוי ליצור תמריצים אשר יעודדו את הקבלנים לבנות במהירות על פני החזקת הקרקעות".
לפי הנתונים עליהם מתבסס המסמך בשנים 2002-2007 ירד מדד מחירי הדירות בבעלות בשיעור נומינלי של 7.2%, לעומת עליית מדד התשומות לבנייה בשיעור נומינלי חד של 25.9%, מה שהוריד את התחלות הבנייה בשיעור מצטבר של 8%. אבל בשנים 2007-2013 עלה מדד מחירי הדירות בשיעור נומינלי חד של 75.8%, יחד עם עלייה מתונה יחסית במדד התשומות לבנייה, של 16.6%, וכמות התחלות בנייה עלתה בשיעור מצטבר של 29%.
עם זאת, ב-2012 חלה ירידה בהתחלות הבנייה אותה מייחסים ליציבות במחירי הדיור שהחלה באוגוסט 2011 והציפיות לירידת מחירים נוספת, אשר הובילו לצמצום הבנייה ולעלייה מחודשת במחירים.
המסמך מדגיש את אשמת מינהל מקרקעי ישראל ותפקוד ועדות התכנון והבניה בחסמים העיקריים שמשפיעים על היקפו של היצע הדיור. הרשות אמנם נקטה בצעדים להפחתת מחירי הקרקעות לקבלנים ולהגדלת ההיצע, "אבל עדיין משווקת אותן באופן מונופוליסטי, בטפטוף איטי ובתמחור שונה בכל אזור. לכן מחירי הקרקע בישראל גבוהים יחסית, ועדיין חולפות 11 שנים ממועד השיווק עד לתחילת עבודות הבניה".
לסחבת הזאת עדיין אחראית גם הביורוקרטיה המסורבלת של הליכי התכנון ומתן היתרי הבניה, אשר מתנהלת בקצב איטי וגם מייקרת את מחירי הבנייה ומחירי הדיור. לוועדות התכנון המחוזיות נדרשו בממוצע 5 שנים לאישור תוכנית אחת, ובקצב הזה הן אישרו ב-5 השנים האחרונות הקמת 25 אלף יחידות דיור בשנה.
בקיץ 2010 החליטה הממשלה לקצר את ההליכים בהקמת הוועדות לדיור לאומי (וד"לים) לשם הגדלת הכמות ל-60 אלף יחידות בשנה. אישור התוכניות עבר לוועדות המקומיות, אך בפועל התברר כי צוואר הבקבוק בהליכי אישור התוכניות גם הוא עבר לכתובת החדשה. המסמך מצטט את נתוני בנק ישראל לפיהם ב-2012 נרשמה ירידה משמעותית בכמות היתרי הבניה למגורים שהנפיקו הוועדות המקומיות, מה שגרם לירידה בהתחלות הבנייה, לאחר העלייה המתמשכת משנת 2007, וכאמור – גם לעלייה במחירי הדיור.
נתונים אלה מתפרסמים הערב למרות הכרזת משרד הפנים מוקדם יותר היום כי ברבעון הראשון של השנה הוכפל מספר הדירות שאישרו מוסדות התכנון לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הישארו מעודכנים - עשו לנו לייק בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
