מי באמת צריך הורמון גדילה? מיתוסים על גובה
האם הילד יגדל להיות גבוה יותר מאבא? האם הוא נמוך יחסית לחבריו? ואולי צריך לתת לו הורמון גדילה כדי ש"ימצה את הפוטנציאל" שלו? עניין הצמיחה לגובה של הילדים מטריד מאוד את ההורים, אבל מה בעצם קובע את הגובה הסופי. מומחי מוסף "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסירים את המסתורין
אומרים שלאנשים נמוכים קשה למצוא אהבה ועבודה. אומרים שאנשים נמוכים מרגישים "טובים פחות" מאנשים גבוהים. הורים לילדים קטנים עוקבים אחר עקומות גדילה, בודקים אחוזונים, מתייעצים עם דיאטנים, משווים מול טבלאות, ובעיקר דואגים שהילד לא יהיה חלילה מתחת לממוצע.
- עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
אז מה באמת משפיע על גדילת הילד ? האם זו התזונה או אולי השינה? מה עוזר לגדילת הילדים ומה מזיק לה? ועד כמה אנחנו באמת צריכים להיות מודאגים? פרופ' אלי הרשקוביץ, מנהל יחידת אנדוקרינולוגיית ילדים וסוכרת בבית החולים סורוקה, מגלה לנו אילו מיתוסים נכונים ואילו מופרכים.
עוד כתבות בערוץ הורים
- הילד נמוך? כך תדעו אם יש צורך בהורמון גדילה
ילדים גדלים בשינה
נכון. חשוב מאוד שילדים יקפידו על שינה מספקת ונכונה. שינה מועטה עשויה לגרום לחולי ולבעיות המעכבות התפתחות נכונה. ילדים גדלים בזמן השינה באופן מואץ, מאחר שבמהלכה מופרש יותר הורמון גדילה מאשר במהלך היום. הורמוני הגדילה משפיעים באופן מכריע מסוף שנת החיים הראשונה, לאורך תקופת הילדות ובגיל ההתבגרות.
הכאבים ברגליים הם "כאבי גדילה"
לא הוכח. הורים רבים בטוחים כי כאבים רבים המופיעים בעשור הראשון לחיי הילד הם "כאבי גדילה." גם הרופאים מתייחסים אליהם כאל "כאבי גדילה," אך למעשה דבר זה עדיין לא הוכח מדעית. "כאבי הגדילה" מתבטאים בעיקר בכאבים בעצמות ובגפיים התחתונות, והדרך לטפל בהם )אם נדרש( היא באמצעות משככי כאבים.
עקומות הגדילה לא מדויקות
לא נכון. כל מי שהיה אי פעם בחייו בטיפת חלב מכיר את עקומות הגדילה, שאליהן מתייחסים כמו לתנ"ך. הרופאים והאחיות בודקים את הילד, רצים לעקומות, שוקלים, מודדים, וכך הלאה. הורים שילדם אינו נכלל במסגרת העקומות הללו בטוחים כי העקומות אינן מדויקות. חשוב להבהיר כי עקומות הגדילה מדויקות, אך לא תמיד מתאימות.
עקומות הגדילה הנהוגות בארץ הן עקומות גדילה אמריקאיות, אין עקומות גדילה "ישראליות." גם אם הילד אינו נמצא בדיוק בטווח שבין העקומות - אין צורך להילחץ. בשנתיים הראשונות לחיי הילד מתרחש "תיקון" - למשל, מי שנולד פג לרוב יגדל ו"ישתלב" בין ערכי העקומות. ניתן להשוות מצב זה למצב המתרחש במהלך גיל ההתבגרות; יש ילדים שמתבגרים מוקדם ויש כאלה המתבגרים מאוחר יותר.
הרגלי תזונה יכולים להשפיע על גובה הילד
נכון עד מידה מסוימת. תזונה המספקת את צורכי הילד מבחינת אבות המזון תבטיח מיצוי של פוטנציאל הגדילה. חוסר בתזונה עקב עוני, קשר לקוי בין הורה לילד, הרגלי תזונה לא נכונים או מחלות הפוגעות בתיאבון - יפגעו בגדילה. אכילת יתר תגרום להשמנה, אך לא לשינוי בגובה הילד. אין מאכלים או משקאות "מיוחדים" החשובים לגדילה. על התזונה להיות מגוונת ולהבטיח אספקה של אבות המזון והוויטמינים.
אנשים נמוכים מופלים לרעה בקבלה לעבודה
לא מדויק. לדברי נסיה נגלברג, פסיכולוגית במכון לאנדוקרינולוגיה ולסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים, לעיתים קרובות ההשפעה של הגובה מתחילה כבר בגן, כאשר הילדים האחרים שמים לב שהילד נמוך, מקניטים ומעליבים אותו. הדבר גורם לילדים רבים לפתח אישיות חרדתית, ביישנות כרונית וכיוצ"ב.
כאשר הילדים הללו מתבגרים, אצל חלקם מובילה הקומה הנמוכה לאמביציה חזקה ולתחרותיות, ואצל חלקם היא מובילה להתנהגות הפוכה, והם מוכנים להסתפק במועט מתוך תחושה שמראש הם מתחילים בעמדת נחיתות. מסיבה זו הם מסתפקים במשרות/תפקידים שבהם הם אינם ממצים את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם.
קשה להכליל ולומר כי אנשים נמוכים מופלים לרעה בקבלה לעבודה, אך מאחר שנמצא כי רוב האנשים מקשרים בין גובה לתכונות כמו אחריות, חסינות, מסוגלות ,'וכו ברור שבמרבית המקרים הגבוהים ימשכו תשומת לב רבה יותר וישאירו רושם טוב יותר. אין זה אומר שדרכם של הנמוכים למשרות נחשקות חסומה, אך לרוב עליהם להתאמץ יותר.
ומה לגבי הורמון גדילה?
עם הזמינות של הורמון גדילה המופק באופן סינתטי, אפשרויות הטיפול בהורמון נרחבות יותר. וכך, יותר ויותר הורים מגיעים למומחים עם ילדיהם כדי לקבל חוות דעת על בעייתם ועל אפשרויות הטיפול בה, ולא פעם הציפיות גבוהות מדי.
ד"ר כנרת מזור־אהרונוביץ, מו־ מחית לאנדוקרינולוגיית ילדים בבית החולים ספרא לילדים בתל־השומר, מנסה להבהיר כמה מיתוסים הקשורים להורמון הגדילה.
אצל רוב הילדים הנמוכים יש חוסר בהורמון גדילה
לא נכון. חוסר בהורמון גדילה בילדים הוא מצב נדיר. המצבים השכיחים ביותר הגורמים לקומה נמוכה הם קומה נמוכה של ההורים ואיחור בצמיחה ובהתבגרות מינית. ילדים שהוריהם נמוכים מתאימים מבחינה גנטית לגובה ההורים. ילדים אלו לא נולדים בהכרח בגובה ובמשקל נמוכים, אך במהלך השנה הראשונה של חייהם יתמקמו בעקומת הגובה המתאימה להם מבחינה גנטית, קצב הצמיחה שלהם יהיה תקין, ובצילום כף יד תהיה התאמה בין גילם לגיל העצמות שלהם.
בילדים עם איחור בצמיחה ובהתבגרות המינית לעיתים קרובות יהיו האורך והמשקל בלידה תקינים, במהלך שתיים־שלוש השנים הראשונות לחייהם תהיה "שבירת עקומות גדילה" לאחוזונים נמוכים )שבדרך כלל לא מתאימים לגובה הגנטי שלהם,) אך קצב הגדילה שלהם לאחר תקופה זו ועד תחילת גיל ההתבגרות יהיה תקין. בצילום כף יד נראה שגיל העצמות צעיר מגילו הכרונולוגי של הילד.
ילדים אלו יתבגרו מאוחר יותר משאר בני גילם, וימשיכו לגבוה כאשר השאר כבר הפסיקו את הגדילה. גובהם הסופי יהיה על פי רוב טוב מזה שגדלו בו לאורך ילדותם. במקרים רבים קיים סיפור משפחתי דומה, והתופעה שכיחה יותר אצל בנים.
ניתן לגלות חוסר בהורמון גדילה על ידי בדיקת דם פשוטה
לא נכון. כדי לאבחן חוסר בהורמון גדילה יש לבצע מבחן מיוחד שבו ניתן לילד/ה חומר המגרה הפרשת הורמון גדילה )דרך הפה או בזריקה, בודקים את רמת הורמון הגדילה לפני מתן החומר ואחריו, בזמנים קבועים, למשך שעתיים־שלוש. אם לא חלה עלייה של רמת הורמון הגדילה מעבר לרף קבוע, יש לבצע מבחן נוסף עם חומר שונה. רק במצב
שבו בשני המבחנים אין עלייה מספקת של הורמון גדילה - מוגדר חוסר. אם שני המבחנים אינם מראים עלייה מספקת של הורמון הגדילה, יש לבצע גם בדיקת MRI של הראש.
אצל ילדים שלא חסר להם הורמון גדילה, טיפול בהורמון מאפשר תוספת של 10־20 ס"מ לגובה הסופי
לא נכון. במחקרים שונים נמצא כי בילדים שלהם אין חוסר בהורמון גדילה, שיפור הגובה נע בין 4 ל־5 ס"מ בממוצע בגובה הסופי, תלוי גם בגיל שבו החל הטיפול.
טיפול בהורמון גדילה לשנה־שנתיים מספיק כדי להשיג תוצאות לטווח הרחוק
לא נכון. טיפול בהורמון גדילה ניתן עד לסוף הגדילה, כלומר כשקצב הצמיחה הוא של פחות מ־2 ס"מ לשנה או שכבר הסתיימה כמעט הגדילה על פי גיל העצמות ) מתאים בדרך כלל לגיל עצמות 14 בבנות ו־16 בבנים.) אם הטיפול ניתן לזמן קצר והופסק לפני המועד הרצוי, תהיה האטה בגדילה, וזאת גם אם הייתה האצה מסוימת בגדילה בזמן הטיפול. התוצאה: הגובה הסופי שיתקבל לא יהיה שונה מהגובה הסופי של הילד ללא טיפול.
אין סיכון בלקיחת הורמון גדילה לטווח הרחוק
לא מדויק. גם כאן צריך להפריד בין הקבוצות השונות שמקבלות טיפול בהורמון גדילה. לגבי ילדים עם חוסר בהורמון גדילה הצטבר ניסיון של יותר מ־40 שנה. אצלם הרושם הוא שאין סיכון בטיפול לטווח הרחוק.
בקבוצות אחרות, כמו ילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון שלהם, ילדים עם קומה נמוכה משפחתית או ילדים נמוכים מסיבה לא ברורה,
הניסיון הקיים בטיפול בהורמון גדילה במינונים הניתנים כיום )שהם גבוהים משמעותית מהמינונים המקובלים בטיפול בחוסר בהורמון גדילה אינו עולה על 10־15 שנים. על כן לא ניתן לדעת בוודאות כיום שהטיפול בטוח לחלוטין בטווח הרחוק של 30־40 שנה ויותר.
לכל טיפול רפואי עלולות להיות תופעות לוואי, ולפיכך יש צורך במעקב רפואי צמוד. הטיפול בהורמון גדילה עלול לגרום ללחץ גולגולתי מוגבר ולכאבי ראש חדים, לגדילה של
נקודות חן, להפרעה במשק הסוכר ועוד. הסיבוכים נדירים, אך יש צורך במעקב.
יש אפשרות לתת הורמון גדילה דרך הפה
לא נכון. הדרך היחידה כיום שבה ניתן לתת הורמון גדילה היא בזריקות יום־יומיות )זריקה אחת בכל לילה.)הזריקות ניתנות על ידי עטים מיוחדים, דומים לאלה שילדים סוכרתיים מזריקים בהם אינסולין, המפחיתים את החרדה של הילד, ועל כן ההזרקה לא מהווה בדרך כלל בעיה בטיפול.
כל ילד נמוך יכול לקבל הורמון גדילה
לא נכון. כיום זכאים לקבל הורמון גדילה דרך סל התרופות רק ילדים עם חוסר בהורמון, ילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון שלהם ולא הדביקו את הפער בגובה )פירוט בהמשך,) ילדים הסובלים מאי־ספיקת כליות כרונית וילדים הסובלים מתסמונת טרנר ומ.Prader-Willi Syndrome כדי להתחיל את הטיפול יש לקבל אישור של ועדה של משרד הבריאות.
בארה"ב אושר לפני כמה שנים הטיפול במצב של קומה נמוכה על רקע לא ידוע, גם אם אין חוסר בהורמון גדילה, אך זאת במקרים שבהם הגובה הסופי המשוער של הילד יהיה מתחת ל־156 ס"מ, ושל ילדה מתחת ל־145 ס"מ. בשנים האחרונות עוזרות מרבית קופות החולים בארץ במימון הטיפול לילדים שנמצאים באופן קבוע מתחת לאחוזון 3 ושאינם זכאים לקבל הורמון גדילה דרך סל הבריאות. ללא עזרה זו מדובר בטיפול שעלותו מגיעה לכמה אלפי שקלים בחודש.
טיפול בהורמון גדילה בילדים נמוכים שנולדו פגים הוכנס לסל התרופות
לא מדויק. הטיפול אושר רק לילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון ולא הדביקו את הפער עד גיל .4 יש להבדיל בין פגות למשקל לידה נמוך לגיל ההריון. פגות נחשבת לידה מתחת לשבוע .37 חלק גדול מהפגים נולדים במשקל לידה תקין לגילם. כך, למשל, תינוק שנולד במשקל 600 גרם בשבוע 25 הוא במשקל תקין לגיל ההריון שלו.
בילדים שנולדים קטנים לגיל ההריון, 85% מהם ידביקו את הפער. לגבי ילדים שלא צימצמו את הפער, הוכח שטיפול בהורמון גדילה עד סוף גיל ההתבגרות משפר את הגובה הסופי בכ־5 ס"מ בממוצע.
חשוב לציין שהטיפול מאושר רק במקרים שבהם המשקל בלידה היה נמוך במיוחד, וכן הגובה בגיל 4־ 8 נמוך מאחוזון .3 לדוגמה: ילד בן 6 שנולד בשבוע ,40 כדי שיהיה זכאי לקבל הורמון גדילה צריך היה להיות במשקל לידה קטן מ־2,610 גרם ובגובה נוכחי נמוך מ־102 ס"מ. תנאים אלה צריכים להתקיים בו זמנית, וקיימים גם תנאים נוספים מעבר לכך.
לפנייה לכתב/ת 
