לא לגיהוץ: מסטרקארד מחפשת חדשנות ישראלית
הגיהוץ בכרטיס האשראי בעולם הולך ופוחת ומפנה מקום לרכישות באמצעות הסמארטפון. במסטרקארד מחפשים טכנולגיות תשלום ידידותיות וחוויתיות המותאמים להרגלי הצריכה - גם בישראל. אולי הגיע הזמן למרכז פיתוח בארץ? בחברת האשראי הבינלאומית לא שוללים
כרטיס הפלסטיק הולך ומפנה את מקומו המסורתי לאפליקציות ותשלום באמצעות הסמארטפון. החברות הפיננסיות הגדולות ובראשן חברות האשראי הבינלאומיות, מתחרות ביניהן מי יציג את פתרונות התשלום המתקדמים ביותר ובהקשר זה גם מקומם של מיזמים ישראליים אינו נפקד.
- לכתבות נוספות, היכנסו לעמוד הפייסבוק של ynet
ישראל כמעצמת הי-טק יודעת לתת מענה גם בתחום הזה כשבשנים האחרונות פותחו כאן לא מעט רעיונות ומיזמים הקשורים בתשלומים, בין הייתר על רקע התפתחות הרכישות באמצעות הסמארטפון ששיעור החדירה שלו בישראל מתקרב ל -50%.
סקר מיוחד שקיימה לאחרונה מסטרקארד, באמצעות TRI מחקרים אסטרטגיים, מעלה כי 63.4% מבעלי הסמארטפון הישראלים ביצעו במהלך החצי השנה האחרונה לפחות רכישה אחת באמצעות מכשיר הסלולר שלהם, כאשר כחמישית מהם ביצעו לפחות רכישה אחת בחודש.
למדוד בגדים לפני קניה - בסלולר
במסטרקארד מתעניינים מאוד בחברות הישראליות ובמוצריהן. במסגרת "יום החדשנות בתשלומים אלקטרוניים" שקיימה לאחרונה החברה הבינלאומית, בשיתוף עם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), נפגש גארי ליונס, מנהל פעילות המחקר והפיתוח בחברת מסטרקארד העולמית, האחראי על החדשנות בחברה, עם חברות סטארט-אפ ישראליות העוסקות בפיתוח מוצרים בעולם התשלומים אלקטרוניים, ומשקיעים פרטיים התרים אחר השקעות בענף.
"מאוד התרשמתי. למען האמת, זה היה מה שציפיתי לו", אומר ליונס, בראיון ל ynet, "אני מכיר הרבה חברות ישראליות ברחבי העולם ואני מכיר הרבה ישראלים. החברות ממוקדות על פתרון בעיות ואני די אוהב את השימוש בטכנולוגיה חדישה לפתור אותן בדרכים מעניינות וזאת בעזרת גיוס סכומי כסף מאוד מאוד קטנים".
ליונס בחן מספר חברות ישראליות צעירות שפיתחו שירותים בתחום הרכישה באינטרנט. שתי חברות מעניינות איתן נפגש הן MIPSO ו- VERDATA.
MIPSO היא חברה המפתחת טכנולוגיה המשתלבת באתרי מסחר המציעים בגדים למכירה. הסיבה העיקרית לכך שהגולשים אינם רוכשים בגדים באינטרנט, טוענת החברה, הוא החשש שהבגדים לא יהיו במידה הנכונה.
כדי לפתור בעיה זו, פיתחה MIPSO טכנולוגיה המתעדת את מידות הצרכן באמצעות מצלמת רשת או הסמארטפון, ובמקביל שואבת את מידות הדגם המדוייקות (לא רק המידה המצויינת אלא גם אורך, רוחב, היקף וכו') מהיצרנים. כך לא רק שהצרכן יכול לדעת באופן אוטומטי האם הבגד בו הוא חושק אכן מתאים למידותיו, אלא שהמערכת גם מציעה לו דגמים נוספים באותה חנות, ולמעשה גם בחנויות נוספות המחוברות לרשת שבונה החברה.
VERDATA שהציגה גם היא את השירות שלה בכנס, מציעה הצגת מוצרים רלוונטיים לצרכן על בסיס מיקומו והעדפותיו, כאשר ניתן גם להגדיר כי הצעות מסויימות יוצעו בשעות ובמיקומים מוגדרים מראש.
ההצעות יכולות להיות מוצרים חינם, הנחות מוגבלות בזמן, מבצעי 1+1, ועוד. החברה טוענת כי הצרכנים יקבלו את ההצעות גם אם האפליקציה של החברה המסחרית המציעה אותה אינה פעילה באותו רגע במכשירם, והיא ביצעה כבר פיילוט מוצלח עם חברת לאומי קארד.
"קודם ידידותי וחוויתי, אח"כ הכסף"
לדברי ליונס המטרה של כל המיזמים הללו וכן אחרים שכבר מיושמים על ידי מסטרקארד, היא להיעזר במכשיר כמו הסמארטפון לריכוז כל התהליכים הקשורים בתשלום במהלך אחד שהופך ידידותי וחוויתי.
"ביצוע מהלכים אטומטיים כמו למשל, להזמין קפה ולשלם עבור הקפה, חייב פירוק לגורמים: אני מזמין את הקפה, אני נותן את כרטיס האשראי שלי, אני מקבל את הקבלה שלי. כל זה מפורק לגורמים. כך גם לשלם עבור מונית: עלי לטלפן למונית, להיכנס למונית, עלי לבצע מסירת מזומנים. הכול היה חלקים חלקים בלי קשר. בעוד שעכשיו אנשים משתמשים בטכנולוגיה ולמעשה לא מבחינים בין החלקים השונים של הפעולה - אני יכול להשתמש באפליקציה כדי להזמין קפה, לשלם עבור הקפה ולקבל הודעה כשהקפה מוכן. התשלום הוא עניין מכריע כי העסק כמובן רוצה לקבל כסף, אבל לא רק."
דניאל כהן, מנהל נציגות מסטרקארד בישראל מציין כי חשוב שהפתרון יהיה ידידותי למשתמש. "כל זמן שזה בטוח וזה קל לשימוש, צרכנים יאמצו את זה אם זה יפתור להם בעיות אמיתיות. אל תתמקד בתשלומים – הם כבר יגיעו. סטארט –אפ ישראלי כמו Get Taxi פתר בעיה שהייתה בהזמנת מוניות. רק אח"כ הגיע פתרון גם לתשלום, עכשיו זאת אפליקציית תשלומים שחוסכת החזקת מזומנים".
מצאתם בביקור הזה חברה ספציפית או טכנולוגיה ייחודית שמעניינת אתכם?
"המטרה שלנו לא היתה בהכרח בחירה של חברה ספציפית", אומר ליונס, "באנו לקבל מושג איזה דברים החברות הללו מציעות לעשות עם תשלומים, וכולם עשו דברים שיכולים לעזור לנו להשיג את מטרתנו – עולם נטול מזומנים. כולם בחנו דרכים מעניינות לדחוף את נושא התשלומים אל תחום חווית המשתמש ומחוץ לתחום המזומנים".
הקמת מרכזי פיתוח בדבלין ובסינגפור. ציינת שרמת הפיתוח פה מאוד גבוהה וגם קולעת לכיוון הנכון. זו לא פעם ראשונה שבכירים בחברה באים לבחון חברות ישראליות, כאן בארץ, אז אולי הגיע העת להקים מרכז פיתוח גם בישראל?
ליונס מחייך חיוך גדול ושוקל את דבריו בקפידה. "תראה, ישראל היא מקום נהדר למו"פ. ואתה יודע, להרבה מאוד ארגוני טכנולוגיה בינלאומיים גדולים יש מרכזי מו"פ כאן, כך שגם אנחנו לא יכולים שלא לקחת את ישראל בחשבון. מאוד התרשמתי מהאנשים, מאוד התרשמתי מהיחס, וגם מאוד התרשמתי מרמת הארגונים שיש להם נוכחות גדולה כאן, ומההיסטוריה של חברות טכנולוגיה שנולדו בישראל". ליונס מדבר על יצירת שותפות, אך נזהר מלהציג אמירה ספציפית בעניין השקעה במחקר בישראל.
איפה אתה רואה את ישראל ברמת השימוש בפתרונות מתקדמים באמצעי התשלום? אולי המנפיקות הישראליות (ישראכרט, לאומי קארד וכאל) לא ממהרות לאמץ פתרונות כאלו?
"אני רואה את הפתרונות שאנחנו מייצרים כמשלימים לחוסרים שיש היום. כל המיזמים החדשים של החברות הישראליות שנחשפתי אליהם, הקשורים בצורת תשלום כזו או אחרת, יכולים לעבוד כבר היום באמצעות כרטיס מאסטרקארד שהונפק בישראל, או כל כרטיס אשראי אחר שהונפק כאן.
"החשיבה היא - איך אני מעביר את תהליך התשלומים אל חווית המשתמש מבלי שהמוסדות הפיננסיים גדולים (בנקים, חברות כרטיסי אשראי) יצטרכו לשנות את הדרך שבה הם מנהלים את עסקיהם. כי כמה שאתה צריך לשנות יותר דברים, זה יהיה איטי יותר.
ליונס מאמין שהחברות הפיננסיות בישראל יכולות לעשות יותר לקידום העניין, אך עם זאת מדגיש כי לא נכון יהיה לומר שהן מעקבות את זה.
"אני פשוט חושב שהפתרונות צריכים להתפתח עד לנקודה בה הצרכנים יראו שזאת דרך טובה יותר, שזה עדיף. צרכנים משנים התנהגות רק כשהם רואים שהדרך החדשה טובה יותר מהדרך הישנה. ייקח קצת זמן עד שיאמצו את זה".
לפנייה לכתב/ת 
