מהתנדבות בצה"ל להתנדבות בצהלה

השנה 2005, אני יוצא ללימודים במסגרת מסלול פרישה ממשרד ראש-הממשלה, הגיע העת להגשים את חלום "הקריירה-השניה" שנרקם במוחי במשך שנים: להמשיך ולתרום לחברה ולמדינה, אך הפעם אחליף את התמורה חומרית בתחושת סיפוק אדירה.

אין לבטים, ההמשך די ברור: להמשיך ולשרת במילואים למרות שעברתי את גיל חובת המילואים, קורס מורי-דרך כדי שאוכל להעמיק את אהבת-הארץ דרך "העיינים, האוזנים והרגליים", והתנדבות כחונך בפרוייקט "ידידות-צהלה" תוך מתן דוגמא אישית.

"ידידות צהלה" הוא מיזם התנדבותי ארצי, לחונכות וקידום בני נוער לאזרחות טובה ומעורבות חברתית, בשיתוף עם הקרן לידידות, המלווה אותם עד לגיוס לצה"ל. מידי שבוע, מתקיימים מפגשים העוסקים בנושאים ערכיים: אהבת הזולת, טיפוח מנהיגות, סובלנות ומעורבות חברתית, חשיבות השירות בצה"ל, זכותנו על הארץ הזאת ועוד.  

בשנים האחרונות עסקנו במסגרת הפרויקט בין השאר בשיקום יער בירייה שנשרף במלחמת לבנון, התנדבות למען תושבי העיר שדרות ויישובי עוטף עזה, יציאת משלחות למצעד החיים בפולין ועוד. אנחנו רואים בפועל כיצד פעילויות "ידידות צהלה" מביאות לשינוי משמעותי בהתנהגות החניכים, בעליית מספר הבוגרים העוברים בהצלחה את בחינות הבגרות ומשרתים ביחידות קרביות בצה"ל, כשהיעד העיקרי הוא להכשיר למדינת ישראל אזרחים טובים יותר.

"קשה לתאר במילים את רגעי-הסיפוק שעובר מתנדב"

ההתנדבות ב"ידידות-צהלה" משמעותה השקעה בדור העתיד שלנו והעברת "מקל-הערכים". את המפגשים מנחים לרוב קציני צה"ל במיל' כפעילות התנדבותית המבוססת על מנהיגות ורצון לנתינה תוך מתן דוגמה אישית. אני הגעתי לפרוייקט באופן טבעי כתוצאה מכך שגיוס המתנדבים מתנהל באופן "חבר מביא חבר", חבר הביא אותי ואני הבאתי אחרי עוד שלושה חברים כמילות השיר "ונמשכת שיירה....".

מרוץ שליחים של ערכים

סוד ההצלחה שלנו נמצא לעניות דעתי באישיות המתנדב, המטען הערכי שמביא והדוגמא האישית, בצהלה לא מדברים -עושים. אם הייתי צריך לתאר ולהסביר את פעילות וחזון "ידידות-צהלה" הייתי בוחר לתאר על דרך המשל כ-"העברת מקל במירוץ שליחים" שבא לידי ביטוי בעיני בשלושה היבטים:

א. דמות-הספורטאי: רצינות, התמדה, כוח-רצון, נחישות, משמעת-עצמית, אמונה ביכולת העצמית, קביעת-יעדים והשגתם, תהליך למידה והפקת-לקחים.

ב. עבודת-צוות: "עבודת צוות-מכפלת כוח", עזרה ותמיכה-הדדית, יכולת עבודה בצוות, סובלנות, מיקסום יכולת והישגי הצוות על-ידי העצמת כל בודד אישית (טיפוח היתרון היחסי של הפרט כדי למקסם תרומתו להצלחת הכלל).

ג. העברת המקל: קבלת "מטען-ערכי", הפנמה והעברה הלאה, יצירת רצף והמשכיות לערכי-צהלה כל אחד בדרכו: במשפחה, חברים, צה"ל, מקום-עבודה, התנדבות ונתינה לקהילה.

כך כל חניך יקבל את "מקל ערכי צהלה" וימשיך להעביר את המקל לאחר שיסיים תקופת-חניכתו בצהלה וימשיך בדרכו לשנת-שרות, שרות משמעותי בצה"ל ובהמשך חייו הבוגרים.

הערכים אליהם אנחנו שמים את הדגש הם: להיות בני-אדם, אהבת העם והארץ, נתינה לחברה ולמדינה, שירות משמעותי בצה"ל, עבודת צוות-מכפלת כוח. בימים אלה אנחנו חוגגים 20 שנה להעברת "מקל ערכי צהלה" בזמן שהפרויקט ממשיך לקלוט ולהקים קבוצות חדשות. 

לפני 20 שנה, ב-1993, יצא לדרך "מקל-צהלה" והחל "מרוץ-השליחים" של צהלה. "האצן" הראשון, הוגה רעיון צהלה, המייסד, בעל-החזון והיו"ר רן פקר החל בהעברת "המקל". רן פקר יצא לדרכו והעביר את "המקל" הראשון לחניכים הראשונים בדרום-יפו.

בהמשך פקר העביר "מקלות" נוספים למתנדבים הראשונים שהמשיכו בהעברת "המקל" לחניכים נוספים והחניכים המשיכו להעביר את "המקל" כל אחד בדרכו. וכך הגענו היום לשנה ל-1,300 חניכים בקבוצות שונות מנהריה ועד אילת, 130 מתנדבים ובדרך מאות רבות של בוגרים.

מתנדב מיוחד שנרתם לציון 20 שנות פעילות התנדבותית וחינוכית, הוא הזמר אייל גולן שבעקבות שיחה עם פקר החליט לתרום מופע מלא לאירוע ההצדעה בהשתתפות מתנדבי ופעילי פרויקט "ידידות צהלה".

העברת המקל האישית שלי

אבא שלי, משה, לחם במלחמת-העצמאות כחובש גדודי בגדוד 21 של חטיבת-כרמלי שנטלה חלק בסדרת קרבות עקובים מדם בינהם קרב "שיירת-יחיעם" ו"קרב-ג'נין". אחותי הגדולה נאווה, פרשה לגימלאות ומתנדבת במסגרות שונות, אחי איציק, סגן-אלוף במילואים, שירת בצנחנים ומשרת עדיין במילואים בהתנדבות לאחר שעבר את גיל מילואי-החובה. אני שרתתי בצנחנים ובהמשך במערכת-הביטחון עד שפרשתי, ממשיך לשרת במילואים בהתנדבות ו"משרת", "בידידות-צהלה". שתי בנותיי שירתו במערכת בה אני שרתתי, בני שירת בצנחנים וכיום הולך בדרכי אביו במערכת-הביטחון.

כיום אני חונך שתי קבוצות "בידידות-צהלה" בכפר-הירוק. הקבוצה הבוגרת היא לקראת סיום כיתה י"ב ונמצאת כעת בשלבים אחרונים של מיונים ליציאה לשנת-שירות וגיוס לשרות משמעותי בצה"ל. הקבוצה הצעירה בשכבת ט', החלה השנה את דרכה בצהלה. לקראת יום-העצמאות יצאתי עם הקבוצה הצעירה לסיור בצפון במסגרת הנושא "משואה-לתקומה".

סיירנו במוזיאון-המחתרות בעכו העתיקה, בראש-הנקרה עם פרשיית פיצוץ מנהרת-הרכבת במלחמת-העצמאות וגשר "יד-לי'ד" באכזיב עם פרשיית "ליל-הגשרים". השיא בסיור היה הרגע בו עמדנו בחדר-הגרדום בכלא-עכו ובאופן ספונטני שרנו את "התקווה" עד הסוף, שלא כמו הנידונים למוות שלא ניתנה להם האפשרות להשלים את המסר האחרון בחייהם באמצעות שירת "התקווה".

השניות הארוכות שעמדנו בדממה אחרי השירה המשותפת היו מרגשות באופן שקשה לתאר. הן הזכירו לי את המסע לפולין עם משלחת "ידידות-צהלה" שערכנו לפני שנה, הרגע  בו עמדנו במחנה-טרבלינקה ליד הסלע עליו חקוק המשפט "לעולם לא עוד" שמבחינתי היה רגע השיא במסע לפולין עם המסר אותו אנחנו מעבירים לחניכינו בצהלה.

רגע מרגש נוסף שעברתי עם הקבוצה הבוגרת היה שיחת טלפון שקיבלתי מחניך, החניך בכה וסיפר לי שהיה בצו-ראשון, קיבל פרופיל 97 עם סעיף-עיניים ושאל אותי בבכי אם יש לי "קשרים בצבא" כדי לבטל לו את סעיף העיינים כדי שזה לא יפריע לו להגיע ליחידה מובחרת.

קשה לתאר במילים את רגעי-הסיפוק שעובר מתנדב בצהלה במהלך התהליך שהוא עובר עם החניכים מרגע תחילת הפעילות שלהם בצהלה דרך שלב הגיוס, במהלך בשרות-הצבאי ובשלב שבו החניכים יוצאים כל אחד לדרכו בחיים, לימודים, הקמת-משפחה והמשך העברת "מקל ערכי צהלה" כל אחד בדרכו.

חזונו של רן פקר מתממש לנגד עינינו יום יום שעה שעה וממשיך להתרחב ברחבי הארץ. המשפט "לא יודע אם אני יותר נותן או יותר מקבל" אינו קלישאה, אני יום יום מתחבט בשאלה זו.

הכותב אבי לזר הוא מתנדב ב"ידידות-צהלה" בכפר-הירוק.

• "בגוף ראשון "- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות שלחו ל- shlomit-sh@y-i.co.il וציינו - למדור "בגוף ראשון ". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת. לעדויות נוספות של מתנדבים לחצו כאן.
  

• רוצים להתנדב? עמותת "רוח טובה" מחברת בין אנשים הרוצים להתנדב וארגונים הזקוקים לעזרת מתנדבים. העמותה מתאימה התנדבות לפי תחומי עניין, שעות נוחות ואיזור מגורים. הכנסו או התקשרו ל-9093*.