חשש לקראת הקיץ: לוחמי האש בלב הלהבות
מצפון ועד דרום, גררו מזג האוויר השרבי ומדורות ל"ג בעומר להתפרצות מוקדי אש ולמאות אירועים שיצאו משליטה. שנתיים וחצי מאז אסון הכרמל, הרפורמה מובילה לשינוי מבורך - אבל בשטח גם מדברים על "מצב לוגיסטי קשה, הפכנו לעניים". סיור בין הכבאים שפתחו בסערה את העונה החמה
מאות השריפות שהיכו ברחבי ישראל בימים האחרונים בשל מזג האוויר השרבי ומדורות ל"ג בעומר הביאו עמן גם סימן שאלה אחד גדול, שקשר בין הטראומה הגדולה של מערך הכבאות לבין אופי ההתמודדות עם האירוע הבא. שנתיים וחצי אחרי אסון הכרמל, עומדים כוחות הכיבוי בישראל בעיצומה של רפורמה מבנית, שאמורה לשנות כליל את יעילותם ואת תגובתם לאירועים. הכוחות בשטח מדווחים על שינוי חיובי בגישה, על הוספת תקנים וציוד ועל שיפור שיטות הפעולה.
עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet
היממה האחרונה הדגישה גם היא את חשיבות הרפורמה והשיקום של מערך הכבאות. עשרות צוותי כיבוי השתתפו רק אתמול (יום ב') בכיבוי שורה של שריפות, הגדולה שבהן באזור מושב לכיש, שם כילתה האש כמות אדירה של כ-30 אלף דונם בשדות. כשכבר נדמה היה שהאירוע קרוב לסיום, התגלתה זירה נוספת, קרוב יותר למושב אמציה. שריפות משמעותיות נוספות נרשמו ליד בסיס מתקן אדם הסמוך למודיעין, שם נפגעו קל שני חיילים משאיפת עשן, ובשכונת מאה שערים בירושלים.
בפברואר 2011 הועבר מטה הנציבות לאחריותו המלאה של המשרד לביטחון פנים, ובמהלך 2012 אושר חוק רשות הכבאות הארצית שבעקבותיו החל תהליך לביטול המבנה המבוזר והקמת מערך ארצי. עם אישור החוק הוסיפה הממשלה לכוחות כיבוי האש תקציב של 1.25 מיליארד שקל בפריסה של חמש שנים. כמו כן גויסו 300 כבאים חדשים (140 נוספים יצטרפו השנה), הוקמה טייסת כיבוי, נפתחו שמונה תחנות חדשות, נרכשו 90 רכבי כיבוי חדשים ושודרג מערך הקשר והציוד האישי של לוחמי האש.
אבל עם זאת עדיין קיימים במערך הכיבוי עשרות רכבים שגילם מעל עשרים שנה, והאופטימיות מלווה בטענות על בעיות לוגיסטיות ובתקווה אופטימית משהו לעמידה בתקנים "האמיתיים" של כוחות האש. בתווך, כתמיד, מצויים האזרחים. "מבחינה מבצעית, הרפורמה בכיבוי אש היא טובה מאוד, אבל מבחינה לוגיסטית המצב קשה", אמרו ל-ynet גורמים בכיבוי אש, שהתייחסו להעברת שירותי הכיבוי מהרשויות המקומיות למשרד לביטחון פנים. "הפכנו להיות עניים מרודים, אין נייר טואלט ורכבים נתקעים".
לדבריהם, לאחר שהוקם מרכז שליטה ארצי קוצרו זמני ההגעה לאירועים, התגובה המבצעית שופרה וכך גם שיתוף הפעולה עם גורמי החירום האחרים. "בעבר כל תחנה עמדה ברשות עצמה והייתה כפופה לרשות המקומית. כל פעם שהיה אירוע גדול והיינו צריכים סיוע, תחנות אחרות 'עשו טובה' והיינו מתחייבים לסיוע הדדי בעתיד. היום הכול נמצא תחת כיפה אחת. כשיש אירוע גדול התחנות השכנות באות לסייע בלי התניות".
גורם בכיר במערך הכיבוי אמר ל-ynet: "יש רצון טוב והשקעה מאסיבית אבל השינוי קשה ולא תמיד עובר חלק. יש רכבים שנתקעים ומושבתים, מה שמביא לירידה בסדר הכוחות. יש בעיה של מכרזים ואיוש תפקידם שמתעכב ולכן חלק מהמינויים לתפקידי פיקוד ושטח לא מאוישים. אבל בשטח מורגש שינוי אמיתי. אנחנו כבר לא במצב של אסון הכרמל".
ההצלחה המבצעית הביאה עמה, עם זאת, כישלון לוגיסטי. גורם אחר אומר: "כשהיינו כפופים לרשות, לכל תחנה היה את התקציב שלה והיינו מסתדרים איתו. היום המצב שונה והגענו למצב שאין נייר למדפסות. תיקון ציוד חילוץ שמתקלקל לוקח זמן והכבאיות נתקעות. התנאים הקיומיים היומיומיים בתחנות הפכו להיות קשים מאוד".
"אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי", אמר ל-ynet נציב כבאות והצלה ארצי, רב טפסר שחר איילון. "שירותי הכיבוי השתנו מאוד מאז אסון הכרמל. אנחנו נדרשים כל הזמן לטפל בשריפות גדולות ואנו עושים זאת עד כה בהצלחה". בנציבות דחו את הטענות לכשל לוגיסטי כללי: "מדובר בבעיות נקודתיות. המעבר למערכת הרכש הממשלתית דורש הטמעה שלוקחת לעיתים זמן. בכל מקרה אין מחסור ברכבים או בחלקי חילוף". עוד אמרו שם כי העיצומים שנוקטים עובדי המשרד לביטחון פנים בחודשיים האחרונים "מעכבים לעתים חלק מהרכש של האמצעים".
"אנחנו מגיעים לקיץ עם חשש ביחס לשנים קודמות, כי העשבייה קיבלה גובה בגלל הגשמים. לא הולך להיות קל מבחינת מזג האוויר ולא מבחינת השריפות", העריך טפסר-משנה ראובן יצחק, מפקד תחנת בית שמש. אנשיו, שהוקפצו בימים האחרונים לאירועי אש רבים, מעידים על רמת מוכנות גבוהה יותר מאז השריפה הגדולה בכרמל, אך מודים כי "הדרך לשלמות עדיין ארוכה".
לדברי יצחק, מערך הכיבוי נהנה היום מכלי רכב נוספים ומכוח אדם מעובה, שמבשרים על שינוי הדרגתי. "התחילו ליישם את לקחי הכרמל. יש המון שינויים, זה לא יקרה ביום, לא יהיה פה נס, אבל רואים את האור בקצה המנהרה. בשנה האחרונה קיבלנו שלושה רכבי כיבוי ועוד 12 לוחמים, כשעוד חמישה בדרך. כל אחד כזה הוא כמו אוויר לנשימה. צוות שיוצא לאירוע אמור לכלול ארבעה לוחמים, אבל אין מספיק כוח אדם. היום יוצאים שניים ואני מקווה שבקרוב יצאו שלושה ואז נגיד תודה".
תוצאות השריפה הבאה, לטענתו, תלויות בעיקר בחינוך הציבור ובמודעות למעשיו. "בקק"ל קיבלו הנחיה לדלל את העצים סביב היישובים הבעייתיים וליצור שטחי הפרדה בינם לבין היער, אבל לפעמים התושבים עצמם מתנגדים בטענה שקנו בית עם אווירה פסטורלית".
תושבי כפר אוריה שבמטה יהודה הפרידו בין התזוזות החיוביות לבין המתרחש בשטח, שם פעלו לאחרונה עשרים צוותי כיבוי. לטענת המשפחות בתחום ההרחבה של היישוב, חיבורן לתשתית המים נעשה באופן לא תקין, באמצעות צינורות שאינם עמידים לאש ושאינם מספקים לחץ חזק מספיק למילוי מיכליות. "ברוב היישובים מערכת המים מחוברת לרשת העירונית ואמורה לספק מים גם לתושבים וגם למערכות הכיבוי", הסביר יצחק. "לרוב המערכות לא מצליחות לעמוד בזה, ואנו לא מצליחים למלא כבאית כי אין לחץ מים. זה עיכוב של חצי שעה שעלול לגבות קורבנות. בכפר קיבלו מכתב שיש בעיות בלחצי המים ושצריך לטפל בהן, אבל לא נעשה כלום. כמוהם יש עוד יישובים".
במחוז ירושלים סיכמו ימים קשים במיוחד, שקשרו בין מדורות ל"ג בעומר לעשרות אירועי אש נוספים שיצאו משליטה, בין היתר ביער רמות, ארמון הנציב והר חומה. בסוף השבוע השרבי נמנו יותר מ-2,200 קריאות ואלו הביאו לקריסת המוקד.
"כמות הכבאים גדלה וכך גם הציוד, אבל השוני הוא בעיקר בעיקר בהתייחסות", תיאר רב-סמל רונן עזמה, מפקד צוות כיבוי שלקח חלק גם בפעולות השריפה בכרמל. "ברגע שיש שריפת יער שולחים צוותים גדולים בבת אחת ולא בשרשרת. ככה אפשר לתחום ולכבות את האש במהירות".
לדבריו, אירועי שריפת יער אינם "מאפשרים" יותר שיקול דעת. "כבר לא מחכים לדיווח מצוות שמגיע למקום, אלא ישר יוצאים שלושה צוותים לתת מענה ולחסל את האש. היום גם המשטרה ומד"א עוזרים לנו לסגור צירים ולהרחיק את מי שצריך, זה היה בעבר אבל ההרגשה בשטח היא שזה קיבל עוד דגש". הוא הוסיף כי התחושות בשטח מעידות גם על ערנות גבוהה יותר מצד שרשרת הפיקוד. "ברגע שאירוע נמשך יותר מדי זמן והכוחות מדווחים שזה מעבר לשריפה רגילה, מתחילים להרגיש אנשי פיקוד יורדים לשטח, מקימים חדר פיקוד ומזיזים כוחות".
רשף-משנה אבי קורדובה, ממלא מקום דובר מחוז דן, הוסיף כי הרפורמה בכבאות יצרה מבנה ארגוני חדש של פיקוד ושליטה, שכולל מטה ארצי ומחוזות. "אין יותר הסתכלות מקומית של כל תחנה על האזור שלה, אלא מרכז משותף שמאפשר הזזת כוחות בין התחנות על פי צרכים. מבחינת הצטיידות עשינו דרך עצומה. אנחנו לא מושלמים ואפשר לשפר עוד את רמת הציוד, אבל בגדול זה בסדר. אין לנו מחסור ברכבי כיבוי במחוז, והקו הראשון הם רכבים חדשים", סיפר. "הצלחנו להתמודד עם כמות גדולה של שריפות בימים האחרונים".
לפנייה לכתב/ת 
