רופאי הילדים: "מתנגדי ההפלרה הטעו את גרמן"

רוב המדינות במערב אירופה אינן מפלירות את המים אולם חלק מהמדינות כמו צרפת, גרמניה, ספרד ושוויץ מספקות פלואור לתושבים על ידי הפלרת המלח הנצרך לבישול ולאכילה. בישראל אלטרנטיבת הפלרת המלח אינה אופציה מועדפת בשל הרצון להפחית את צריכת המלח באוכלוסייה.

קראו עוד על הפלרה

• שרת הבריאות הכריעה: תופסק הפלרת מי השתייה
• מרעילים לכם את המים: הנזקים שעושה הפלואור
• רופאת שיניים: האם ביטול ההפלרה באמת חכם?
  

2. הפלרת המים ושימוש במים בחקלאות ובתעשייה גורמים לנזק סביבתי קשה.

ועדת האיחוד האירופי קבעה בדו"ח שלה משנת 2011, כי במדינות שונות בהן נוסף פלואור למי השתייה, לא נמצאה כל סכנה למי ששתה את המים.

3. הפלרת המים מסייעת רק לילדים ועל כן חשיפת מבוגרים למים מופלרים אינה מועילה.

לא נכון. איגוד רופאי השיניים האמריקאי מונה את יתרונות ההפלרה למבוגרים כמו: גם במבוגרים רה- מינרליזציה של האמאייל חשובה בכדי להקטין את היקף העששת וכמו כן מתן פלואור עוזר במניעת פגיעה בשורש השן (root decay), בעיקר באותם אנשים הסובלים מנסיגת חניכיים – תופעה אשר הולכת ומתגברת ככל שהאוכלוסייה מזדקנת.

4. עששת היא מצב קל ואין צורך באמצעי דרסטי כמו הפלרה כדי למנוע אותו.

לא נכון. עששת היא תהליך זיהומי בחלל הפה שאחראי גם היום לאחת מהבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בילדים ובמבוגרים ומהווה את הסיבה העיקרית לאיבוד שיניים.

בארצות הברית נמצא כי עששת שכיחה בילדים פי 5 מאסטמה ופי 7 מנזלת אלרגית. פרט לבעיות המקומיות בפה ולהוצאה הכספית הגדולה, לתהליך הזיהומי בפה השפעה סיסטמית כמו הפרעות תזונה, ופגיעה בדימוי עצמי.

סיבוכי המחלה בפה יכולים לגרום לאשפוז ואכן בישראל מתאשפזים כל שנה מאות ילדים בשל אבצסים פריודנטליים הנובעים מסיבוכי עששת.

5. שתייה מרובה של מי ברז מופלרים עלולה לגרום להרעלה.

לא נכון. ריכוז הפלואור במים מופלרים הוא מבוקר ונע סביב 1 מ"ג לליטר. שתיית מים מופלרים אינה יכולה לגרום להרעלה אקוטית מפלואור כי דרושות לשם כך כמויות מים כה עצומות אשר אינן ניתנות לשתייה על ידי בני אדם.

הרעלה כרונית עלולה להיגרם מצריכת מים בריכוזים גבוהים בהרבה מהריכוזים של מים מופלרים במשך לפחות 10 שנים. כך ששתיית מים מופלרים בריכוז הנהוג בארץ ובעולם אינה יכולה לגרום לא להרעלה אקוטית ולא להרעלה כרונית.

6. פלואור במי השתייה הוא רעל וגורם לסרטן, פגיעה בבלוטת התריס ובעיות בריאות נוספות.

לא נכון. על סמך המחקרים המצויים בידנו, לא נמצא קשר בין סרטן לבין שתיית מים המכילים פלואור ברמות תקינות. למעלה מ-50 מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בנושא זה לאורך השנים לא הראו כל קשר בין סרטן לבין שתיית מים עם ריכוז פלואור תקין.

מספר מחקרים שבדקו קשר אפשרי בין תפקוד בלוטת התריס לבין רמת פלואור במי השתייה לא הראו קשר בין מים מופלרים לבין ירידה בתפקוד בלוטת התריס. כמו כן, גם אין עדות לכך שצריכה של מים מופלרים גורמת לפגיעה כלשהי בעצמות.

7. הפלואור שמוסיפים למים בישראל מקורו בחומצה רעילה ומלווה במתכות רעילות.

לא נכון. הפלואור בישראל מגיע כחומצה פלואור סיליצית H2SiF6 ומיובא מחו"ל, בעיקר מייצור בבילבאו שבספרד. זהו חומר שאינו תוצר לוואי של תהליך תעשייתי אחר כלשהו. מאחר שהחומר מופק ממרבצים טבעיים, הוא מכיל חמרים אחרים (כגון מתכות), שהיו בסלע הטבעי שממנו הופק.

מכל מקום, הן החומצה והן החומרים הנלווים אליה עומדים בתקן אירופי מחמיר ובתקן ישראלי הנגזר ממנו באשר לרמת החומרים וניקיונם. לאחר מיהול הפלואור במים, יורדת רמת המתכות הנלוות לריכוזים הנמוכים לאין שיעור מאלו הנדרשים על פי התקנים השונים.

8. הפלרת המים אינה יעילה.

לא נכון. הפלרת מים עדיין יעילה למרות שאנחנו חיים בעידן שבו ניתן לקבל פלואור ממקורות אחרים כמו משחות שיניים. השוואת שיעורי עששת בין קהילות הנהנות ממים מופלרים לבין קהילות שמי השתייה שלהן אינם מופלרים מראה הבדלים של 20-40% לטובת הקהילות המופלרות.

9. ניתן להחליף את ההפלרה בתוספת של פלואור.

לא מדויק. הרכיב המהותי בהפלרת מי השתייה הוא הרכיב השוויוני והעדר הצורך בתוספת אקטיבית של פלאוריד. בניגוד לאמצעים אחרים, ההפלרה מאפשרת לכל אחד ובכל גיל להיחשף לריכוז פלואור אופטימלי המגן על שיניו מפני עששת.

החשש מביטול ההפלרה הוא שצעד כזה יחייב מתן פרטני יזום של תוספי פלואור או אמצעים אחרים כדי להשיג את אפקט ההגנה על השיניים. זו אלטרנטיבה יקרה בהרבה עם אפקטיביות נמוכה יחסית בשל הבעיה בהיענות.

מחקרים שבדקו את ההיענות למתן פרטני של פלואור בצורת טיפות למשל הראו שאפילו במשפחות עם מודעות גבוהה לצורך בפלואור ההיענות לא עלתה על 50%. גורמים כמו נגישות פחותה לשירותי בריאות ומצב סוציו דמוגרפי ירוד עלולים לפגוע בסופו של דבר בעיקר בקבוצות החלשות באוכלוסיה.

10. המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית יצאה כנגד סכנת ההפלרה.

לא נכון. המועצה הלאומית למחקר (NRC) לא יצאה כלל נגד ההפלרה, וזהו סילוף של העובדות. המסמך משנת 2006 מתייחס לאפשרות של ריכוזים גבוהים של פלואור במי שתייה במספר מקומות בארה"ב - מעל 4mg/L, וקובעי שריכוזים גבוהים כאלו עלולים להביא לנזקים בריאותיים. לכן, קובעת המועצה, יש לוודא שמבחינת הבטיחות הריכוזים לא יעלו על 2mg/L. כל הדיון הזה אינו רלבנטי כלל למציאות בישראל, כאן הריכוזים הם סביב 1mg/L" - כך כאמור, במסמך ששלח האיגוד היום.

שרת הבריאות מסרה בתגובה:

"נושא ההפלרה נתון למחלוקת של תועלות מול נזקים, מה עוד שקיים ויכוח לגבי כמות הפלואור הנדרשת לתינוקות, ילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים בגילאים השונים לאורך החיים. בנוסף, משמשים רק 2% מהמים המופלרים לשתייה, ואולי אף אחוז נמוך מזה. יתרת המים עוברים לשימושים אחרים: בתעשייה, בחקלאות, במלונאות, בשימושים ביתיים, כגון: מקלחות, בתי שימוש, מכונות כביסה ועוד.

בין הסיבות לכך שהפסקת ההפלרה תתרחש רק עוד שנה – הצורך להיערך לשינויים, ודאי בקרב אוכלוסיות, שבהן יש מודעות בחסר לשמירה על היגיינת הפה והשיניים. כדי לתת מענה לאותן אוכלוסיות, יבנה משרד הבריאות במהלך השנה הקרובה תכנית מסודרת למניעת מחסור בפלואור, במיוחד בקרב ילדים".