החוק למניעת הטרדה מינית: סחיטה או מניעה?
יש הסבורים כי החוק למניעת הטרדה מינית במקומות העבודה הפך לכלי סחיטה להשגת מטרות מהמעסיקים. למרות זאת, אי אפשר להכחיש שהתועלת מהחוק רבה על הנזק. אז באילו דרכים ניתן להתמודד עם הטרדות מיניות במקום העבודה ואיך ניתן להימנע מתלונות שווא? שאלות ותשובות
החוק למניעת הטרדה מינית נחקק כבר לפני כ-15 שנה (1998) והוא עוסק, בין היתר, בסוגיית ההטרדה המינית במקום העבודה. החוק מספק לעובדים ולעובדות כלים להתמודד עם הטרדות בעלות אופי מיני במקום העבודה, מצד מי שמתקיימים עמו יחסי מרות, בדמות הליכים שניתן לנקוט הן נגד המטריד והן נגד מקום העבודה. האפשרויות הן תלונה/הליך משמעתי במסגרת העבודה, פנייה למשטרה והגשת תביעה אזרחית לבתי הדין לעבודה.
עוד על הטרדות מיניות בערוץ הקריירה :
- לא כולל שירות: גם לקוחות עלולים להטריד מינית
- מה נחשב הטרדה מינית בעבודה לפי החוק?
- האם משיכה מינית יכולה להוות עילה לפיטורים?
- הטריד עובדת כדי שיפטרו אותו: "עכשיו יש סיבה"
- הישארו מעודכנים - עשו לנו לייק בפייסבוק
יש הגורסים כי החוק למניעת הטרדה מינית הפך גם לכלי ניגוח וסחיטה בידי נשים, המתיימרות להיות מוטרדות, להשגת מטרות משניות מצד מעסיקיהן. הטענה היא כי יש נשים המיישמות את הכלים שמקנה החוק, והן אינן אותן הנשים עליהן החוק בא באמת להגן.
ממדי תופעה זו של הגשת תלונות שווא על הטרדה מינית אינם ידועים, מאחר ואין בהכרח תיעוד - אצל גורמים החיצוניים למקום העבודה - של מקרים בהם הועלתה טענה בדבר הטרדה מינית, תלונות אשר לרוב כנראה מתבררות הרחק מן העין הציבורית.
יחד עם זאת, גם אם החוק מאפשר או יוצר כר נרחב לתביעות סרק, הרי שהתועלת ממנו בוודאי רבה על הנזק. שכן עצם קיומו של החוק מספק לעובדים תחושה של הגנה שאין לה תחליף במקום העבודה, והוא אף מרתיע ממונים במקומות עבודה ומעסיקים לעשות מעשים פסולים, שהיו נפוצים בעבר, ובעקבות החקיקה והפסיקה - הצטמצמו מאוד.
איך מתמודדים עם הטרדה מינית ועם תלונות שווא?
אם כן, בכוחו של החוק למניעת הטרדה מינית לעזור ולהזיק כאחד. בדקנו כיצד יש להתמודד במקרים של הטרדה מינית במקום העבודה ואף במקרים של הטרדות שווא. לפניכם שאלות ותשובות.
שאלה: באילו אמצעים יכול לנקוט מי שחווה הטרדה מינית במקום העבודה?
תשובה: במקרה של הטרדה מינית במקום העבודה, עומדות בפני המוטרד/ת 3 אפשרויות פעולה:
- הגשת תלונה למעסיק. במקרה זה צפוי המטריד להליך משמעתי במקום העבודה, היכול גם להוביל לפיטוריו או לקנס כספי.
- הגשת תביעה כספית בבית הדין לעבודה, במסגרתה יידרש פיצוי כספי מהמטריד. במקרים בהם מקום העבודה לא עמד בחובותיו המנויות בחוק שמטרתן מניעת הטרדות מיניות, ניתן לתבוע גם אותו.
- הגשת תלונה במשטרה, אשר עשויה להוביל לחקירה ולהליך פלילי נגד המטריד. יצוין כי האפשרויות אינן מבטלות אחת את השנייה וניתן לנקוט בכל אחת מהן או בכמה יחד.
שאלה: מהן החובות המוטלות על המעסיק בעניין מניעת הטרדות מיניות?
תשובה: אם מוגשת למעסיק תלונה על הטרדה מינית, הוא חייב לברר את התלונה במהירות וביעילות. גם במקרה בו דבר ההטרדה נודעה למעסיק מפי השמועה, או במקרה שלא הוגשה כל תלונה, חייב המעסיק לברר את העניין. הבירור יעשה בדרך כלל על ידי הממונה על מניעת הטרדה מינית מטעם מקום העבודה, ובסוף ההליך עליו להגיש סיכום, מסקנות והמלצות לפעולה.
לאחר הגשת הסיכום וההמלצות על המעסיק לפעול ליישום יעיל ואפקטיבי של המלצות הממונה על מניעת הטרדה מינית. זאת באמצעות נקיטת הליכים משמעתיים, נקיטת הליכים מעשיים (כמו הפרדה, הרחקה בין שני הצדדים), הפנייה לגישור וכיו"ב.
חשוב לציין כי מעסיק שלא יקיים את חובתו עלול למצוא את עצמו חשוף לתביעה כספית גם מצד קורבן ההטרדה המינית, וגם מצד עובד שטפלו עליו אשמת שווא. זאת משום שהחובה ליצירת סביבת עבודה הולמת וחפה מהאשמות שווא בדבר הטרדה מינית, חלה גם כלפי עובד שהיה קורבן להאשמת שווא.
שאלה: האם החוק למניעת הטרדה מינית מנוצל לרעה ויוצר תופעה של תלונות שווא?
תשובה: לשאלה זו קיימות תשובות לכאן ולכאן, וללא נתונים סטטיסטיים קשה יהיה לענות עליה באופן מספק. עם זאת, ניתן לומר בוודאות כי מאז שנכנס לתוקפו החוק למניעת הטרדה מינית, עלתה המודעות הציבורית לעניין וכן המודעות של המוטרדות לזכויותיהן, ובהתאם עלה מספר התלונות באופן ניכר. ניתן להניח כי בשל העלייה הכללית במספר התלונות על הטרדה מינית, עלה גם מספר תלונות השווא.
שאלה: מה יכול לעשות אדם שהוגשה נגדו תלונת שווא בגין הטרדה מינית?
תשובה: לבעיה זו קיים מענה משפטי, אך הוא כמעט ולא מיושם. כך, למשל, מאפשר החוק להטיל סנקציה פלילית על אדם שהתלונן כי הוטרד מינית, ומאוחר יותר חזר בו מעדותו במשטרה או שבמהלך המשפט מסר עדות סותרת. אולם, הפרקליטות תבחר לנהל הליך פלילי נגד מתלונן שסתר את עדותו או חזר ממנה רק במקרים נדירים ביותר, בין היתר, מתוך התחשבות במצבו הנפשי של המתלונן בעת המשפט.
כמו כן, במקרים בהם הוכח כי התלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור וללא בסיס, עשוי להיות מחויב המתלונן בהוצאות המשפטיות של ההגנה והתביעה גם יחד. יש להדגיש כי גם סעד זה ניתן במשורה.
חשוב להדגיש כי לתלונות שווא שתי השפעות שליליות. הראשונה היא שהן פוגעות באמינותן של המתלוננות ומחלישות את הזדהות בית המשפט והציבור עם קורבנות ההטרדה המינית. ההשפעה השנייה היא על שמו הטוב של האדם שנגדו הוגשה תלונה, אשר כתוצאה מהתלונה נהרסים חייו המשפחתיים והמקצועיים. משכך, ניתן לומר כי לסנקציות נגד מתלונני הסרק יש תפקיד חשוב במיגור התופעה השלילית של הגשת תלונות שווא.
שאלה: כיצד יכול המעסיק למנוע או למזער מקרים של הטרדות במקום העבודה?
תשובה: הטרדה מינית במקום העבודה פוגעת באופן כולל בכל העסק. אירוע של הטרדה מינית מערער את היחסים שבין המעסיק לעובדים, בין נשים לגברים, ועלול ליצור סביבת עבודה חשדנית ועוינת. בנוסף, נוצרת פגיעה תדמיתית בעסק, פגיעה שבמהרה עלולה להסב גם נזק כלכלי כבד. לכן חשוב לומר שניתן למנוע את מקרה ההטרדה המינית הבא, או לכל הפחות להקטין את הסיכוי להתרחשותו.
התייעצות עם עורך דין בעל נסיון בתחום עשוי לפתור חלק נכבד מהבעיה, וזאת על ידי גיבוש תוכנית הסברתית לצד יישום של נהלים או תקנון התנהלות במקום העבודה. הטמעת נורמות ארגוניות במקום העבודה עשוי למנוע את מקרה ההטרדה הבא, ואף יכול להוות הגנה משפטית במקרים של תלונות שווא.
הכותבת היא מומחית לדיני עבודה, שותפה בכירה במשרד עוה"ד רחל בן ארי אדם פיש ושות'. סייעה בהכנת הידיעה: עו"ד יעל הדני ממשרד עוה"ד רחל בן ארי אדם פיש ושות'. האמור לעיל לא נועד להחליף ייעוץ משפטי בכל מקרה
לפנייה לכתב/ת 
