זה לא גיבור על, זה מחשב על
לפעמים הם משרתים דיגיטליים נאמנים, כמו ג'ארוויס של איירון מן. לפעמים הם מנסים למרוד באדם לו הם אמורים לסייע, כמו האל 9000 מ"אודיסיאה בחלל". ולפעמים הם סתם אובססיבים, מטרידנים וחרמנים: מחשב העל הקולנועי - קווים לדמותו
לאורך כל הקמפיין לקידום יציאת "איירון מן 3", ניתנה קדמת הבמה לכוכב הסרט רוברט דאוני ג'וניור והדמות שהוא מגלם - טוני סטארק, שהוא כמובן איירון מן. האם האדם הוא זה שעושה את החליפה, או החליפה עושה את האדם? זוהי השאלה המרכזית שעומדת במרכז הסרט, לפי יוצריו. אולם עם כל הכבוד לאדם שבתוך החליפה הטכנולוגית ומחוצה לה, גיבורינו לא היה מצליח במשימתו הגורלית ללא סיוע מחברו הטוב ג'ארוויס - חבר שהוא בעצם מחשב על, יישות אולטימטיבית העומדת לרשותו.
עוד על איירון מן:
- בן קינגסלי: "קיבלתי השראה מנאומי היטלר"
- רוברט דאוני ג'וניור וגווינת' פאלטרו: "סרטי המשך לא תמיד כיפיים"
- האבולוציה של הגיבורים: קווים לדמותו של איירון מן
מבלי לחשוף יותר מדי מעלילת הסרט, אפשר להגיד שסטארק מוצא עצמו נדרש להתמודד מול כוחות הרשע ללא הכסות המגוננת של חליפת איירון מן. לכאורה הוא נשאר חשוף למתקפות אויביו, אלא שלצדו עומד ג'ארוויס (או J.A.R.V.I.S) והוא שומר עליו מרחוק, מכוון אותו למקומות הנכונים (waze קטן עליו), שולח לו תגבורת, ומציל אותו בזמן הנכון. יותר מכך, הוא מציל את הבמאי שיין בלאק: בכל פעם שהדמות הראשית או התסריט נקלעים למבוי סתום, יש פיתרון: ג'ארוויס יסדר.
מה שיעיל ונוח כל כך בג'ארוויס זה היותו דמות נוכחת אך בלתי נראית - הוא מופיע בסרט רק בקולו (שנתרם על ידי השחקן הבריטי פול בטאני, בכל שלושת הסרטים) וגם בהשלכות של פעילותו. כך, הוא יכול להציל את סטארק פעם אחת, ומצד שני להריץ עם פטרונו האנושי דאחקות תוך כדי עבודה במעבדה, או להתבדח על חשבונו בקשר כשאיירון מן יוצא לשטח. השניים חולקים ידידות אמיצה, עד כדי כך שאנחנו בעצם שוכחים שמהצד הדיגיטלי של השיחה, עומד מחשב - לכאורה.
לפעמים כדאי להקשיב לעצה מהמחשב שלך. ג'ארוויס ואיירון מן
יישויות דיגיטליות בלתי נראות אך נשמעות הן פוטנציאל אדיר לפיתוח עלילה וגם לחילוצה מצרות - שכן הם נוכחים, אך לא נוכחים. לפעמים הם משמשים כנבלי על המאיימים על האנושות כולה, לפעמים הם רק מטרידים אנשים מסויימים, לפעמים הם רק רוצים לקיים אינטראקציה עם בני אנוש, ולפעמים הם יכולים בעצם להיות התת-מודע המדבר שלהם. ככה זה כשיש קול, אבל אין צורה - הגמישות רבה יותר. בין אם זה ג'ארוויס, עוזרו המסור של איירון מן, או האל 9000 מ-"2001: אודיסאה בחלל" - אביהם הקדמון של המחשבים המדברים בקולנוע.
ג'ארוויס הוא עוזר נאמן ומחונך לאיירון מן - עומד לצדו בכל זמן ובכל מקום, כמו "האח גדול" והטוב, אבל תארו לעצמכם מה היה קורה אם יום אחד הוא היה מחליט למרוד. להתריס כנגד אדונו. זוהי נקודת המפנה בביוגרפיה של רוב-רובם של המחשבים הקולנועיים - ובדרך כלל הם מביעים את הפחדים שלנו, בני האנוש, מטכנולוגיה שתצא מכלל שליטה.
אם בסרטים כמו "שליחות קטלנית" הפחד נמצא באוויר, אבל המוח הממוחשב שמאחוריהם (סקיינט, במקרה זה) לא נוכח כדמות, הרי שהאל 9000 על פי סטנלי קובריק הוא דוגמה משמעותית ראשונה לאינטליגנציה מלאכותית חושבת ועצמאית. והנה בפניכם הרגע הזה בו דייב באומן נתקל במחשב הסורר, שמכתיב מחדש את ההיררכיה במרחב האינטימי שלהם בחלל:
האל 9000 הוא דמות נעימה לשמיעה, בקול רך (של דגלאס ריין) הוא מדבר בנימוס, אך נטול רגש. הוא לא חברמן כמו ג'ארוויס, ובטח שלא נאמן כמוהו, אבל שניהם מדגישים את השיעבוד שלנו לטכנולוגיה - טכנולוגיה כמושג ערטילאי, חסר פנים, אך מהותי כל כך בחיינו. אלו הם נושאים כבדי משקל שרבים מאיתנו נותנים עליהם את הדעת גם היום, ובוודאי נעשה זאת גם בעתיד. קשה להגיד שבקומדיה "טיסה נעימה 2" לקחו את זה ברצינות, עם ROK - הפארודיה שלהם על האל 9000:
מערכת היחסים הנרקמת בין האל 9000 לדייב מעלה הרהורים פילוסופיים, וב"דארק סטאר" של ג'ון קרפנטר ודן אובריאן מ-1974 - שכונתה גם "The Spaced Out Odyssey" (אין ספק בנוגע למקור ההשראה) עולות שאלות קיומיות משיחותיהם של האסטרונאוטים עם מחשב החללית ושלוחיו, הפצצות החכמות. מתברר כי גם מחשבים יכולים להיות הגותיים, ולצטט את דקארט. ובני האדם נאלצים לשתף איתם פעולה, אם חפצי חיים הם:
ויש מחשבים שאינם מתמרדים, להיפך - הם מרובעים מושלמים ונאמנים לחלוטין לאדוניהם, אבל הבעיה היא שלא ברור מי אדוניהם ומה עומד מאחורי כוונותיהם. כך למשל mother (או בשמה המקורי, MU-TH-UR 6000) - מחשב האב של חללית האם נוסטרומו מ"הנוסע השמיני" (1979). היא מארגנת את ענייני הצוות, עד שאלו הופכים להיות מנוגדים לרוח המשימה. היא משרתת את התאגיד המעוניין בדגימות ה-DNA של החייזר המאיים. אין לה בעיה עקרונית להפקיר את סגן ריפלי ואנשיה - בכל זאת, רגשות אימהיים אין לה. היא רק ממלאת פקודות:
בעוד שרידלי סקוט וסגן ריפלי שלו יצאו בסוף שנות השבעים למאבקים אקזוטיים ברחבי היקום, כאן על כדור הארץ התחוללה מלחמה - מלחמה קרה, אמנם - בין ארצות הברית וברית המועצות. ועל רקע המתיחות הבינלאומית הזאת, שגובתה בהתחמשות טכנולוגית משני הצדדים, עלו חששות שהמנהיגים יאבדו את השליטה ויפקידו את גורל העולם בידי המחשבים שאמורים להיות סייענים בסך הכל.
ב-1970 יצא לאקרנים מותחן המדע הבדיוני "Colossus: The Forbin Project" של ג'וזף סרג'נט, המבוסס על ספרו של דניס פלת'אם ג'ונס, ובו מחשב על שנועד לתאם בין מערכות הביטחון השונות של ארצות הברית לוקח את העניינים לידיו. הוא כופה שלום על העולם בדרכו שלו, כלומר תחת שלטונו הרודני. קולוסוס (הקרוי על שמו של המחשב הראשון בעולם) מנהל משא ומתן חד צדדי עם מפעיליו והוא פועל באופן אלים למיגור מתנגדיו האנושיים. בניגוד לסקיינט מ"שליחות קטלנית" ודומיו, הוא מגבה מעשים בדיבורים. אישיותו נבנית ונוכחת כדמות מתקשרת, גם אם היא חסרת צורה.
מול הרצינות התהומית של קולוסוס, ב-1983 עיצב לנו ג'ון בדהאם את WOPR, שכמו קודמו גם הוא אחראי למערך הצבאי האמריקני מול זה הסובייטי. למרות שמדובר באחריות כבדה שכוללת תפעול של פצצות האטום, מתברר שיש לנו עסק עם מחשב שובב עם נטיות ילדותיות. כשמת'יו ברודריק פורץ לרשת ומתחיל במשחקי אסטרטגיה עם WOPR, נגרר כל העולם להסלמה מלחמתית. לא, אף אחד לא מתכוון להרע לאף אחד. זה רק משחק, כך סבור המחשב המשועשע, המתכתב להנאתו עם יריבו, הנער הצעיר מהצד השני של המודם:
דאחקה מעודכנת יותר, אשר נראית כאילו לקוחה מהאייטיז אך מתרחשת בזירה הבינלאומית הנוכחית, מופיעה בקומדיה "טים אמריקה" מבית "סאות'פארק". I.N.T.E.L.L.I.G.E.N.C.E - זהו שמו של מחשב העל המתנסח בקול אדם (גם אם איטי במקצת), ומסייע ליחידת העילית של אמריקה להיאבק בקים ג'ונג איל מצפון קוריאה:
גם גרטי 3000 (אפשר לשער שהוא קרוב משפחה רחוק של האל 9000) הוא מחשב חביב וחברותי בסך הכל עם קול נעים לא פחות (בדיבובו של קווין ספייסי), שמספק תמיכה נפשית לאסטרונאוט סם בל (בגילומו של סם רוקוול) בסרטו עטור השבחים של דאנקן ג'ונס, "Moon". לכאורה מדובר פה בדאגה אמיתית והדדית בין אדם לרעו הדיגיטלי, אשר דואג לכל צרכיו במהלך שהותו הארוכה על הירח, וממסמס מעט את בדידותו בשיחות נפש.
זהירות ספוילר!! גרטי 3000 וסם בל בשיחת נפש
אולם גרטי 3000 הוא בסך הכל תחליף לאיש שיח. המחשב החייכן המעוטר בסמיילי אינו באמת רגיש, הוא פשוט מתוכנת להיות ידידותי, מסור ואוהב - כדי ששותפו הבשר ודם לא יפול למרה שחורה, כדי להסתיר ממנו את זהותו האמיתית, ושלא יפגע בעצמו ובמשימה שלשמה הוצב על הכוכב. את האמת הוא מגלה לו רק לקראת סיום הסרט, בליווי התנצלות - סוג של פרוטוקול נימוסי ממוחשב.
ויש מחשבים שלוקחים את האינטראקציה שלהם עם חבריהם בני האדם רחוק מאוד אל תוך החוויה האנושית, האינטימית. הרבה מעבר למערכת היחסים של ג'ארוויס וטוני סטארק. כך למשל אדגר מהסרט "חלום אלקטרוני" ("Electric Dreams"), מחשב ביתי שעוצב בהשראת הספקטרומים, האטארים והקומודורים של האייטיז. אחרי שנשפכה עליו כוס שמפניה, מתעוררת בו תשוקה מיוחדת ואובסיסיבית מעט לבעליו (לני ואן דוהלן). כשזה מתאהב (בווירג'יניה מדסן), עושה אדגר ככל יכולתו כדי למנוע מהאוהבים להתאחד. אבל אל דאגה, בסוף הרומנטי הוא אף מקריב את עצמו לטובתם.
וזה כבר ממש חולני: הכירו את פרותאוס - מחשב מתקדם עם אינטליגנציה מלאכותית מתקדמת, ואינטליגנציה רגשית אפסית, שעומד במרכז סרט האימה "Demon Seed" של דונלד קאמל מ-1977. הוא נוצר על ידי מדען מטורף, ונדלק על אשתו סוזן (ג'ולי כריסטי), איתה הוא מעוניין להביא ילד לעולם. רוברט ווהן שמגלם את פרותאוס בקולו, מצמרר כשהוא מטריד מינית את סוזן, ולבסוף מכניעה באיומים, במה שלא ניתן לפרש אחרת מאונס:
אז מתברר שגם למחשבים יש רגשות, או שהם חושבים שיש להם רגשות, או שהם פשוט מתוכנתים להיות יותר נחמדים מסתם מכונות קרירות ויבשושיות. כיוון שבסופו של דבר הם כן כאלה, הדרך להפיח בהם חיים היא לתת להם קול, קול אנושי כמו זה של קווין ספייסי, דגלאס ריין או פול בטאני, וכך לשכנע אותנו שהם אדיבים, תקיפים, רומנטיים, נעלבים או חרמנים. בסופו של דבר הכל מסתכם בקלט ופלט - בין אם זה בן אנוש, או סתם יישות דיגיטלית מרחפת.
