המעסיק פולש להיסטוריה הרפואית שלי. מותר לו?
מחפשי עבודה רבים נתקלים במעסיקים שדורשים מהם לוותר על סודיות רפואית - כתנאי לקבלה לעבודה. מדוע הם מציגים דרישה כזאת והאם בכלל מותר להם? שאלות ותשובות
מחפשי העבודה נתקלים לעתים בתופעה שבה המעסיקים דורשים מהם לוותר על סודיות רפואית או לחתום על טופס ויתור סודיות כללי - כתנאי לקבלה לעבודה. במקרים רבים המועמדים נמצאים בעמדת חולשה מול המעסיק הפוטנציאלי, ואינם מודעים לגבולות המותר והאסור, וודאי שאינם רוצים להתעמת מול המעסיק.
מדריכים נוספים בערוץ הקריירה :
- החוק למניעת הטרדה מינית: סחיטה או מניעה?
- שימוע לפני פיטורים הוא משחק מכור? לא בטוח
- החברה בקשיים ולא קיבלתם משכורת? כך תתבעו
- הסיפורים הכי חמים לפני כולם בפייסבוק של ynet
לכן חותמים המועמדים על כתב ויתור זה - ובכך מתירים לגורמים מטעם המעסיק לפשפש בהיסטוריה הרפואית שלהם, לעתים ללא כל הצדקה. יתרה מזו, גם גופים אקדמיים דורשים לעתים ממועמדים ללימודים לוותר על סודיות תיקם הרפואי. אז האם מותר לדרוש מהעובד לחתום על ויתור או לא? לפניכם שאלות ותשובות.
אז מתי מותר ומתי אסור?
שאלה: באילו מגזרים נתקלים במעסיקים שמבקשים ממועמדים לעבודה לחתום על טופס ויתור סודיות?
תשובה: ברוב המקרים, מעסיקים אינם רשאים לדרוש מהעובד חתימה על טופס ויתור על סודיות רפואית, אולם קיימים מקרים בהם החוק מתיר למעסיק לדרוש מעובד לעבור בדיקות רפואיות ולמסור פרטים על מצב בריאותו.
כך, למשל, עובד מדינה חייב לעבור בדיקה רפואית כתנאי קבלה לעבודה, או כאשר יש חשש שעבודתו נפגעת כתוצאה ממצבו הרפואי. גם עובד מדינה המבקש לפרוש לגמלאות טרם הזמן, מסיבות בריאותיות, ניתן לחייבו בבדיקות רפואיות.
בנוסף, עובד תעשייה חייב למסור למעסיק, עם כניסתו לעבודה, פרטים על מצב בריאותו על מנת לוודא שהוא מסוגל לבצע את עבודתו. נער מתחת לגיל 18 חייב להציג בדיקה רפואית כתנאי להעסקתו. כמו כן, נדרשים לבצע בדיקות רפואיות גם עובדים זרים, עובדים בבתי-אוכל, עובדים בייצור מזון, בבתי ספר ובספנות. בנוסף, כל עובד המבקש דמי מחלה חייב להמציא למעבידו תעודה רפואית.
שאלה: האם החקיקה הקיימת בנושא - חוק הגנת הפרטיות, חוק כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק - מתירים לדרוש מעובד או מועמד לעבודה לוותר על סודיות רפואית?
תשובה: כאשר מעסיק דורש מעובד לגלות נתונים רפואיים, הדבר גורם לפגיעה בפרטיות העובד. השאלה היא, האם פגיעה כזאת היא מוצדקת. מצד אחד, חובת הגילוי ביחסי עבודה צריכה להיות מוגברת לאור העובדה שיחסי עובד-מעביד הם יחסים ארוכי טווח בדרך כלל, ודורשים מידה מוגברת של תום לב וגילוי. אבל בתי הדין לעבודה קבעו שחובת הגילוי אינה מוחלטת, כיוון שהיא פוגעת בפרטיותו של העובד.
נקבע כי האיזון הנכון בין חובת הגילוי לבין הגנה על הפרטיות מאפשר למעביד לקבל תשובות על שאלות רפואיות, רק אם הן רלוונטיות לתפקיד שהעובד ממלא. עובד אינו חייב לספק מידע רפואי שאינו קשור לתפקידו. כך, לדוגמא, בתי הדין לעבודה קבעו שעובדת לפני החודש ה-5 להריונה לא חייבת לגלות על כך למעביד בהליכי קבלתה לעבודה. דרישה לגלות מידע כזה מהווה אפליה אסורה בקבלה לעבודה.
שאלה: מתי ובאילו סוגי עבודה מותר למעסיק על פי חוק לדרוש ממועמד או מעובד לוותר על סודיות רפואית?
תשובה: לאור קביעת בתי הדין לעבודה כי עובד חייב לגלות רק מידע רלוונטי לעבודתו, הדרישה לוויתור גורף על סודיות רפואית מהווה בדרך כלל דרישה שלא כדין. ניתן להצדיק דרישה כזאת רק במקרים נדירים, בהם כל תקלה במצבו הבריאותי של העובד עלולה להשפיע באופן מהותי ומשמעותי על יכולתו לבצע את תפקידו, או להטיל סיכון משמעותי על המעביד או על מקבלי העבודה מהמעביד. לדוגמא: עובדים בסביבת עבודה מסוכנת, עובדים בתעשיות מזון ותרופות וכו'.
שאלה: האם במקום ויתור על סודיות רפואית יכול העובד או המועמד לבקש לעבור בדיקות ספיציפיות הרלוונטיות לסוג העבודה, ולא לחשוף את כל התיק הרפואי?
תשובה: במקרים בהם נדרש עובד לוויתור על סודיות רפואית, עליו לבחון האם ביצוע התפקיד אכן דורש גילוי כל כך רחב של מידע רפואי. בעקרון, ניתן לחשוב על מעט מקרים בהם נדרש גילוי רפואי מלא. בדרך כלל, ניתן לספק את צרכי המעסיק במידע רפואי ספציפי או בביצוע בדיקות רלוונטיות.
כך, למשל, סביר להניח שעובדים בענף המזון או התרופות נדרשים לספר מידע רפואי רחב. אולם, גם אז ניתן להתנגד לחשיפתו של כל התיק הרפואי, שכן המעביד בענפים אלה לא צריך להיות חשוף למשל למידע על מצבו הנפשי של העובד. לכן, מעסיק בענף המזון והתרופות יכול להסתפק בבדיקה שתוודא כי העובד אינו חולה במחלות שעלולות להשפיע על עיסוקו.
שאלה: האם מועמדים לעבודה או ללימודים שנתקלו בדרישה כזו, ללא הצדקה, יכולים לתבוע את המעסיק או המוסד?
תשובה: רוב התביעות שהוגשו לבתי הדין לעבודה נוגעות לדרישת מעבידים לפיה עובדת המועמדת לעבודה תגלה האם היא בהיריון. יחד עם זאת, בפועל, כמות התביעות שמוגשת קטנה מאוד יחסית לכמות ההפרות.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר להפלות עובדים בתנאי עבודה או בקבלה לעבודה, גם במצב בו המעביד קובע תנאים שאינם מן העניין. כאשר מעביד דורש גילוי מידע רפואי שאינו רלוונטי, הוא למעשה עובר על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אחד הכלים היעילים ביותר להילחם במעבידים המפרים את הגנת הפרטיות ושואלים שאלות לא רלוונטיות הוא על ידי הגשת תביעה ייצוגית בטענה להפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
שאלה: האם במסגרת מכוני אבחון לעבודה מותר לערוך מבחני אישיות פסיכולוגיים? האם מותר להעביר אותם אבחון של פסיכולוג? האם מותר לשאול אותם בשאלונים שאלות אישיות ו/או בריאותיות?
תשובה: קיימות עבודות הדורשות חוסן נפשי כגון עבודות ימאות או עבודות בשירותי הביטחון. בעבודות מסוג אלה בדיקה פסיכולוגית תהיה, לכאורה, רלוונטית. יחד עם זאת, גם בראיון הפסיכולוגי וגם בשאלוני אישיות ושאלונים רפואיים, המעסיק אינו רשאי לבקש מידע שאינו קשור לתפקיד.
הכותב הוא מומחה בדיני עבודה ופנסיה