חרדת קודש: להתמודד עם פחד אלוהים

"ניתן היה לחשוב כי אנשים מאמינים יסבלו מחרדות פחות מיתר האוכלוסייה", אומרת עפרה מירון-ליכטר, "אבל באופן מעשי ועובדתי, להרבה מאוד מהאנשים במגזר החרדי - יש חרדות. לשומרי מצוות, כמו לחילונים, יש חרדות ממחלות, מאסונות, ממלחמות וממוות, אבל אנשים דתיים סובלים לא פעם גם מחרדות מכישלון בקיום מצוות - או מפחד שעברו על איסורים הלכתיים".

<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

• עולם חדש (ומפחיד): ילדים חסרי מורשת
  

בדיוק עבורם הוציאו מירון-ליכטר וד"ר ניר עישר מהדורה חדשה של ספרם "להפחיד את הפחד", המותאמת במיוחד לציבור החרדי. הגרסה החדשה עושה שימוש בשפה שהותאמה למגזר, מתובלת בפסוקים וציטוטים מהמקורות, ומלווה בדוגמאות שאין בהן כדי לפגוע באמונה של שומרי המצוות.

גם חרדים חרדים

"חרדה היא לא עניין רציונלי, היא מגיעה ממקום הרבה יותר ראשוני במוח שלנו", אומרת מירון-ליכטר. "אפשר לנסות ולהגיד לאדם שנמצא בחרדה, שהקב"ה שומר עליו מלמעלה, והוא יודע מה הכי טוב עבורו - אבל אמירות אלו שקולות לדיבור מרגיע מכל סוג אחר, והעובדה היא שזה לא עוזר".

"מצד אחד, חרדים מאמינים בהשגחה פרטית, שבעקבותיה הם היו אמורים לא לפחד כלל", אומר ד"ר עישר.

"אך מצד שני, קיימת המצווה להשתדל למען בריאותנו. כשההשתדלות הזאת יוצאת מפרופורציות ומתפרשת בהקצנה - נוצרת חרדה.

"התכונה העיקרית של החרדה, היא לתגבר את עצמה. למעשה, מדובר באויב מרושע שמצליח לשכנע את האיש הסובל מחרדה ומפחדים, שהסכנה היא אמיתית, ושאפילו החרדה עצמה מסוכנת. הפתרון יכול להיות רק מלחמה שערה עד כדי היפוך התפקידים: במקום שהחרדה תפחיד אותנו, נפחיד אנחנו את החרדה".

לשיטתם של החוקרים, הימנעות של האדם החרד ממושא הפחד שלו, או אמפתיה מצד הסביבה כלפי החרדה, אין בהם כדי לשפר את המצב. ספרם מבוסס על הגישה ההתנהגותית (הביהייביוריסטית), הגורסת כי רק חשיפה למושא הפחד בדימיון וגם במציאות, היא זו שבסוף התהליך תסייע להתגבר על החרדה. מחברי הספר מדגישים שהם ממליצים לקבל טיפול אצל איש מקצוע, אבל טוענים כי הספר שלהם עשוי להוביל לאותן תוצאות "בצורה נינוחה יחסית".

וטו על סוגיית המין

העבודה על הגרסה החדשה ארכה קרוב לשנה. הרב אהרון פרידמן, קיבל לידיו את הספר המקורי, העיר את

הערותיו והסתייגויותיו, ומחברי הספר השיבו לו וניסו לבצע התאמות, וכך באמצעות פינג-פונג ארוך בין הצדדים, התעצב הספר.

"מפחידים את הפחד" כולל התייחסות לשאלות הנוגעות לחייהם של שומרי מצוות, כמו למשל פחד מעלייה לתורה - אבל אינו כולל התייחסות לקשיים נפשיים הנלווים למין. אפילו חרדה של נשים מסרטן השד, והמתח הנלווה אל הבדיקות לגילוי המחלה, נפסלו על הסף.

"השיטה להתמודדות עם החרדה זהה לחילונים ולחרדים", אומרת מירון-ליכטר. "ההבדל בין הגרסאות של הספרים, היא שהרבנים רצו שהספר יכלול רק דוגמאות של גברים הסובלים מבעיות שונות. אנחנו התווכחנו והסברנו שחייבים להביא דוגמאות גם של של נשים ואפילו של ילדות. בסופו של דבר, מופיעות בגרסה החרדית כל סוגי הדוגמאות, כולל דברים המטרידים את שומר המצוות – האם התפללתי כראוי? האם קיימתי מצוות כפי שנדרש ממני? אלו חרדות שיכולות להתפתח למצבים קשים מאוד, ואליהן אנחנו מתייחסים.

"מה שלא יכולנו לכלול בגרסה החרדית של הספר, בגלל וטו שהטילו הרבנים, הוא כל נושא שמירת העיניים, שמירת נגיעה, ואפילו מחשבות בנושא מין. יש בספר רמזים לכך שחרדה היא חרדה, ומחשבה היא מחשבה, בלי לציין מה בדיוק המקור לאותן חרדות ומחשבות כפייתיות", היא אומרת.

יחס שלילי כלפי טיפול פסיכולוגי

ד"ר ניר עישר הוא רופא מומחה בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, מנהל התוכנית להכשרת מטפלים התנהגותיים קוגניטיביים "טוב ומיטיב" המיועדת לשומרי תורה ומצוות, ובעל ותק של 30 שנות ניסיון בטיפול באנשים הסובלים מבעיות חרדה. עופרה מירון-ליכטר היא פסיכולוגית קלינית, ומומחית בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי.

"במקום לראות בזה פיתרון המאפשר חזרה לחיים נורמטיביים שעשוי לאפשר את מיצוי הפוטנציאל המשפחתי והתורני", אומר ד"ר עישר, "אנשים רבים מעדיפים לסבול ולהגביל את חייהם, ובלבד שלא יצטרכו להודות שהלכו לטיפול.

"אנחנו מכשירים מטפלים חרדים בשיטה ההתנהגותית קוגניטיבית, במטרה להנגיש את הטיפול היעיל לקהל שומר התורה והמצוות, אך כיוון שתהליך כזה אורך תקופה ארוכה, החלטנו שהתאמת הספר שיועד לאוכלוסייה החילונית גם לשומרי המצוות, יכולה לסייע להם בהבנת החרדה, ואולי גם למנוע את הסבל הכרוך בה". לדבריו, חינוך פתוח יותר מצד הורים ומחנכים, עשוי, בהמשך, לפתוח את הדרך לטיפולים פסיכולוגים עבור אלה הזקוקים לו.