ישראל ביתנו יוזמת: החוק שיקשה להפיל ממשלה

חוק שינוי שיטת הממשל יוצא לדרך - ואם יעבור הוא ישנה באופן דרמטי את יחסי הכוחות במשכן הכנסת בין הקואליציה לאופוזיציה ויחזק את מעמד הממשלה. ביום שני הקרוב תעלה לאישור בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק שתבקש להכניס תיקונים בחוק יסוד: הממשלה. את הצעת החוק, שכותרתה "הגברת המשילות והעלאת אחוז החסימה", הגיש יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, ח"כ דוד רותם (הליכוד ביתנו). על פי הצעת החוק, שלדברי בכירים בליכוד מוגשת על דעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יבוצע שינוי משמעותי במתן האפשרות לכנסת להפיל ממשלה מכהנת. הצעת החוק, אם תאושר, תיכנס לתוקף מהכנסת הבאה בלבד. ההצעה תעלה במליאה בהליך חקיקה מזורז.

• עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
  

אלה השינויים שמוצעים, בין היתר, בהצעת החוק:

1. הקשחת התנאים להגשת הצעת אי אמון בממשלה. כיום ניתן להפיל ממשלה באמצעות 61 חברי כנסת שתומכים במועמד ספציפי. אולם, כל סיעה יכולה להגיש הצעת אי אמון באופן כמעט אוטומטי. הצעת החוק מציעה לחייב את חברי הכנסת לגבש רוב של 61 חברים כתנאי להגשת האי אמון. המשמעות היא, למעשה, ביטול מוסד האי אמון שנהוג בכנסת מדי יום ב', שבאמצעותו מותחת האופוזיציה ביקורת על הממשלה.

2. במקרה שהביעה הכנסת אי אמון בממשלה, והמועמד שנבחר להרכיב ממשלה כשל, לא יתקיימו בחירות חדשות כפי שנהוג כיום והממשלה הקיימת תמשיך בכהונתה.

3. לא תידרש הסכמת נשיא המדינה להחלטת ראש ממשלה לפזר את הכנסת.

4. אחוז החסימה, שעומד כיום על 2 אחוז, יוכפל ל-4 אחוזים. המשמעות: פחות מפלגות קטנות בכנסת.

5. לא יינתן מימון מפלגות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. המשמעות: מועמדים חדשים יחששו להתמודד בשל המחיר הכספי.    

6. מספר שרי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יעלה על 19.

7. מספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה.

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

• צבא לבנון עצר ישראלי שחצה את הגבול
• פרסום ראשון: גדי סוקניק העיד נגד עמנואל רוזן
• פועל מס' 1: אסד ביקר בתחנת כוח לרגל 1 במאי
  

על פי היוזמים, מטרת החוק היא לחזק את יציבות הממשלה. "המצב כיום, שלפיו מוגשת הצעה לאי אמון כעניין שבשגרה, גם כשאין לסיעות המציעות סיכוי כלשהו להפיל את הממשלה, ואינן מסכימות ברוב גדול על מנהיג חלופי - אינו רצוי",

נכתב בהצעת החוק. "מטרת הצעת חוק יסוד היא למשול ביתר יעילות ולהפחית תמריצים לפיצול יתר ולפילוגים במערכת הפוליטית, שלעיתים פוגעים בציבור ששלח את נציגיו לכנסת".

באשר לצמצום מספר השרים נכתב: "בהיעדר מגבלות על המספר המרבי של חברי הממשלה, חלה עלייה בגודלן של הממשלות עד למצב שבו כיהנו 30 שרים. לממשלה גדולה מדי יש חסרונות: העיקרי הוא קשיי תפקוד וקבלת החלטות של הרשות המבצעת".

ח"כ רותם: "הצעת החוק היא מימוש ההבטחה שלנו לבוחרים לחיזוק המשילות והכנסת. לא ייתכן שראש הממשלה והממשלה בכלל יהיו נתונים לסחטנות ותעלולים פרלמנטריים אין סופיים. העם בחר בממשלה על מנת שזו תמשול ותנהל את ענייני המדינה ועלינו לאפשר לה זאת. כל מי שטובת המדינה והחיים התקינים של האזרחים כאן עומדים לנגד עיניו צריך לתמוך בהצעה הזאת".

מחקר שנערך אחרי בחירות 2013 ניסה להעריך מה היו תוצאות הבחירות במקרה שאחוז החסימה היה עומד על ארבעה אחוזים: מהמחקר עלה שהליכוד-ביתנו הייתה זוכה ל-34 מנדטים, יש עתיד הייתה מזנקת ל-23, העבודה ל-18, הבית היהודי הייתה נשארת על 12 מנדטים, ש"ס הייתה מקבלת 12 מנדטים, מרצ הייתה נחלשת לארבעה, ואילו קדימה הייתה נמחקת מהמפה הפוליטית.